חפש נושא
חפש עו"ד
עורכי דין >  מאמרים ומידע >  מחלות מקצוע ודרכי ההתמודדות אתן

 מחלות מקצוע ודרכי ההתמודדות אתן

מאת:  מאמרי מערכת ליגל אינפו
מנהלת פורום רשלנות רפואית
פורסם: 14/8/2017

מחלות מקצועיות בשונה מתאונת עבודה אינן נולדות כתוצאה מאירוע חד פעמי או תאונה במסגרתה לקה העובד במום פיזי או נפשי, כי אם במחלה אשר התפתחה לאורך זמן רב כתוצאה ישירה מתחום העיסוק ומהעבודה במקצוע.

ביטוח לאומי מכיר ברשימת מחלות וסעיפי ליקוי המתפתחות כתוצאה ממשלח יד ועיסוק - לשכירים ולעצמאים ומזכה את העובדים הפגועים באחוז נכות מוכר כחוק. כמובן שהביטוי "ביטוח לאומי מזכה"... מעלה חיוך בקרב מי שניסה בעבר לקבל הכרה מהגוף הבירוקרטי המוקפד במדינה, וישנה רשימה של צעדים נדרשים על מנת להוכיח למוסד לביטוח לאומי קשר ישיר והוכחה כי הלקות או המחלה נגרמו בקשר ישיר לעיסוק.

ביטוח לאומי אינו היחיד המחויב בהכרה ובפיצוי כלפי מי שלקה במחלת מקצוע, גם הביטוחים הפרטיים נוהגים לנפח את הפוליסות בסעיפים שונים הנועדים לכסות קטסטרופות, אסונות ולקויות שונות אתן נאלץ אדם להתמודד לעתים, וזאת לצד ההתמודדות במאבק על הזכויות הרפואיות מול אותם ביטוחים.

האחרון שאצלו עשויה להימצא האחריות להיווצרותה של מחלת מקצוע הוא כמובן המעסיק. בסעיף זה נסייג ונאמר שלא די בהוכחה לקיומה של מחלה או לקות אצל העובד ובהוכחת הקשר בין הלקות לאופי העבודה - כי אם נדרש להוכיח גם רמה של רשלנות מצד המעסיק. נבחן שתי דוגמאות בהן האחת נוצרה באחריות המעסיק ואילו מחלת מקצוע שנייה שהוכרה וזיכתה את העובד באחוזי נכות ופיצוי מטעם הרשויות לא נגרמה באחריותו של המעסיק:

  • עובד שיקוף שחלה בסרטן מסוג לימפומה – הגורמים שנבחנו: שעות עבודתו של העובד, הציוד עמו עבד ורמות הקרינה אליהן נחשף, קיום של הנחיות עבודה במחלקה המדוברת שנועדו להגן על העובדים מפני חשיפה ממושכת לקרינה, היסטוריה משפחתית ורפואית של העובד שתקבע ותדרג אותו על פי קבוצות סיכון לחלות במחלה ללא קשר לעבודתו. במקרה האמור נקבע כי מדובר במחלת מקצוע המזכה את העובד אל מול הביטוח הלאומי, וכן למעסיק אחריות ישירה למחלה ולעובד וזאת בשל אי מתן כלים ואמצעי מיגון שנועדו למנוע חשיפה מיותרת לקרינה כגון יצירת מרחק בטוח בין העובד למכשירי השיקוף, הגבלת שעות העבודה, חליפת מיגון וכדומה.
     
  • עובדת בבית ספר לאומנויות שעיקר תפקידה היה בתחום הנחייה קולית ולימוד שירה אשר לקתה בדלקת רונית במיתרי הקול אשר אינם מאפשרים לה להמשיך בעבודה. בין הפרמטרים שנבדקו היו אופי עבודתה של העובדת והאם הדרישות ממנה היו בטווח הסביר, וכן האם בעבר פנתה העובדת בתלונה על מחושים או קושי במסגרת עבודתה וכיצד נענתה על ידי המעסיק. בבדיקה נמצא כי למרות שיש קשר בין עבודתה של האישה לאורך השנים לנזק שנגרם למיתרי הקול שלה - הפיצוי שלה יגיע מהביטוח הלאומי באמצעות הכרה באחוזי נכות ומביטוח פרטי בו רכשה כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, אולם על המעסיק אינה מוטלת אחריות ישירה לפגיעתה.

מחלות מקצוע הן עניין רפואי ומשפטי מורכב המחייב היכרות עם רזי התחום וההתנהלות אל מול הרשויות המטפלות בו, וזאת על מנת להבטיח טיפול מלא ואיכותי לצד פיצוי הוגן.

סמן ושתף
 צור קשר עם העו"ד   חזרה לקטגוריה רשלנות רפואית   הדפס מאמר   שלח לחבר
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

אין תגובות למאמר זה

כתבות הקשורות לנושא
כוחו של הסכם ממון מול הליך פשיטת רגל
מהי מהירות מופרזת?
חייב מוגבל באמצעים
חקירת יכולת
צו הפטר בפשיטת רגל כקרש הצלה
עו"ד קרן בק פוגל
דיני חברות וקניין רוחני
עו"ד קרן בק פוגל
 מאמרי מערכת ליגל אינפו
מאמרי מערכת
 מאמרי מערכת ליגל אינפו
עו"ד שרון סגל
דיני גירושין
עו"ד שרון סגל
עו"ד מיכל  ישראלי
רשלנות רפואית
עו"ד מיכל  ישראלי
עורך דין יעקב לביא
דיני מיסים
עורך דין יעקב לביא
עורכת דין כרמית  תירם
דיני תעבורה ותנועה
עורכת דין כרמית  תירם
עו"ד דיאנה רוזנבוים
דיני מקרקעין
עו"ד דיאנה רוזנבוים
עו"ד עמית ביר
דיני נזיקין ותאונות
עו"ד עמית ביר
עורכת דין גליה שמילוביץ- גרינגרד
דיני עבודה ועמותות
עורכת דין גליה שמילוביץ- גרינגרד
מעונין להופיע פה?