פורסם ב 5/2/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

חברת די קארד ביקשה להפיץ כרטיס פלסטי קטן ועליו מודבקים יהלומים קטנים ביותר (נקודות) שהם תוצר לוואי של ליטוש יהלומים, ולאפשר שווק יהלומים בסדר גודל כזה לקהל הרחב. על המוצר בקשה החברה לטבוע את הסיסמא
 “A Diamond in your pocket” , ולרשום אותה כסימן מסחר. בקשת החברה נדחתה על ידי מחלקת סימני המסחר הן בשל עמדת הרשם בעניין רישום סיסמאות כסימן מסחר, והן בשל העדר אופי מבחין.
 
מהו אופי מבחין
הפסיקה חלקה את הגדרת האופי המבחין לשניים:
אופי מבחין אינהרנטי הוגדר בפסיקה כסימן אשר מעצם טיבו, יש בו כדי ליצור זיקה ברורה בין הטובין לבעל הסימן ולהפריד בין הטובין המיוצרים על ידו לטובין המיוצרים בידי אחרים. דוגמא לכך יכול להיות למשל שם מסחרי המסביר את המוצר או את ייחודיותו והסימן הוא תיאור ייחודי למוצר ומרמז בעצם על מקורו של אותו מוצר או שירות.
אופי מבחין נרכש, אם כן הוגדר כסימן אשר השימוש הנרחב והממושך שנעשה בו יצר זיקה בין הטובין לבעל הסימן כאמור לעיל כמו למשל צירוף מילים שמתאר את המוצר שעצם השימוש הממושך בהן בקשר עם המוצר יצר אצל הקהילה את הזיקה של הסימן אליו. 
 
רשם סימני המסחר אשר דן בערעור קבע כי אין מניעה גורפת לרשום סימני מסחר על סיסמאות, ובלבד שענו על דרישת האופי המבחין של הסימן על פי סעיף 8(ב) לפקודת סימני המסחר. הרשם בחן את הסימן המתבקש לרישום, ואת השאלה האם הוא מהווה סיסמא אקראית המתארת את השירות או המוצר, איכותו, מחירו וכיו"ב אשר אין בה כדי לרמז על מקורו של אותו שירות או מוצר, שאם כן לא תהיה בעלת אופי מבחין ולא תזכה ברישום.

הרשם קבע כי הסימן נשוא הערעור אינו סיסמא גרידא שנועדה להוות אמצעי קידום או אווירה או תחושת שבח, אלא מדובר בסימן הנוגע במישרין ואפילו מרמז על הטובין, הן במובן שאדם יכול להחזיק יהלום בכיסו, והן במובן המשתמע- יהלום המצוי גם בהישג ידו של המחזיק בו.

מכל האמור עולה כי סיסמא שמתארת אלמנט ייחודי למוצר ומזוהה באופן אינהרנטי עם המוצר עשויה להתקבל לרישום כסימן מסחר על אף עמדת רשם סימני המסחר לגבי ססמאות.    

הרשם קבע כמו כן מדרג על פיו אופי מבחין אינהרנטי חזק יותר מאופי מבחין נרכש, ולפיכך גם בהעדר האחרון, ניתן לרשום סימן מסחר על סיסמא, וכי סיסמא נעדרת אופי מבחין אינהרנטי אך בעלת אופי מבחין נרכש, לא תהיה כשירה לרישום.
מדבריו של הרשם לא ברור אם הקביעה נאמרה בהערת אגב, אך יכול ומעתה לא יהיה די בססמאות אשר נטבעו בתודעה של הציבור כנקשרות עם המוצר, על מנת להירשם כסימן מסחר, ויהיה עליהן אף ליצור זיקה ברורה בין המוצר או השירות לסימן עצמו.

עוד בנושא: היקף ההגנה בסימן מסחרי - פסק דין חדש של העליון

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

ניסוח תקנון משפטי המתאים לכל חנות באינטרנט

על מנת להגן על עצמו מבחינה משפטית בעליה של חנות באינטרנט צריך לכלול באתר האינטרנט שלו תקנון משפטי המחייב אותו ואת הלקוחות מבחינה משפטית. במאמר הבא תקבלו מידע על ניסוח תקנון שכזה בצורה שמתאימה לכל חנות באינטרנט.

אישור פשרה בתובענות יצוגיות - על יצירתיות בדין

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הגיש אבי זילברפלד נגד בנק דיסקונט, טען המבקש כי הפקדת שיקים באמצעות מעטפות ה"אל תור" לבנק זוכו על פי ערך היום למחרת ההפקדה ולא לפי ערך יום ההפקדה, שלא כדין על ידי הבנק, דבר אשר גרם לו נזק בדמות הריבית אשר צבר חשבונו, אשר היה ביתרת חובה, בגין יום אחד עבור כל הפקדה. הצדדים נשאו ונתנו בעניין והציגו הסכם פשרה אשר אליו הגיעו, לאישור בית המשפט, על פיו ירים הבנק תרומה בסך של 250,000 ₪ לעמותת "עזר מציון" לטובת פרוייקט "המאגר הלאומי לתורמי מח עצם". האם הסכם הפשרה היצירתי מצדיק את אישורו על ידי בית המשפט?

פרשנות חוזה

לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?

אנונימיות וחשיפת גולשים באינטרנט

האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי