פורסם ב 5/6/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
האם מתחשבים ברצונו של נער מתבגר בקביעת משמורתו?
התשובה אינה פשוטה כלל. אמנם, קיימת נטייה לחשוב כי ילדים מתבגרים יודעים היטב מה הם רוצים ובגילם, הם אף עומדים על דעתם ומתעקשים עליה.
ואולם, כאשר המדובר בקטינים בכלל ובפרט בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין, פעמים רבות ההורים משתמשים בילדים כדי לפגוע בבן הזוג והילדים עוברים הסתה, אשר משבשת עליהם את דעתם.
אגב – ההסתה אינה חייבת להיות כזו שמקבלת ביטויים חיצוניים בולטים ואמירות קשות כנגד ההורה השני ותתכן גם הסתה, הרסנית באותה מידה, הננקטת מתחת לפני השטח, בכך שהורה אחד מסרס את מקומו של ההורה השני בחיי הילד והמשמעות שיש לו בחיי הילד. הסתה כזו, נעשית באופנים שונים של התנהגות, אשר מעבירים לילד מסר שההורה השני אינו כשיר מספיק לשמש כהורה.
עוד ראוי לציין כי פעמים רבות, ההורים כל כך עסוקים בסכסוך, שהם אינם מבחינים כלל בעובדה כי בהתנהגותם הם מסיתים את הילד כנגד ההורה השני. והם אף יטו להכחיש הסתה זו.
מכל מקום, מלאכתו של בית המשפט במצב כזה, כמו גם של מערכת הרווחה היא קשה.
נקודת המוצא היא טובת הילד וזוהי אמת המידה המנחה את ביהמ"ש בענייני משמורת. משמעותה היא בין היתר כי יש לתת משקל לרצונו המוצהר של הקטין, בקביעת המשמורת עליו וככל שהילד גדול יותר, כך המשקל שיש לתת לרצונו הוא גבוה יותר. ולעיתים יינתן לו משקל מכריע – אך הכול כפוף לכך שאכן רצונו המוצהר של הילד הינו רצונו האמיתי, ושרצון זה תואם גם את טובתו.
כך למשל, בעניין שנידון לאחרונה, עתר אב לקבל משמורת על בנו בן ה- 15 והבן הביע את רצונו לעבור להתגורר עם אביו.
ביהמ"ש בחן את מערכת היחסים בתוך המשפחה ואשר נוצר כתוצאה מהסכסוך בין הצדדים וקבע כי באותו מקרה על אף שהילד הצהיר כי רצונו להתגורר עם אביו, הרי שלמעשה ביהמ"ש השתכנע כי קיים חשש אמיתי שרצון הילד נובע מהסתה ואינו רצון כן ואמיתי.
עם זאת, נוכח גילו של הילד אשר מחייב מתן משקל משמעותי לרצונו, קבע ביהמ"ש כי יש מקום להרחיב את הסדרי הראיה והלינה, על מנת להתאימם למציאות שנוצרה בפועל.
|
|
על פי החוק במדינתנו, הדרך הבלעדית לחלק רכוש לאחר המוות, הינה על דרך של צוואה בלבד. אדם אשר מבטיח או מתחייב כי לאחר מותו, הכספים יועברו למאן דהוא, הבטחה זו אין לה כל תוקף. כך גם, אם אדם שומר כספים לטובת אחר, כדי שאלה יעברו לאחר אחרי מותו, גם אז, אם אותו אדם אינו נותן הוראה מפורשת בענין זה בצוואה, הרי שאין לכוונתו כל תוקף ואי אפשר לקיימה
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל 16 מדינות. כלכלה של גרמניה היא הרביעית בגודלה בעולם, היא עמוד התווך של האיחוד האירופי.
בשנים האחרונות יותר ויותר נכנסים בתי המשפט לתוך נבכי מערכת היחסים בין בני זוג, ומנסה לבחון אותה ולשפוט אותה ולהכניס בה שיקולים של האדם הסביר, של צדק, של תום-לב ומידת המוסר. כך, למשל, כיום נוהגים בתי המשפט למשפחה לחייב בעלים סרבני גט בתשלום מאות אלפי שקלים לאשה, בגין אי שחרורה מעול הנישואין עמם. כך, נוהגים בתי המשפט לחייב גברים אלימים בפיצוי
בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה? ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
