פורסם ב 2/3/2022 ע"י עורך דין קיבוצים יותם שושני

בדיקות מקדמיות של עורך הדין לבצע

השלב המקדמי בבחינת עסקת מקרקעין הינו השלב הקריטי ביותר. על עורך הדין מוטלת חובה אשר גובתה בעשרות פסקי דין של בית המשפט העליון ולפיה עיקר עבודתו הינה אימות פרטי העסקה והצדדים לה. עורך דין חב חובת זהירות כלפיי לקוחו ולקוח הבא עמו בדברים לעריכת עיסקה, יכול לכתחילה להסתמך על ההנחה לפיה עורך הדין בקיא בדין ובפרקטיקה המקובלת.

על עוה"ד להחיש בדיקת זהות הבעלים ובמידת הצורך גם אימות פרטיהם בתעודות מקור נוספות על תעודות הזהות, בדיקת זכויות צד ג' בנכס לרבות הסכמי שיתוף תקנונים מוסכמים.

עורך דין אשר לא מבהיר לצדדים כי אינו עוסק באספקטים תכנוניים ולשם כך עליהם לשכור שירותיו של מומחה, עשוי לחוב בפיצוי ללקוח שלא ידע על מצבו התכנוני של הנכס. בדיקת היתרי הבניה של הנכס, נראה שגם אם פטר עצמו עוה"ד בסעיף החרגה שכזה, עדיין, לכל הפחות תוטל עליו החובה להיות ער לחיובי המס וההיטלים הנלווים לעסקה וכן לאימות מיקומו של הנכס.

 חשיבות הליווי המשפטי של עסקת המקרקעין על ידי עורך דין מנוסה

הסיבה לחשיבות נסיון עוה"ד בעסקאות מסוג זה היא העובדה כי פעמים רבות שהזכויות שהן נשוא העסקה אינן רשומות במרשמים המקובלים, או שזכויות צד שלישי, כגון עיקול, שעבוד, צוי הריסה על הנכס או הפקעה לצרכי ציבור.
בקיאותו של עוה"ד בפרקטיקה המקובלת נחוצה אף יותר כאשר מדובר על עסקאות במקרקעין בהן נרשמו הסכמי שיתוף המתנים את עבירות חלקו של אחד מן השותפים בהסכמת יתר השותפים או במקרה בו נדרש עוה"ד כמנהל עזבון למכירת הנכס שאז עשוי עוה"ד להיתקל בקשיים פרוצדוראליים מכבידים בעת אישור העיסקה בפניי הרשם.

ייצוג המוכרים הוא אינטרס של הקונים ולהיפך

כאן המקום להזכיר את הסכנה הטמונה בעריכת עסקה במקרקעין כשאחד מן הצדדים אינו מיוצג. אמנם מחובתו של עוה"ד להסביר לצדדים לעסקה את תכנה ואת תוצאותיה המשפטיות אך לא מעט מקרים הוכיחו כי אף עו"ד שקיימו חובה זו, היו חשופים לתביעות מן הצד שכנגד על יסוד רשלנות מקצועית.  טובת הלקוח המיוצג על ידי עו"ד היא שגם הצד שכנגד יהא מיוצג.
אנו סבורים כי פעמים רבות ייצוג שני הצדדים על ידי עורך דין אחד, פותר בעיות רבות, מקדם את יישום הוראות ההסכם בצורה יותר אפקטיבית ומאפשר פישור יעיל בין אי הבנות. יתרון נוסף בייצוג שני הצדדים הוא במקרה של הפרת הסכם ואף במקרה של ביטול ההסכם שגם אז כשמנגנוני השליטה בהסכם מצויים ביד מי שמייצג את שני הצדדים, חזקה עליו שיפעל במתינות ובאיזון בין האינטרסים של שני הצדדים.


אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי כמשמעותו בכל דין.

משרד עו"ד יותם שושני עוסק באגודות שיתופיות ובמקרקעין במגזר הכפרי ומעניק שירותים משפטיים לקיבוצים למושבים ולפרטיים. משרד עו"ד יותם שושני מייצג בהליכי בוררות ובפרט בוררות מטעם רשם האגודות השיתופיות. משרדנו עוסק בסוגיות של חברות בקיבוץ, שיוך דירות, הסכמי קליטה, תקנונים וועדים מקומיים. עו"ד יותם שושני מייצג בהליכי חיוב אישי בשלטון מקומי ובפרט בפניי הוועדה לחיוב אישי שבמשרד הפנים.
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

בן ממשיך במשק חקלאי אינו חב בפיצוי האחים

האם הבן הממשיך, שקיבל לידיו את הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים, חייב לפצות את אחיו? בתי המשפט קבעו בשורת פסקי דין, כי בן ממשיך אינו מפצה את אחיו היורשים, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת. ומאחר והסכם המשבצת אינו כולל חובת פיצוי על הבן הממשיך, הרי שהבן הממשיך אינו חב בפיצוי אחיו.

ייפוי כוח מתמשך – הכלי לתכנון עתיד בטוח

ייפוי כוח מתמשך – תכנון עתיד בטוח ושליטה מלאה בהחלטות

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי מתקדם המאפשר לכל אדם לקבוע מראש כיצד ינוהלו ענייניו האישיים, הרפואיים והכלכליים במקרה של אובדן כשירות. יותר ויותר ישראלים בוחרים בו כחלופה למינוי אפוטרופוס, בזכות שליטה מלאה, התאמה אישית ושמירה על כבוד האדם.

היתרונות הבולטים הם מניעת סכסוכים משפחתיים, שמירה על רצון הממנה והפחתת התערבות משפטית.

קיימת חשיבות רבה לבחירת מיופה כוח אמין ומקצועי, ולליווי של עורך דין מנוסה שיבטיח ניסוח מדויק וימנע ניצול לרעה של המסמך. הדבר חשוב במיוחד בנושאים מורכבים כמו מקרקעין, מניות, זכויות מול רמ"י או חברות בקיבוץ ומושב.

ייפוי כוח מתמשך לחברי קיבוצים ומושבים דורש מומחיות ייחודית בשל מורכבות הזכויות בהתאם לכל קיבוץ וקיבוץ

מאבק בין דורי בקיבוצים - תוצאות החלטת 979 של מנהל מקרקעי ישראל

החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל, שאושרה ע"י בג"צ (יוני 2011) קובעת, בין היתר, לעניין גובה דמי החכירה לחברי הקיבוצים, כי על כל קיבוץ לבחור לפי איזו החלטת המנהל לפעול - החלטה 751 שמיטיבה עם חברי הקיבוץ הוותיקים, או החלטה 979 שמיטיבה עם חברי הקיבוץ החדשים. משמעות החלטת המנהל הנה מאבק בין דורי בין חברי הקיבוץ השונים.

פיצול מגרש מהמשק החקלאי אינו כדאי לכל בעל משק

ביום 9.6.2011 אישר בג"צ את החלטה 979 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל (בשינויים מינוריים), החלטה המאפשרת, בין היתר, לבעל המשק החקלאי לפצל מגרש לבניית יחידת דיור מתוך חלקת המגורים (חלקה א').  מתן אפשרות לפיצול המשק מעניק לחוכר אפשרויות שלא היו בפניו לפני כן, אולם, פיצול המשק אינו כדאי לכל בעל משק חקלאי, ולעיתים, פיצול המשק עלול לגרום לבעל המשק להפסדים ו/או לנזקים. 

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי