פורסם ב 26/10/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

מיהו הידוע בציבור? היש הגדרה ברורה?
 
בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה?
ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.
עם זאת, קיימת הגדרה רווחת אשר חולשת על מרבית המצבים, והיא: "איש ואשה המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף". אין ציון של זמן, אם זה חודשים, אולי שנה אחת מספיקה אולי יותר. למעשה, זה נותר לשיקול דעת בית המשפט, לפי טיב מערכת היחסים.
האם קיים הכרח במגורים משותפים? בתחילת הדרך, זה היה תנאי מחויב המציאות. ללא קיומו, אין דבר כזה ידועים בציבור. לכל זוג נשוי בית משותף שמהווה את מרכז חייו. זה היה תנאי ראשוני ויסודי. כיום, עם השתנות הזמנים והתרבות, לא בהכרח חייבים לגור ביחד. ביהמ"ש אומר שהמהות היא הכוונה לבלות ביחד בחיי היום יום, ומספר שעות בלילה של לינה בנפרד אינה צריכה להעלות או להוריד לענין זה. אין עדיפות ללינה על פני פעילויות חיים משותפות.
האם אדם נשוי יכול להיחשב כידוע בציבור? בעבר, זה אף לא עלה במחשבה. הרי ידועים בציבור הם כמו זוג נשוי, אז מה פתאום נשוי במקביל?! ואולם, כיום, עם הפתיחות המחשבתית, ומצב הדברים בשטח, זה אפשרי. בענין זה, ביה"ד לעבודה אף הורה למוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת שארים לשתי נשותיו של הנפטר, זו שלה היה נשוי וזו שהיתה ידועה בציבור שלו במקביל.
עם זאת, קיימת הגבלה אחת מפורשת בחוק הירושה. שם, לצורך חוק הירושה, ידוע בציבור חייב להיות פנוי.
ומה עם בנ"ז בני אותו מין? גם הם נחשבים לידועים בצבור. אמנם, עד לא מזמן, כאשר הגיע זוג כזה לביהמ"ש כדי לאשר הסכם ממון, בית המשפט לא קיבל אותו בשעריו. כיום, ביהמ"ש קבע כי "זוגות חד מיניים = חלק מהנורמה הזוגית בעולמנו".
למעשה, ניתן להיווכח, כי עם השתנות הזמנים, החוק מזדחל לאט לאט אחרי...והפסיקה מנסה להתאים את עצמה במגבלות המילה הכתובה.
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מה בין הסדרי הראיה לתשלום המזונות בהסכם גירושין?

תשלום המזונות הינו חיוב כספי, כלכלי ומתחדש מדי חודש בחודשו ולא ניתן להימלט ממנו. המדובר בחיוב המקבל תוקף של פס"ד. ועוד – החיוב הינו בין האב לבין האם. האב חייב לשלם את המזונות לידיה של האם – עבור הילדים. מאידך, הסדרי הראיה, הם במישור אחר לגמרי. המדובר, אמנם גם בהתחייבות כלשהי, שנוטל על עצמו האב, בין במסגרת הסכם הגירושין ובין באמצעות פסק דין עצמאי, ואולם זו התחייבות אשר נתפסת יותר במישור המוסרי, הערכי. ועוד – היא חלה במערכת היחסים בין האב לבין ילדיו. זו לכאורה התחייבות של האב כלפי ילדיו. אם כך, מדוע שיהיה קשר בין השניים?

גם ידועים בציבור יורשים את בני זוגם

האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?

הגדלת מזונות

הגדלת מזונות תתבצע כאשר סכום המזונות הראשוני הוא "סכום מינימום" - מה זה אומר בדיוק ובאילו מקרים הדבר רלוונטי? כל התשובות לפניכם.

האם ניתן להשתמש בצילומים "מפלילים" כדי להוכיח טענה של בגידה?

הלכה ידועה היא, ואף הציבור הרחב ער לה, כי אישה ש"זנתה", היינו הייתה מעורבת ביחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, מחויבת בגירושין. בעלים רבים, במהלך סכסוך גירושין, אשר נשותיהם נכנסות לקטגוריה זו, עושים את כל המאמצים, בשיתוף פעולה, עם עורכי דינם, כדי להביא הוכחות שהאישה אכן בגדה ובוגדת בבעלה וזאת במטרה להשיג יתרונות משמעותיים במשא ומתן, לרבות קבלת הגט המיוחל.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי