תאונות דרכים - מי זכאי לפיצוי?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 [להלן: "החוק"], קובע כי נהג, נוסע והולך רגל, אשר נפגעו בתאונת דרכים בישראל, זכאים לפיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה.
 
הפיצוי האמור הינו בגין נזקי גוף ונפש אשר נגרמו לנפגע כתוצאה מתאונת דרכים (לעניין הגדרת תאונת דרכים ר' מאמרי בנושא זה). החוק קובע כי הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים אותו ניתן לתבוע מחברת הביטוח הינו מעבר ובנוסף לפיצוי ו/או התגמול אשר מגיע לנפגע מכוח ביטוחים פרטיים אשר רכש הוא לעצמו או אשר נרכשו לטובתו, לדוגמא: ביטוח מנהלים, ביטוחיי חיים, אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות וכו'.

מאידך קובע החוק כי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינם מעבר ובנוסף לפיצויים ו/או תגמולים ו/או קצבאות אשר להם זכאי נפגע מהמוסד לביטוח לאומי ככל שהפיצויים ו/או התגמולים ו/או הקצבאות נובעים מהתאונה עצמה. במקרים אלו, בהם נפגע תאונת דרכים זכאי לתשלומים גם מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי, נהוג לבצע קיזוז תשלומים (ר' הרחבה במאמרי בנושא תאונת דרכים אשר הינה גם תאונת עבודה).
 
בית המשפט העליון קבע כי גם בן משפחה של אדם אשר נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי תאונות דרכים וזאת בהתקיים התנאים הבאים:
א. המדובר רק כמובן בנזק נפשי. יתרה מכך, המדובר בנזק נפשי קשה ומהותי אשר גרם לנפגע מחלות נפש קשות.
ב. מדובר רק בקרוב משפחה שהינו ילדו, הורהו או בן זוגו של הנפגע.
ג. בן המשפחה התרשם ונפגע נזק נפשי מהתאונה לאחר שראה ו/או שמע את  התרחשותה.
ד. הנזק הנפשי אשר נגרם לבן המשפחה, נגרם בקרבת מקום וזמן לתאונה.
 
עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי המבחנים הנ"ל הינם סימני דרך חשובים, אולם עדיין שמר את הדלת פתוחה להרחבת מעגל הזכאים לפיצוי, גם אם אין מתקיימים בהם כל התנאים דלעיל.

>> עוד בעניין הפלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) תוכלו לקרוא במילון המושגים המיוחד הבא, לחצו כאן.