פורסם ב 17/5/2016 ע"י

החוק הישראלי קובע כי ההורים מחויבים לזון ולדאוג לילדיהם כל עוד הם קטינים, כלומר עד שהם מגיעים לגיל 18. בגלל השירות הצבאי שמגיע אצל רבים לאחר גיל זה, הורים דואגים לילדיהם עד גיל 20-21 בהתאם כמובן למשך השירות הצבאי.

מגיל 15 ועד גיל 18 שני ההורים יחדיו יחויבו בהוצאות כלפי הילדים כאשר ההוצאות הן מדין צדקה, כלומר ההוצאות על הילדים ייקבעו על פי ההכנסות של שני הצדדים. חשוב להדגיש כי עד גיל 15 אין לשכר אותם מרוויחים ההורים השפעה על המזונות וישנו סכום קבוע אותו ישלמו שני הצדדים. עד גיל 15 מחויב האב לדאוג לילדיו ואת גובה המזונות יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מזונות ילדים זו אינה המלצה, מדובר בחוק ברור שמחייב את האב עד גיל 15, ואת שני ההורים עד גיל 18 לדאוג לילדיהם לכל צרכיהם.

מזונות ילדים - הצרכים ההכרחיים

מזונות ילדים ייקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ולרוב גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים טרם הגירושין. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם התנאים הבסיסיים המאפשרים להם חיים נורמאלים כמו לכל שאר הילדים. התנאים ההכרחיים של מזונות קטין כוללים כמובן אוכל, מקום לינה, בגדים ועוד תנאים מינימאליים שמאפשרים לילד אורח חיים תקין.

מזונות ילדים - הצרכים הנוספים

בנוסף לצרכים הבסיסיים, יקבלו הילדים גם את התנאים הנוספים שאליהן הורגלו טרם הגירושין. למעשה, יש הבנה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני כי גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים ולא רק על סמך הסכום הבסיסי. למשל והילדים היו בחוגים יקרים, הורגלו לטיולים בחו"ל ונהנו מטלפונים וטלוויזיה באיכות גבוהה אזי שיש לספק להם תנאים אלו גם לאחר ההיפרדות של שני ההורים. מזונות ילדים לא נקבעים רק על פי הדין העברי הקבוע אלא גם על פי התנאים להם הורגלו הילדים.

מזונות קטין - עד גיל 18

על פי הדין העברי, ההורים ידאגו לילדיהם מבחינה כלכלית עד גיל 18, כלומר עד הגיל שהם כבר לא נחשבים לקטינים. בישראל נהוג לשלם לילדים שליש מהמזונות גם בתקופה שלאחר גיל 18 לצורך עזרה במהלך השירות הצבאי או בעזרה בתקופת הלימודים. מזונות קטין אינם קבועים, הם נקבעים על פי לא מעט פרמטרים אבל חובה על האב ולאחר מכן על האם לעמוד בהתחייבות שנתנו לבית המשפט או בית הדין הרבני. אי תשלום מזונות קטין לא פוגע רק בהורים שיהיו חשופים לסנקציות של בית המשפט אלא בראש ובראשונה יפגעו בילדים שלהם ולכן אב שאינו משלם את המזונות לא פוגע רק בעצמו או בגרושתו אלא הוא בעיקר פוגע בילדיו.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

פיצוי כספי לאשה בגין הסתרת מחלה של הבעל לפני הנישואין

בשנים האחרונות יותר ויותר נכנסים בתי המשפט לתוך נבכי מערכת היחסים בין בני זוג, ומנסה לבחון אותה ולשפוט אותה ולהכניס בה שיקולים של האדם הסביר, של צדק, של תום-לב ומידת המוסר. כך, למשל, כיום נוהגים בתי המשפט למשפחה לחייב בעלים סרבני גט בתשלום מאות אלפי שקלים לאשה, בגין אי שחרורה מעול הנישואין עמם. כך, נוהגים בתי המשפט לחייב גברים אלימים בפיצוי

מזונות ילדים – מי יקבע? בית המשפט או בית הדין הרבני?

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.

ידועים בציבור יורשים את בני זוגם אף אם ערכו הסכם ממון ביניהם

האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא! הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים. ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו,

צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך

הציבור נחלק לשתי קבוצות עיקריות בכל הנוגע לצורך בעריכתה של צוואה. החלק האחד מעדיף לא להתעסק עם הרכוש וחלוקתו בעודו בחייו, ומשאיר את ה"בלגן" ליורשים אחריו, ככל שאלה יהיו. והחלק האחר בוחר לעשות סדר ולהשאיר דברים ברורים ומובנים כדי למנוע או לפחות לצמצם סכסוכים עתידיים.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי