מהי פקודת פשיטת רגל?

פקודת פשיטת רגל הינה הליך משפטי המוסדר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם 1980. הפקודה באה לאזן בין הרצון לסייע לחייב הנקלע למצב של חדלות פרעון לבין האינטרס הלגיטימי של הנושה לפרעון חובו. הליך זה מכיר באי יכולתו של חייב לפרוע את סך כל חובותיו הכספיים ומתוך הכרה זו מקנה משקל כבר לרצון הלגיטמי של החייב לפתוח דף חדש בעתיד. הליך פשיטת רגל נועד להגשים שתי תכליות עיקריות: האחת, הגעה להסדר תשלומים עם נושי החייב אשר יקבע על פי יכולתו של החייב. והשנייה, הקפאת כל ההליכים התלויים ועומדים שננקטו כנגד החייב בגין חובותיו. באמצעות ההליך יכול החייב למזער את הפעלת הלחץ הבלתי פוסק שמפעילים עליו הנושים להשבת החובות.

התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל

תהליך פשיטת רגל הינו תהליך ארוך ומורכב אך תוצאותיו יקלו על החייב באופן ניכר. ראשית, כדי לזכות בסעד של פשיטת רגל על החייב לעמוד במספר תנאים שקובעת פקודת פשיטת רגל: אדם (להבדיל מתאגיד) בן 18 ומעלה שסך חובותיו אינו פוחת מסך של 13,178 ₪ ואשר קיימת לגביו זיקה בין מעשה פשיטת הרגל למדינת ישראל, היינו, בזמן שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל הוא עצמו היה בישראל או היה גר בישראל או היה לו בה מקום מגורים או ניהל עסקים בישראל בעצמו או באמצעות מורשה מטעמו או היה חבר בחברה או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

כיצד פותחים בהליך פשיטת רגל?

הבקשה לפשיטת רגל יכול שתוגש הן על ידי החייב עצמו והן על ידי נושה של החייב כאשר  רוב רובן של הבקשות מוגשות על ידי החייב עצמו. הבקשה תפרט את מעשה פשיטת הרגל שיהווה את עילת הבקשה. עם הגשת הבקשה לפשיטת רגל תחל מסכת חקירות ובירורים שעל החייב לעבור על ידי הכונס הרשמי לשם גילוי פרטים אודות החובות שצבר וכן כדי לוודא שאכן החובות נוצרו בתום לב ולא כתוצאה ממעשי מרמה שנקט החייב. בהסתמך על הבקשה לפשיטת רגל ועל מסקנות הכונס הרשמי מוסמך בית המשפט ליתן צו כינוס נכסים שמטרתו לכנס את כלל נכסיו של החייב כדי שניתן יהיה לממשם בעתיד לטובת נושיו.
יחד עם זאת, עם מתן צו הכינוס יחולו על החייב מגבלות רבות כגון: איסור פעילות כלכלית, איסור יציאה מן הארץ, תשלום חודשי לקופת הכונס הרשמי. מגבלות אלו נועדו כדי למנוע צבירת חובות נוספים. עם מתן צו הכינוס יקבע בית המשפט מועד לדיון בבקשה לפשיטת רגל לא יאוחר מ-6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. במהלך ששת החודשים הללו יכנס הכונס הרשמי אסיפות נושים כדי להקנות הזדמנות לנושים להביע את עמדתם באשר לאופן פרעון החובות המגיעים להם. כמו כן במהלך תקופה זו יעבור החייב חקירה על ידי הכונס הרשמי לצורך בירור מקיף באשר למסת נכסיו, עסקיו והחובות הנצברים. על החייב להתייצב במשרד הכונס הרשמי במועד שנקבע, לשתף פעולה ולמסור כל מידע ומסמך שיתבקש. סיום התהליך בדיון בבקשה לפשיטת רגל שיתקיים בנוכחות החייב, נושיו והכונס הרשמי ואשר בסיומו יחליט בית המשפט אחד מאלה: (א) אם לקבל את הבקשה ולהכריז על החייב פושט רגל; (ב) לדחות את הבקשה באם שוכנע כי מצבו של החייב מאפשר לו לפרוע חובותיו ואין הוא זקוק לסעד של פשיטת רגל או לחילופין אם שוכנע בית המשפט כי החייב ניצל את הליך פשיטת הרגל בחוסר תום לב ובמטרה להתחמק מתשלום חובותיו; (ג) להכריז על החייב פושט רגל ובמקביל ליתן לחייב הפטר מכל חוב בר- תביעה בפשיטת רגל, אם הגיע למסקנה כי אין בניהול הליך פשיטת הרגל נגד החייב כדי להביא תועלת לנושים. (ד) לדחות את ההחלטה בבקשה לפשיטת רגל אם סבור בית המשפט כי ניתן לסיים את ההליך בדרך של פשרה. יש לציין כי בכל אחד מן השלבים של הליך פשיטת הרגל, רשאי החייב להציע הסדר פשרה עם נושיו ובכך לשים קץ להליכי פשיטת הרגל.

יתרונות הליך פשיטת רגל מול הוצאה לפועל
בהליכי הוצאה לפועל מוצא עצמו לרוב החייב נרדף על ידי נושיו המפעילים עליו לחץ בלתי נסבל באמצעות עיקולים, פקודות מעצר וכדומה. חייב אשר חובותיו מגיעים לסכומים כה גבוהים עד אשר אין ידיו משגת להשיבם יוכל להגיש בקשה להכריזו פושט רגל ובכך לשים קץ לרדיפה הבלתי פוסקת אחריו.  היתרון המרכזי והמיידי בו זוכה החייב בהליך של פשיטת רגל הוא הקפאה מיידת של כלל ההליכים שנפתחו נגדו לרבות: תביעות, הוצאה לפועל, פקודות מאסר, עיקולים וכו'. עם הקפאת ההליכים הללו תיפסק גם צבירת הריבית ההולכת ותופחת. יתרון נוסף שמקנה הליך זה הוא איחוד כלל החובות והסדרת החזר כולל לכל הנושים בשיעור נמוך בהתאם ליכולתו של החייב באופן בו יוכל החייב להשיב את חייו למסלולם ולנהל אורח חיים רגיל ובמקביל להשיב את סך החובות שצבר. אף קיימים מקרים בהם זוכה החייב לפטור מחלק מחובותיו ואף מכלל החובות שצבר.