שמירה על הפרטיות של האזרח על ידי גופים מסחריים

אנו נוהגים למסור, מדי יום, לידי מספר רב של גורמים, מסחריים וציבוריים, מידע אישי הכולל לרוב פרטים גם אודות קרובי משפחה. מועדוני לקוחות, גלויות מידע שאנו ממלאים בתמורה למתנה, וטפסים אינטרנטיים האוספים מידע, הם כולם בסיס למאגרי מידע אשר נאסף על ידי חברות מסחריות אודותינו. גם גופים ציבוריים רבים אוספים עלינו מידע מסוגים שונים על פי חוק. לא ניתן להפריז בחשיבותו של מידע זה, והוא משמש חברות מסחריות לצורך שיווק מוצריהן ופילוח שוק הצרכנים. נוצר מצב המחייב לשים דגש מיוחד לגבי הזכות לפרטיות כפי שנובעת מהחוק להגנת הפרטיות תשמ"א-1981, המגן עלינו וחל על חברות וגופים ציבוריים בישראל כאחד, ועל השימוש במידע זה, עליו עלינו לתת את הדעת.

לאחרונה נקבע על ידי הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (הרשות האחראית על יישום ההוראות של החוק להגנת הפרטיות), בהליך פיקוח מינהלי, כי חברת סלקום הפרה את חוק הגנת הפרטיות. מפרסומים עולה כי על בסיס מאגר נתוני הלקוחות  שברשותה, סלקום רכשה לכאורה מגוף אחר מידע אודות לקוחותיה וקרובי משפחתם וזאת על ידי הצלבת שני מאגרי המידע. בעזרת מידע זה, ערכה סלקום רשימה של קרובי המשפחה של לקוחותיה העומדים לפני גיוס ופנתה אליהם בצורה ישירה על מנת להציע להם להצטרף למבצע המתאים לחיילים. בירור התלונה החל בעקבות פנייתה של צעירה העומדת בפני גיוס שאינה לקוחה של החברה אל הרשות בדבר פנייה ישירה אליה מסלקום המציעה לה להצטרף לחברה במסלול חיילים.

 

חוק הגנת הפרטיות תשמ"א – 1981, אמון על היבטים רבים של הזכות לפרטיות. החוק מסדיר את עניין מאגרי המידע ונקבע על פיו כי מי שאוסף עלינו מידע חייב לערוך אותו בצורה נאותה במאגר אשר יהיה רשום ומפוקח ע"י הרשם למאגרי מידע (שיושב כיום ברשות למשפט וטכנולוגיה). נדרש מהאוסף עלינו מידע לצורך מאגר מידע, לציין לאילו צרכים יעשה שימוש במידע זה ולקבל את הסכמתנו לכך. שימוש שלא על פי הסכמה כאמור, אסור על אוסף המידע.

בנוסף החוק קובע כי אין להעביר מידע ממאגר מידע המנוהל על פיו לכל גוף אחר, והתקנות אשר הותקנו על פיו שוטחות ביתר פירוט דרכי העברת המידע האסורות על מאגר מידע רשום. על פי החוק גם מסירת מידע מגוף ציבורי אסורה אם המידע לא פורסם ברבים ועפ"י חוק או שהרשות הציבורית קיבלה הסכמה מן האזרח למסירת המידע.

החוק קובע גם את ההגבלות על השימוש בדיוור ישיר - משלוח דואר למספר גדול של לקוחות תוך התבססות על מאגרי מידע שאוספות עלינו חברות מסחריות. ראשית, על החברה המסחרית לציין במפורש כי מדובר בדיוור ישיר וכן לצרף את  מספר הרישום של המאגר בפנקס מאגרי המידע. בנוסף, על החברה מוטלת חובה ליידע את הנמען על אפשרותו להימחק מהמאגר ואת דרכי ההתקשרות לצורך ביצוע המחיקה.

מטרת הוראות אלו היא לאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו שליטה על המידע עליו המוחזק בידי רשויות ציבוריות או גופים מסחריים במאגרי המידע המנוהלים על ידם. חוק זה מיישם את השמירה על פרטיותו של כל אדם ומקנה לו את הזכות שלא לקבל פרסום תוך שימוש במאגרי מידע קיימים. מטרת החוק היא כפולה, שמירה על מאגרי מידע תוך הגנה על הפרטיות שלנו וגם הגנה מפני דיוור ישיר עקב ההטרדה שבקבלת דואר מסוג זה. 

 

נקבע על ידי הרשות כי סלקום הפרה למעשה את חובת הגילוי כלפי לקוחותיה, היות ולא גילתה להם כי ייעשה שימוש במידע שנמסר לה במסגרת ההתקשרות עימם, על מנת להשיג מידע על קרובי משפחתם שאינם לקוחותיה ולפנות אליהם בדיוור ישיר. מדברי הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע עולה כי גם נוסחו של הדיוור הישיר שנשלח על ידי סלקום לא עמד בדרישות החוק המחייבות בעל מאגר מידע בעת פנייה אישית לאדם.

 

אך חמור מן האמור לעיל, במקרה המדובר, עלה חשד כי גוף ציבורי כלשהו בעל מאגר מידע, העביר את המידע אודות תלמידת התיכון לסלקום אשר הצליבה בין שני המאגרים והשיגה מידע נוסף על לקוחותיה וקרובי משפחתם. למרות שהחשד לא התברר עד תום בעניין זה עולה חשש להפרה גדולה מן ההפרה הטכנית בה הואשמה סלקום.

 

למרות שבמקרה זה החליט רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע שלא להטיל על סלקום קנס, קיימת משמעות רוחבית לקביעתו שהפעילות איננה חוקית. שאר החברות המסחריות במשק, ביניהן סלקום, והרשויות הציבוריות המחזיקות אודותינו מידע רגיש ואישי, יידעו שלא להשתמש במידע זה וכמובן שלא לסחור בו. המשמעות הינה שמירה מוקפדת יותר על זכותנו לפרטיות וכן שמירה יתרה על החוק להגנת פרטיות והוראותיו. כמו כן  נפתחה אפשרות להגשת תביעה כנגד סלקום עקב הפרת חוק הגנת הפרטיות ובגין הטרדתם באמצעות הדיוור הישיר. אפשרות נוספת שעומדת בפני הנפגעים היא הגשת תביעה ייצוגית אשר תתקוף בשמם את החברה כקבוצה. בכך למעשה מאפשר החוק לאזרחים לעמוד על זכותם לפרטיות תוך מימושה באמצעים מעשיים כאשר מתגלה פגיעה בזכות זו.

 

גם אם הזכות לפרטיות איננה הזכות הראשונה שעולה במוחנו כאשר חושבים על זכויות אדם ואזרח היא חשובה ונתפסת ככזו גם בחוק. בתקופה בה אנו מוסרים מידע אישי למספר הולך וגדל של גורמים ולעיתים אף בלית ברירה (כדוגמת גופים ציבוריים או מוסדות אחרים) ובעידן טכנולוגי זה בו מידע עובר בקלות יתרה ממקום למקום, ישנה חשיבות מיוחדת להקפדה על זכות זו וזאת באמצעות יישום החוק. המידע אודותינו אסור שישמש גופים מסחריים ללא הסכמתנו המפורשת וטיפול הרשויות כנגד השימוש הלא חוקי במאגרי מידע מקדם רעיון זה ומגשים, הלכה למעשה, את זכותנו לפרטיות.