האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא!
הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים.
ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו, יורש את עזבונו. חוק הירושה כולל הוראה מיוחדת לעניין ידועים בציבור אשר משווה את מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמדם של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף המגדירים מהם בני זוג ידועים בציבור לצורך החוק. במצב בו בני הזוג עומדים בתנאים אלה, קמה זכות ירושה אוטומטית, גם אם לא היתה למי מהצדדים כוונה להוריש דבר לבן הזוג, וללא כל קשר לקיומו של הסכם ממון ביניהם.
באחד המקרים אשר נידונו בפני ביהמ"ש, ניסה זוג לקצר הליכים, וקבע בתוך הסכם הממון, הוראות לגבי העברת הרכוש במקרה של פטירה. ביהמ"ש מחק הוראות אלה, בחוזרו על הדין, על פיו, כל אדם אשר מבקש לקבוע את גורל רכושו לאחר מותו, חייב לעשות זאת בדרך של צוואה. כל דרך אחרת לא תועיל לו. שום מסמך אחר, אלא צוואה בלבד. צוואה היא זו אשר תחרוץ גורלות לגבי מה ייעשה ברכושך לאחר אחרית ימיך.
יוצא איפוא, כי זוג שאינו נשוי וללא ילדים משותפים, אשר מבקש להבטיח כי רכושו יישאר לו ולבני משפחתו אחריו, עליו לערוך שני מסמכים במקביל. הסכם ממון עם בן הזוג + צוואה.
הדבר נכון במיוחד, כשמדובר במערכת יחסים שניה, כאשר לכל אחד מהצדדים ילדים מנישואין קודמים והם מבקשים – בסופו של יום – להותיר את כל רכושם, כל אחד לילדיו שלו. עלול להיווצר מצב, בו בהעדר צוואה, על אף שנערך הסכם ממון ובו נקבעה הפרדה מוחלטת של הזכויות, עדיין הפרדה זו חלה כל עוד בני הזוג חיים יחד. כאשר מי מהם נפטר, נכנס חוק הירושה לתמונה, ואחד יורש את השני.
לפיכך, יש לתת את הדעת לדברים דלעיל, להתייעץ ולקבל החלטה נבונה.