תביעת ביטוח - התיישנות

מקרה: בחודש ינואר 2002 הלך מר ישראל כהן (שם בדוי) לעולמו ולא בשיבה טובה. מר כהן המנוח הותיר אחריו אלמנה ויתומים. מר כהן שילם במשך כל חייו תשלומים בגין פרמיית ביטוח חיים, אשר מזכה את משפחתו, בתגמולים, לאחר מותו, בסך של 1,500,000 ש"ח.

האלמנה והילדים לא היו מודעים לקיומה של פוליסת הביטוח. בחודש אפריל 2005, בעיצומם של ניקיונות הפסח, מצאה ביתו של המנוח, העתק פוליסת הביטוח. הנ"ל, אשר הייתה באותם הזמנים סטודנטית למשפטים, מיהרה עם הפוליסה לעו"ד העוסק בתחום וביקשה ממנו לפעול לקבלת תגמולי הביטוח המגיעים.

הכלל: בניגוד לתביעות אחרות, תביעת ביטוח מתיישנת לאחר 3 שנים מעת מקרה הביטוח.

כמו כן, חשוב לדעת כי עצירת מרוץ ההתיישנות תתבצע (ע"פ רוב), רק באחת מבין שתי החלופות הבאות: תביעה משפטית (ולא מכתב דרישה/הודעה לחברת הביטוח) או אישור בכתב מאת חברת הביטוח על הארכת תקופת ההתיישנות.

חריגים: בהתאם לחוק ההתיישנות, קיימים חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות. לדוג': קטין, כאשר התחלת ספירת המועדים תתחיל רק בהגיעו לגיל 18 ולפיכך בגין תביעה ע"פ חוק חוזה ביטוח, תתיישן תביעתו בהגיעו לגיל 21.

כאמור לעיל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה ע"פ פוליסת ביטוח הינה קצרה יותר ביחס לתביעות אחרות. לעניין זה קיימות כמה סיבות כאשר הסיבה המרכזית הינה כי חברת ביטוח מחויבת להקצות כספים כפיקדון אל מול תביעות אשר מוגשות כנגדה. הוודאות הנדרשת בתוספת של העלויות המצטברות בהקצאת הכספים (ואי השימוש בהם בתקופה זו) הן הסיבות המרכזיות להיותה של תקופת ההתיישנות קצרה כל כך.

חשוב מאוד אם כך להגדיר מהי נקודת הזמן בה מוגדר "מקרה הביטוח", אשר ממנה מתחילים למדוד את תקופת ההתיישנות:

פוליסות חיים (מוות/ריסק) - מיום מות המבוטח (ולא מיום גילוי הפוליסה).
פוליסות תאונות - יום קרות התאונה (ולא מיום התגבשות הנכות או קביעת הנכות!).
פוליסות מחלות קשות - מיום גילוי המחלה (ולא מיום כינון המחלה בגוף!).

לסיכום, אין דבר מתסכל יותר מאיבוד תביעה, זכויות וכספים, המגיעים למבוטח ואשר בגינם שילם הוא במיטב כספו, שנים רבות, פרמיות לחברת ביטוח, בגין השתהות ואיחור המועד ההתיישנות. חשוב שלא "לישון" על הזכויות ולפנות לייעוץ משפטי בהקדם.