פורסם ב 17/5/2016 ע"י
החוק הישראלי קובע כי ההורים מחויבים לזון ולדאוג לילדיהם כל עוד הם קטינים, כלומר עד שהם מגיעים לגיל 18. בגלל השירות הצבאי שמגיע אצל רבים לאחר גיל זה, הורים דואגים לילדיהם עד גיל 20-21 בהתאם כמובן למשך השירות הצבאי.
מגיל 15 ועד גיל 18 שני ההורים יחדיו יחויבו בהוצאות כלפי הילדים כאשר ההוצאות הן מדין צדקה, כלומר ההוצאות על הילדים ייקבעו על פי ההכנסות של שני הצדדים. חשוב להדגיש כי עד גיל 15 אין לשכר אותם מרוויחים ההורים השפעה על המזונות וישנו סכום קבוע אותו ישלמו שני הצדדים. עד גיל 15 מחויב האב לדאוג לילדיו ואת גובה המזונות יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מזונות ילדים זו אינה המלצה, מדובר בחוק ברור שמחייב את האב עד גיל 15, ואת שני ההורים עד גיל 18 לדאוג לילדיהם לכל צרכיהם.
מזונות ילדים ייקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ולרוב גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים טרם הגירושין. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם התנאים הבסיסיים המאפשרים להם חיים נורמאלים כמו לכל שאר הילדים. התנאים ההכרחיים של מזונות קטין כוללים כמובן אוכל, מקום לינה, בגדים ועוד תנאים מינימאליים שמאפשרים לילד אורח חיים תקין.
בנוסף לצרכים הבסיסיים, יקבלו הילדים גם את התנאים הנוספים שאליהן הורגלו טרם הגירושין. למעשה, יש הבנה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני כי גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים ולא רק על סמך הסכום הבסיסי. למשל והילדים היו בחוגים יקרים, הורגלו לטיולים בחו"ל ונהנו מטלפונים וטלוויזיה באיכות גבוהה אזי שיש לספק להם תנאים אלו גם לאחר ההיפרדות של שני ההורים. מזונות ילדים לא נקבעים רק על פי הדין העברי הקבוע אלא גם על פי התנאים להם הורגלו הילדים.
על פי הדין העברי, ההורים ידאגו לילדיהם מבחינה כלכלית עד גיל 18, כלומר עד הגיל שהם כבר לא נחשבים לקטינים. בישראל נהוג לשלם לילדים שליש מהמזונות גם בתקופה שלאחר גיל 18 לצורך עזרה במהלך השירות הצבאי או בעזרה בתקופת הלימודים. מזונות קטין אינם קבועים, הם נקבעים על פי לא מעט פרמטרים אבל חובה על האב ולאחר מכן על האם לעמוד בהתחייבות שנתנו לבית המשפט או בית הדין הרבני. אי תשלום מזונות קטין לא פוגע רק בהורים שיהיו חשופים לסנקציות של בית המשפט אלא בראש ובראשונה יפגעו בילדים שלהם ולכן אב שאינו משלם את המזונות לא פוגע רק בעצמו או בגרושתו אלא הוא בעיקר פוגע בילדיו.
|
|
האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה. החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.
כאשר מתגרשים, אחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לשופט להחליט היא להן פונות דרכם של הילדים: לאבא או לאמא, כאשר כיום, יש לא מעט אופציות ויש לקחת בחשבון מספר דברים. לעוד מידע במאמר הבא.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
