פורסם ב 9/9/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל
הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.
אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.
בחודש יוני האחרון התקבל בכנסת תיקון מס' 40 לחוק התקשורת – 1982, (סעיף 30א) במסגרת הלוחמה בדואר הזבל. החוק עלול לפגוע בהתקשרות של חברות מסחריות עם קהל לקוחותיהן. להלן נקודות התייחסות לגבי המותר והאסור על פי התיקון.
האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.