במאמר זה נבקש לסייע לעוסקים - בדרך של כללי אצבע ובקצרה - אשר מפקחי מס הכנסה ביקרו בעסקם. יודגש כי הדברים ככללם נכונים אף למפקחי מס אחרים, ואולם הסמכויות אינן זהות. נמצא כי לא הכל מותר למפקחי מס הכנסה ולפיכך עירנות מצד בעלי העסקים חשובה
ראשית, חשוב להבהיר, כי התחמקות מתשלום מס בדרך של השמטת הכנסות או בכל דרך אחרת הינה עבירה פלילית חמורה, ואין להקל בכך. בסיס מס רחב הינו חיוני לפעילותה התקינה של מדינה, ולכן נישום שמעלים מס, פוגע בפעילותה התקינה של המדינה ובכל שאר הנישומים שנאלצים לשלם יותר מיסים. אין לראות במאמר זה משום עידוד תופעה פסולה זו. תכליתו של המאמר – וכן של המאמרים שיבואו אחריו – הינה ביאור הנושא, תוך סקירה של חלק מזכויות הנישומים.
אדם יושב לתומו בעסק, ולפתע הוא שומע את המילים "שלום, אנחנו ממס הכנסה, באנו לעשות לך ביקורת. אנא פתח את הקופה, מנה את התקבולים והסבר לנו כיצד אתה מנהל את ספריך", או לחלופין, אדם עובד בעסק ולפתע הוא מרגיש שמשהו אינו מתנהל כשורה. הוא מתחיל להתחקות אחר מקור ההפרעה ולהפתעתו הוא רואה את מפקחי מס הכנסה כשהם מתחקרים את לקוחותיו ודולים מהם מידע אודות ניהול עסקיו.
הסיטואציה בה אנו נפגשים עם גורמי האכיפה של רשויות המיסים, בד"כ, אינה נעימה ולעיתים אף מלווה בהרגשת פאניקה כללית ותחושה של "עולמי חרב עלי...".
דווקא בסיטואציה זו, חשוב מאוד לשמור על עירנות ולהיות מודעים לזכויותינו.
במאמר שלפניכם ננסה לסרוק מקצת הנושאים הנוגעים לביקורת, לשבור מספר מיתוסים ולתת לכם כללי "עשה ואל תעשה" בסיסיים, אשר יעזרו לכם לעבור בשלום את הביקורת.
רשות המסים, ככל רשות מנהלית, מחויבת לפעול ע"פ עקרון חוקיות המנהל, ולבצע רק את מה שהחוק התיר לה במפורש. החוק הרלוונטי לענייננו הוא פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. אחד הסעיפים הרלוונטיים הוא סעיף 135 (2) לפקודת מס הכנסה, המתיר לפקיד השומה – או לנציגו שהוסמך לכך על ידיו בכתב – להיכנס לבית העסק ולברר דברים כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם. ניתן לבקש מהמבקרים להציג הסמכה זו, אך אין חובה כי לשניהם תהא ההסמכה.
נשאלת השאלה: מה מותר להם לברר בעסק? האם מותר להם לעשות חיפוש בכליהם/על גופם של בעלי העסק? היכן עובר הגבול?
בהמשך הסעיף מפרט המחוקק את הפעולות בהן רשאי פקיד השומה לנקוט. זו לשון המחוקק: "...להיכנס לכל מקום בו מתנהל עסק או משלח-יד ולבדוק מלאי עסקי, קופה, מכונות, פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות, הנוגעים לאותו עסק או משלח-יד, ולדרוש הסברות בקשר לכך, וכן רשאי הוא לדרוש מבעל-העסק או משלח-היד או מפקיד אחראי שלהם לגלות היכן מצויים פנקסים, חשבונות ומסמכים כאמור ולהיכנס למקום הימצאם ולבדקם ולדרוש הסברים".
נפרק את האמור בסעיף לגורמים בדרך של שאלות ותשובות.
מקום הביקורת:
ש. לאן מותר למבקר להכנס?
