פורסם ב 6/8/2011 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

לא די באימוץ בפועל של ילד, כדי שיזכה בירושת ההורים המאמצים.  בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.

החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

הוראת חוק זו נידונה פעמים רבות במשפט הישראלי, נוכח היות מדינת ישראל מדינת עלייה, ומשפחות רבות הגיעו ארצה ורשמו כילדיהם גם את מי שלא היה בהכרח הילד הביולוגי, אלא כזה שהם גידלו אותו, כל משפחה לפי נסיבותיה. כך נוצר מצב, כי על פי רישומי משרד הפנים, הילד הינו בנם של אותם הורים שגידלו אותו, ואולם לצורך צו ירושה, למשל, הוא אינו זכאי לרשת. בתי המשפט חזרו והדגישו, לאורך השנים, כי גם אם יחסי הקרבה בין הצדדים היו כבן להוריו, ואף אם הדבר נמשך על פני תקופה ארוכה – לא קמות זכויות ירושה אלא אם כן נעשתה פעולה של אימוץ כדין.

ומדוע הדברים כה חשובים ומהותיים? הואיל ואימוץ כדין, יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם ומשפיע גם על זכויות הילדים האחרים, הטבעיים. האימוץ מפקיע סופית את זכויות ההורים הטבעיים לגבי הילד וזכויות הילד מהם. האימוץ איננו מצטמצם בכך שמשפחה מגדלת ילד שאיננו ילדה הטבעי. לאימוץ משמעות מפליגה יותר, הבאה לידי ביטוי בכך שהמשפחה המאמצת מחליפה את המשפחה הטבעית לכל דבר.
במקרה האחרון שהובא לפני ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ, דובר בתובע, שנולד בתימן וננטש ע"י אמו, אומץ ע"י סביו, ואלה גידלו אותו כבנם. משעלו הסבים והתובע לארץ, נרשם התובע כבנם במרשם האוכלוסין. משנפטרו הסבים, הגישו ילדיהם הביולוגיים בקשה לצו ירושה אולם הדירו את התובע, הבן המאומץ, מן הירושה. יצויין כי חלק מהילדים העבירו לו מיוזמתם והסכמתם את חלקו בירושה.
 

טענתו של התובע כי די באימוץ בפועל, כדי לזכותובחלק בירושה, נדחתה וביהמ"ש קבע, כי ע"פ ההלכה, אין די באימוץ בפועל שכן המדובר בקביעת מעמד מהותית שיש בה כדי להשפיע על זכויותיהם של האחים האחרים.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מהי צוואה? עו"ד טלי איטקין מסבירה על חשיבותה

הצוואה הינה מסמך משפטי באמצעותו מורה המצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. כל עוד המצווה בחיים, הוא יכול לשנות את צוואתו כאוות נפשו

אסטרטגיה נכונה היא שם המשחק

כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,

על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה

אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?

בגדת בבן/בת הזוג - האם תשלם/מי על כך?

מסתבר שלבגידה לא בהכרח יש השלכות משפטיות, והדבר תלוי רבות היכן מנהלים את הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בית הדין הרבני מוגבל בהחלטות שלו, בעקבות ביקורת של בג"צ. ראו להלן פסק דין תקדימי אשר קבע כי אף אם במקרים מסויימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק התא המשפחתי, עדיין אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכויותיו הכלכליות והרכושיות.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי