פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

זכות הפטנט היא הזכות הבלעדית לעשות שימוש באמצאה. אמצאה הכשירה לרישום פטנט על פי חוק הפטנטים היא מוצר או  תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהוא חדש, מועיל, ניתנן לשימוש תעשייתי ויש בו התקדמות המצאתית.

מטרתם של דיני הפטנטים היא לתת בלעדיות לבעל הפטנט בשימוש בו והאפשרות הבלעדית ליהנות מהתועלת הכלכלית הנובעת משימוש בו על מנת שיוכל לפרסם את הפטנט (פטנט מפורסם עם רישומו) ללא פגיעה באינטרס הכלכלי האמור. בכך משרת הדין את האינטרס הציבורי בפרסום הפטנט על בוריו ותרומתו לקידום התעשייה הטכנולוגיה והמדע.

ממציא אינו רשאי לרשום פטנט על אמצאה שכבר קיימת, וקרה לא אחת שרעיון אשר נהגה במוחו הקודח של אחד, התגלה כפטנט אשר כבר נרשם במקום אחר בעולם. לפיכך אחד התנאים הראשונים לממציא הוא לערוך בדיקה, בין עצמאית ובין באמצעות משרד עורכי פטנטים של הפטנטים הקיימים כיום והאם יש ביניהם חפיפה מלאה או חלקית לאמצאתו.

מאחר ועל פי דיני הפטנטים לזמן מעמד חשוב בבחינת "כל הקודם זוכה", על הממציא יהיה לפעול לרישום הפטנט בהקדם האפשרי תוך התחשבות במדינות בהם יירשם הפטנט והמדינות בהן לממציא אינטרס להגנה על הפטנט. על הבקשה לרישום פטנט לכלול את מאפיינים של הפטנט ותיאורים טכניים לרבות שרטוטים וכיו"ב.

קיימת אפשרות להגיש בקשה זמנית לרישום פטנט (provisional application), אשר על אף שאינה תחליף לבקשה מסודרת לרישום פטנט, יכולה להוות בסיס לבקשה עתידית לפטנט, היא פשוטה וזולה יותר, והיא עוצרת את מירוץ הזמן ומאפשרת לבעל האמצאה ל"תפוס" את תאריך רישום הבקשה הזמנית לשנה בה עליו להגיש בקשת רישום פטנט מסודרת.

כמובן שלאורך כל תקופת ההליכים המפורטים לעיל, על בעל האמצאה לשמור על הפטנט שלו בסודיות מוחלטת על מנת שלא ייעשה שימוש באמצאה באמצעות הגשת בקשות נגדיות בגין אותו רעיון. על הממציא או על חברה יזמית אשר בדעתם ליצור קשרים עסקיים בנוגע לרעיון שבידם, להחתים את הגופים עמם נוצרים אותם קשרים עסקיים על הסכם סודיות מתאים המנוסח באופן שיימנע גניבת הרעיון ושימוש בו על ידי אחרים.

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

המקרים בהם חוזי זכיינות מסתיימים

זכיינות והפרת ההסכם יכולה לגרום להשלכות כבדות. מה קורה שהזכיין בכל זאת מחליט להפר את ההסכם ולא לשלם?

קצת על תובענות יצוגיות

מה היא תובענה ייצוגית, למה היא נועדה ומהם השלבים להגשתה ולאישורה?

הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד - רישום סימולטני של סימני מסחר בעולם

בחודש ספטמבר ייכנסו לתוקפם התיקונים לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ותקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007 בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפותה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO, וניתן יהיה להגיש בארץ בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר מקנה הגנה ב-85 מדינות בו זמנית.

הרמת מסך בדיני חברות

הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי