בגדת בבן/בת הזוג - האם תשלם/מי על כך?

קיומו של פסק דין הקובע את חיובו של אב במזונות ילדיו, הוא נחמד. אך לא תמיד הוא מספק. אם האב בוחר שלא לקיים את פסק הדין ולא לשלם את המזונות, או לשלם באופן חלקי, יש צורך לקום ולעשות מעשה ולנקוט בפעולות אשר יביאו לידי גביית הכספים. רבים סבורים כי מערכת ההוצאה לפועל הקיימת בארץ, היא כזו שפועלת מעצמה ודואגת לגביית הכספים.

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.

כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,

בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.  החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.