ת. לשון החוק: "להיכנס לכל מקום בו מתנהל עסק או משלח-יד" – כפשוטו,לכל מקום בו מתנהל עסק.
ש. האם זה כולל בית פרטי?
ת. כן, כאשר באותו הבית מתנהל עסק או משלח יד. מצב זה פופולארי בעיקר אצל בעלי מקצועות חופשיים, כגון: פסיכולוגים, רופאים, מטפלים אלטרנטיביים, עורכי דין וכד' אשר מייחדים חלק מביתם לפעילות העסק.
ש. בהנחה שיש לי בית עסק מסודר, זה אומר שלא ניתן לערוך לי ביקורת מחוץ לבית העסק?
ת. לא בדיוק. לשון הסעיף: "וכן רשאי הוא לדרוש... לגלות היכן מצויים פנקסים, חשבונות ומסמכים כאמור ולהיכנס למקום הימצאם ולבדקם ולדרוש הסברים". כלומר, אם במהלך הביקורת תספר למבקרים שאתה מחזיק בביתך מסמכים הנוגעים לעסק (כגון: כרטיסיות לקוחות ישנות, ארכיון מסמכים וכד'), אזי הדבר מהווה עבורם אישור כניסה לביתך. כך המצב גם אם תספר להם שאתה מחזיק מסמכים כגון חשבוניות אצל עורך הדין, מנהל החשבונות, שותפים וכד'. על כך נאמר "החיים והמוות ביד הלשון".
ש. אני מנהל את עסקי מביתי, האם זה נותן למפקחים את הסמכות לערוך חיפוש בכל הבית?
ת. התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר בכם, ולאופן בו אתם מאחסנים את מסמכיכם. במידה ואתם מייחדים חלק ספציפי ומוגדר מהבית לפעילות העסקית (כגון: חדר עבודה בתוך הבית), וכל המסמכים הרלוונטיים (כולל כל מסמכי הארכיון, היומנים הישנים וכד') נמצאים בחלק זה – ובחלק זה בלבד – אזי נראה שסמכותם של המפקחים לערוך חיפוש תוגבל לחלק המוגדר בלבד.
עומק הבדיקה של נציג מס הכנסה:
ש. האם כאשר מגיעים המפקחים, נתונה להם אותה הסמכות הנתונה לשוטרים שהגיעו עם צו חיפוש שניתן ע"י שופט, והם רשאים לחפש בכל העסק באופן עצמאי?
ת. נראה שלא. מלשון החוק עולה כי המפקח רשאי לדרוש מבעל העסק שיגלה לו היכן מצויים פנקסים, חשבונות ומסמכים, ורק אז רשאי הוא להיכנס למקום הימצאם, לבדקם ולדרוש הסברים. גם במקרה הזה הדבר תלוי בעיקר בהסבריו של בעל העסק או נציגו אודות המקום בו מצויים המסמכים הנ"ל. חריג לעניין זה, טמון בסעיף 227 לפקודת מס הכנסה שם כתוב כי שר המשטרה (השר לביטחון פנים) רשאי להעניק סמכויות שיטור מסוימות לפקיד שומה.
ש. במהלך חיפוש בעסק, מצאו המבקרים כסף שהונח מחוץ לקופה, האם כסף זה יחשב כתקבולים לעניין המס?
ת. כן, אך מדובר בראיה נסיבתית בלבד, אותה רשאי בעל העסק לסתור. כלומר, משנמצא כסף בשטח העסק, ובעל העסק טוען כי לא מדובר בהכנסה של העסק, אלא בכספו האישי, עליו הנטל להוכיח את הדבר. אם יכשל בכך, יראו בכסף זה כהכנסה החייבת דיווח ורישום, ובאי רישומו קיים חשש כי יפסלו ספרי הנישום וחלילה אף יוביל הדבר לאישום פלילי.
ש. האם מותר למפקחים לדרוש מבעל העסק שירוקן את כיסיו ויחשוף בפניהם את ארנקו האישי?
