פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
נדמה כי הדעה הרווחת בציבור הינה כי אדם שהלך לעולמו, והותיר אחריו אישה וילדים קטנים, הרי שרכושו וזכויותיו עוברים לאישה בלבד. לא כך הם פני הדברים.
ראשית, מי שאינו טורח לערוך צוואה, יחולקו זכויותיו על פי הוראות חוק הירושה, היינו על פי ההיגיון והמוסר של אותם אנשים אשר ניסחו את החוק ויצרו אותו. הגיון זה - אינו בהכרח מתאים לרצונו ועמדותיו של המצווה.
כך למשל, בני זוג אשר בבעלותם דירת מגורים משותפת, ואחד מהם הולך לעולמו – אזי בן הזוג הנותר בחיים, לא יקבל בהכרח את הבעלות המלאה בדירה אליו. יהיה עליו להתמודד עם מציאות חדשה בה יש לו שותפים נוספים בדירה, אשר עשויים, בד"כ, להכביד על המשך הנאתו המלאה מהדירה.
ובמה דברים אמורים? אם לבני הזוג ילדים, בין אם הם קטינים ובין אם הם בגירים, הרי שהם זוכים לקבל מחצית מזכויותיו של ההורה שנפטר, ובן הזוג מקבל מחצית. כך – אם הדירה הייתה רשומה בחלקים שווים על שם שני בני הזוג, הרי שלאחר הפטירה, לבן הזוג הנותר 3/4 דירה ולילדים 1/4 דירה. יוצא, כי בן הזוג תלוי בהסכמתם של ילדיו לבצע פעולות שונות בדירה ואף עשוי למצוא עצמו במאבק עמם על המשך מגוריו באותה דירה והתנאים לכך.
המצב קשה עוד יותר, כאשר לבני הזוג אין ילדים. הדעת נותנת כי בן הזוג הנותר בחיים, לאחר מות בן זוגו, יירש את מלוא הזכויות בדירה. אבל לא בהכרח! החוק קובע כי במקרה זה, אם הוריו של בן הזוג שנפטר, או מי מהם, עדיין בין החיים, אזי – אותו הורה זוכה במחצית זכויותיו של בנו שנפטר – וכך הופך להיות שותף, עם בן הזוג הנותר – בדירה. הרי לך מצב לא נעים.
וקיימים, כמובן, מצבים רבים ונוספים, אשר יש לתת עליהם את הדעת, כגון זכויותיהם של ילדים שאינם משותפים לבני הזוג, זכויותיהם של אחים וכן הלאה וכן הלאה...
למה יש צורך בעורך דין צווארון לבן? במאמר הקרוב נספק לכם את כל הטיפים במאמר הקרוב. לקריאה לחצו כאן >>
איך להיות מזכירה מוצלחת לעורך דין כל המידע במאמר הקרוב לקריאה לחצו >>
נדמה כי הדעה הרווחת בציבור הינה כי אדם שהלך לעולמו, והותיר אחריו אישה וילדים קטנים, הרי שרכושו וזכויותיו עוברים לאישה בלבד. לא כך הם פני הדברים.