האם שוברים תוכניות חסכון, קה"ל (קרן השתלמות) וכספי ביטוח, כדי לחלק אותם בין הבעל והאשה?
כידוע, הליך גירושין כולל בחובו מספר עניינים אשר יש ליתן עליהם את הדעת ולקבל החלטה. הכל, לפי הענין והנפשות המרכיבות את המשפחה. בין היתר, עולה על הפרק סוגייה של חלוקת הרכוש המשותף. דירת המגורים, מכוניות נוסעים, כספים בבנקים, רכוש נוסף וגם כספים אשר נחסכו על שם אחד מבני הזוג, בין באופן עצמאי, ובדרך כלל במסגרת מקום העבודה, בקופות שונות. בין בחברות בטוח ובין בחברות אחרות.
2 קופות מרכזיות הן קרן פנסיה (או בטוח מנהלים) וקרן השתלמות. כידוע קרן הפנסיה נועדה לגיל הפנסיה. גם אם קיים בה מרכיב של חסכון, עדיין הקרן אינה נזילה אלא בגיל הפנסיה. קרן השתלמות היא קרן גמישה הרבה יותר ונזילה מדי 6 שנים. כאשר בית משפט קובע כי הכספים שייכים לשני הצדדים בחלקים שווים ביניהם, עולה השאלה מתי תבוצע חלוקת הכספים? והאם מחייבים לשבור את הקרן ולהפסיד כסף על מנת לבצע את החלוקה? ובכן, וודאי וודאי שאין כל צורך לגעת בכספי הקופה, בין קרן הפנסיה או בטוח המנהלים ובין קרן ההשתלמות, כל עוד הן אינן נזילות. לגבי קרן ההשתלמות, ניתן להפריש את החלק של בן הזוג מכספים אחרים שעומדים לחלוקה, ולבצע קיזוזים, או להמתין למועד הפרעון של הקופה ואז להפריש את מה שמגיע. לגבי קרן הפנסיה, הענין סבוך יותר. למעשה, 2 אפשרויות עיקריות קיימות. האפשרות הראשונה, היא חלוקה עכשווית. פונים לאקטואר, המבצע היוון נכון להיום וחישוב של שווי הפנסיה כסכום חד פעמי. סכום זה מועבר לבן הזוג הזכאי לו, בין מכספים אחרים ובין מחלקו בדירת המגורים, למשל. האפשרות השניה היא להמתין לגיל הפנסיה, ורק אז לבצע את החלוקה, כך שבכל תשלום חודשי שמקבל בן הזוג, הוא מפריש לבת הזוג את חלקה.
כאשר גיל הפרישה הינו רחוק, בד"כ מומלץ לבצע היוון וחלוקה עכשווית כדי לייצר התנתקות מוחלטת בין הצדדים המתגרשים, ולפנות כל אחד לדרכו החדשה. אך על פי החוק, אין כל דרך לחייב לבצע היוון. ברירת המחדל של החוק, היא לבצע חלוקה של הזכויות, במועד פרעונן. חישוב וחלוקה מוקדמת יותר תלויה לחלוטין ברצונו של הצד אשר צבר את זכויות הפנסיה.
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.