פורסם ב 6/3/2016 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

לכאורה, על פי החוק האזרחי, אין כל קשר בין הסיבה אשר הביאה לגירושין בין הצדדים לבין הכלל כי זכויות שהצטברו במהלך הנישואין מתחלקות בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם. היינו, בית המשפט אינו בודק מי אשם בפירוק התא המשפחתי.
 
בתי הדין הרבניים אשר אף הם מכריעים בסכסוכים בין בנ"ז, אמורים לפסוק על פי הדין האזרחי, אם כי הם משלבים פרשנויות התואמות את ההלכה היהודית, וכך עשויים להגיע לתוצאות שונות מאשר בתי המשפט האזרחיים. כך למשל, בפסק דין תקדימי אשר ניתן לפני כשנתיים בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, נקבע, כי אשה אשר בגדה בבעלה מפסידה חלקה בזכויות אותן צבר בעלה במקום עבודתו.
 
מדובר היה במקרה בו הבעל נאלץ להשקיע עבודה רבה באמצעות חוקר פרטי בכדי להוכיח את הבגידה, ורק לאחר מכן, האשה הודתה בדבר. בית הדין הרבני קבע כי מקרה של בגידה מהווה נסיבות מיוחדות המצדיקות לא לחלק בצורה שווה את זכויות הצדדים. בית הדין הדגיש כי אין המדובר בחוק דתי או ענישה דתית, גם לא ענין של האשמה על עצם פירוק הנישואין.
 
אלא, הנימוק והצידוק הוא בתוצאות הכלכליות הנרחבות של פירוק נישואין על ידי בגידה, היינו שהצד הנבגד ייאלץ כתוצאה מההתנהגות הבוגדנית והמפתיעה, לבנות לו בית אחר, להינשא מחדש, לבנות חיים חדשים. והכל במפתיע. אמנם, כך הוא המצב בכל זוג אשר מתגרש, ואולם במקרים האחרים, בנישואין שלא צלחו, לשני הצדדים, בד"כ, חלק בפירוק הנישואין ובאחריות להכרה של בניית בית חדש. מאידך, האחריות הכלכלית שהוטלה על הצד הנבגד ב"מכה אחת", כאשר הגירושין הם תוצאה ישירה של הבגידה, הדבר מזכה אותו להקלות בחלוקת הזכויות לטובתו.
 
אילו היה הענין נידון בבית המשפט למשפחה, לא יכול להיות כל ספק, כי פרשנות שכזו, לא היתה עולה על הפרק כלל. מבחינת בית המשפט, סיפור הבגידה, אינו רלוונטי כאשר הוא בוחן את נושא חלוקת הרכוש. משום כך, הגישה האשה בג"צ לביהמ"ש העליון בירושלים ואלה קבעו באופן חד משמעי כי אין נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף. עוד הוסבר על ידי ביהמ"ש, כי אף אם במקרים מסוימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק היחסים, גם אז, ההתמודדות עם עובדה זו אינה יכולה להיות באמצעות פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג.
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

אסטרטגיה נכונה היא שם המשחק

כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,

משמורת משותפת על ילדים - כיצד?

קיימות מחלוקות בין מלומדים, עורכי דין וגורמים טיפוליים בכל הנוגע למושג משמורת משותפת, כמו גם לשאלה האם משמורת משותפת עדיפה ו/או טובה לילדים או שמא אף עלולה להזיק להם.  משמורת משותפת אינה מושג טכני ואין היא נוגעת לכמות ו/או הזמן בו מצויים הילדים אצל מי מההורים. המהות של משמורת משותפת, היא דווקא בשיתוף הפעולה בין ההורים ומידת המעורבות של כל אחד מהם בתכנים השונים של חיי הילדים.

עורך דין "מפורסם" = טוב יותר?

האם עורך דין ש"זכה" לראיון והופעה טלוויזיונית אקראית כלשהי, הוא בהכרח עורך דין טוב ומקצועי יותר שכדאי לשלם עבור שירותיו תשלום גבוה יותר ולעתים אף מופרז? מאמר בנושא מאת עורך דין ונוטריון אורי גנור.

הענקת מתנה/כספים לאחר המוות - אך ורק בדרך של צוואה

על פי החוק במדינתנו, הדרך הבלעדית לחלק רכוש לאחר המוות, הינה על דרך של צוואה בלבד. אדם אשר מבטיח או מתחייב כי לאחר מותו, הכספים יועברו למאן דהוא, הבטחה זו אין לה כל תוקף. כך גם, אם אדם שומר כספים לטובת אחר, כדי שאלה יעברו לאחר אחרי מותו, גם אז, אם אותו אדם אינו נותן הוראה מפורשת בענין זה בצוואה, הרי שאין לכוונתו כל תוקף ואי אפשר לקיימה

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי

תפריט ניווט

המדורים המובילים

הפורומים המשפטיים

עו"ד מומלצים בישראל

שימושון וקישורים

נבנה ע"י EKDESIGN

Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016