ת. לא. אין למפקחים סמכות לדרוש זאת. בנוסף, גם אם ראו המבקרים כי בכיס בעל העסק יש כסף, אין הם רשאים להניח כי מדובר תקבול. פסק הדין הרלוונטי לעניין זה, הוא ע"א 520/83 מיכאל דון נ' פקיד שומה גוש דן, שם דובר באדם אשר במהלך ביקורת בעסקו שלף את ארנקו האישי על מנת לשלוף ממנו פיסת נייר וחשף לרגע קט המחאה שהיתה בתוכו. מבקרי מס הכנסה, ששהו באותה עת בעסק, ביקשו ממנו לחשוף בפניהם את ההמחאה ולתת להם הסברים בגינה. בעל העסק סירב והם, בתגובה, פסלו את ספריו בטענה כי מדובר היה בתקבול שלא נרשם. הנושא הגיע לביהמ"ש העליון, שם פסקו כי לפקיד השומה אין סמכות לבדוק ולפשפש בכיסיו של אדם, גם כשהוא נמצא במקום העסק, וכן כי שיק הוא מסמך המשמש בחיי יום יום של כל אדם ונמצא ברשותו לצרכיו הפרטיים ולאו דווקא לצורכי עסקיו. אין כל הנחה, ראיה לכאורה או חזקה, ששיק, המצוי בכיסו של בעל עסק שעה שהוא עצמו נמצא במקום העסק, מהווה תקבול. בעל העסק אינו חייב לתת כל הסבר או גירסה, כל עוד אין ראיה לכאורה, שהשיק שהיה בכיסו מהווה תקבול. מכאן ניתן ללמוד כי אם הפקחים צפו בבעל העסק מכניס תקבולים לכיסו, הם בהחלט יכולים לדרוש ממנו לחשוף בפניהם את תכולת הכיס, שכן הדבר מהווה ראיה לכאורה. דין דומה יש להחיל באשר לחשיפת מסמכים אישיים ופרטיים כאשר גם ביחס אליהם מנועים מפקחי המס לתופסם ולבודקם (ענין פסק דין דפוס בארי).
ש. במידה ובעל העסק לא נמצא, או כשהוא עסוק, האם מותר למבקרים לנהל את הבדיקה מול אחד העובדים, או שמא הם חייבים לחכות לבעל העסק?
ת. לשון החוק: "וכן רשאי הוא לדרוש מבעל-העסק או משלח-היד או מפקיד אחראי שלהם". כלומר, מותר למפקחים להתנהל גם מול פקיד אחראי, אשר מחזיק באמון של בעל העסק. צריך לשים לב שאין חיוב שהעובד יהא בכיר דווקא, אלא מספיק שיהא זה עובד אשר מקבל אמון מבעל העסק, כגון: עובד שמקבל כספים מלקוחות.
עצה: הסתבכות בעקבות ביקורת ספרים אינה נחלתם של אלו המעלימים הכנסות בלבד. גם אלו המדקדקים בניהול ספריהם, יכולים למצוא עצמם מתמודדים עם השלכות לא נעימות של ביקור מעין זה. בשביל להימנע ממפח נפש לא צפוי בעתיד, צלצלו לרואה החשבון שלכם ובקשו ממנו לשלוח את אחד מעובדיו כדי שיערוך לכם ביקורת מוזמנת. לביקורת זו, אמור להגיע רואה החשבון עם הוראות ניהול הספרים הרלוונטיים לתחום עיסוקכם על מנת לבדוק שאתם פועלים בהתאם להנחיות הנכונות בצורה תקינה ושלמה העומדת בדרישות. פנו זמן לביקורת חשובה זו, וודאו שאחד ממיטב אנשיכם יושב עם רואה החשבון, רושם את הערותיו ודואג ליישומן המלא.
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני מיסים, ייצוג מול רשויות המס ויצוג מול בתי משפט, דיני חברות וניירות ערך, דיני עבודה דגש על היבטים פיננסיים ומיסויים, ליווי חברות הפועלות בתחומי התקשורת והפרסום ועוד תחומים משפטיים יש לפנות ל: משרד עורכי דין - עו"ד יעקב לביא .
