אפשר גם אחרת - חברת א.ד.מ מעלה את בעיות התמחור בחוזי ניהול ואחזקת מבנים. חשוב לדעת איך זה עובד היום ואיך חברות ניהול ואחזקה נהנות מרווחים לא מוצדקים.
בחוזי ניהול ואחזקת מבנים נהוג לגבות דמי ניהול קבועים+ אחוז קבוע מסך כל עלויות אחזקה בגין שירותי האחזקה והניהול. במילים אחרות החברות גובות מחיר עלות(עלויות אחזקה) + אחוזי רווח מעל עלויות החזקה (כיום מקובל לגבות עלות + 15%). לדוגמא אם הוצאות אחזקת הנכס היו מאה ש"ח על זה מוסיפים 15% כך שהעלות הכוללת היא 115 ש"ח. חוזים מסוג זה יוצרים קונפליקט בין אינטרס הלקוח להוזיל את עלויות האחזקה הכוללות, לבין אינטרס חברת הניהול בגין חוזה מסוג זה להעלות את עלויות האחזקה כדי שתוכל להגדיל את רווחיה ( 15% מ 100 ש"ח הם 15 ש"ח 15% מ 150 ש"ח הם 22.5 ש"ח).
כיום, הנטייה הרווחת בשל חוזים מסוג זה היא לייקר את עלויות האחזקה, או לצרוך שירותים שאין בהם צורך ממשי, כך האחוז רווח שלה גבוה יותר וכך היא קוצרת רווחים גבוהים יותר בצורה משמעותית. עלויות האחזקה הם למעשה כל ההוצאות הכלולות באחזקת הנכס כגון: ניקיון, מיזוג אוויר, תאורה, שמירה, ביטוח, אינסטלציה, כוח אדם, תיקונים ושיפוצים.
השיטה הקיימת יוצרת עניין לחברות ניהול לבזבז ללקוח כסף רב יותר. לדוגמא: אי חסכון בהוצאות חשמל השארת תאורה דולקת בשעות הלילה המאוחרות, הפעלת מזגן בטמפרטורה לא מבוקרת, רכישת פוליסות ביטוח באופן לא מקצועי, שיפוצים לא נצרכים ועוד.
לדברי יואל רדושר, מנכ"ל חברת א.ד.מ ניהול ואחזקת מבנים בע"מ סוג החוזה הנכון הוא כזה שקובע סכום קבוע לדמי הניהול ללא תלות בעלות הוצאות האחזקה. לדברי יואל רדושר חוזה מסוג זה מאפשר לשמור על אינטרס הלקוח, שקיפות מלאה, ואתיקה. הלקוח יודע בדיוק על מה הוא משלם וכמה. שיטה זו מאפשרת לחברת הניהול להוריד את מחיר עלויות האחזקה כדי להצדיק את מחיר הרווח התפעולי שהיא מקבלת.
מנכ"ל חברת א.ד.מ יואל רדושר, מוביל מהלך לשינוי השיטה, מהלך שלדעתו יוביל לשינוי השוק באמצעות תמחור הוגן ושקוף שבו הלקוח יודע בדיוק את כמות ההוצאות של הנכס.
לאחרונה הצגת בעלי דירות כעושקים ונצלים הפכה למעיין ספורט לאומי. בעיקר אחרי מחאת האוהלים בקיץ האחרון שאחד ממניעיה היה תשלומי שכר הדירות הגבוהים שבעלי הדירות גובים מדיירהם. וכמו שאומרים שלמטבע יש שני צדדים, כך גם בתחום השכרת הדירות. כמו שיש בעלי דירות נצלנים, יש גם שוכרי דירות בעייתיים. המכונים בשם האינטרנטי, שוכר שלא מתפנה.