פורסם ב 26/10/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

מיהו הידוע בציבור? היש הגדרה ברורה?
 
בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה?
ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.
עם זאת, קיימת הגדרה רווחת אשר חולשת על מרבית המצבים, והיא: "איש ואשה המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף". אין ציון של זמן, אם זה חודשים, אולי שנה אחת מספיקה אולי יותר. למעשה, זה נותר לשיקול דעת בית המשפט, לפי טיב מערכת היחסים.
האם קיים הכרח במגורים משותפים? בתחילת הדרך, זה היה תנאי מחויב המציאות. ללא קיומו, אין דבר כזה ידועים בציבור. לכל זוג נשוי בית משותף שמהווה את מרכז חייו. זה היה תנאי ראשוני ויסודי. כיום, עם השתנות הזמנים והתרבות, לא בהכרח חייבים לגור ביחד. ביהמ"ש אומר שהמהות היא הכוונה לבלות ביחד בחיי היום יום, ומספר שעות בלילה של לינה בנפרד אינה צריכה להעלות או להוריד לענין זה. אין עדיפות ללינה על פני פעילויות חיים משותפות.
האם אדם נשוי יכול להיחשב כידוע בציבור? בעבר, זה אף לא עלה במחשבה. הרי ידועים בציבור הם כמו זוג נשוי, אז מה פתאום נשוי במקביל?! ואולם, כיום, עם הפתיחות המחשבתית, ומצב הדברים בשטח, זה אפשרי. בענין זה, ביה"ד לעבודה אף הורה למוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת שארים לשתי נשותיו של הנפטר, זו שלה היה נשוי וזו שהיתה ידועה בציבור שלו במקביל.
עם זאת, קיימת הגבלה אחת מפורשת בחוק הירושה. שם, לצורך חוק הירושה, ידוע בציבור חייב להיות פנוי.
ומה עם בנ"ז בני אותו מין? גם הם נחשבים לידועים בצבור. אמנם, עד לא מזמן, כאשר הגיע זוג כזה לביהמ"ש כדי לאשר הסכם ממון, בית המשפט לא קיבל אותו בשעריו. כיום, ביהמ"ש קבע כי "זוגות חד מיניים = חלק מהנורמה הזוגית בעולמנו".
למעשה, ניתן להיווכח, כי עם השתנות הזמנים, החוק מזדחל לאט לאט אחרי...והפסיקה מנסה להתאים את עצמה במגבלות המילה הכתובה.
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה

אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם.

משמורת בדיני משפחה

כאשר מתגרשים, אחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לשופט להחליט היא להן פונות דרכם של הילדים: לאבא או לאמא, כאשר כיום, יש לא מעט אופציות ויש לקחת בחשבון מספר דברים. לעוד מידע במאמר הבא.

הייתכן כי רכוש של מצווה יחולק בניגוד גמור לצוואתו?!

אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו. ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, במקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט, נקבע כי על אף הצוואה, הרכוש יתחלק בין כל הילדים ולא רק ילד אחד כפי שהורה המצווה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי