פורסם ב 17/5/2016 ע"י
החוק הישראלי קובע כי ההורים מחויבים לזון ולדאוג לילדיהם כל עוד הם קטינים, כלומר עד שהם מגיעים לגיל 18. בגלל השירות הצבאי שמגיע אצל רבים לאחר גיל זה, הורים דואגים לילדיהם עד גיל 20-21 בהתאם כמובן למשך השירות הצבאי.
מגיל 15 ועד גיל 18 שני ההורים יחדיו יחויבו בהוצאות כלפי הילדים כאשר ההוצאות הן מדין צדקה, כלומר ההוצאות על הילדים ייקבעו על פי ההכנסות של שני הצדדים. חשוב להדגיש כי עד גיל 15 אין לשכר אותם מרוויחים ההורים השפעה על המזונות וישנו סכום קבוע אותו ישלמו שני הצדדים. עד גיל 15 מחויב האב לדאוג לילדיו ואת גובה המזונות יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מזונות ילדים זו אינה המלצה, מדובר בחוק ברור שמחייב את האב עד גיל 15, ואת שני ההורים עד גיל 18 לדאוג לילדיהם לכל צרכיהם.
מזונות ילדים ייקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ולרוב גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים טרם הגירושין. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם התנאים הבסיסיים המאפשרים להם חיים נורמאלים כמו לכל שאר הילדים. התנאים ההכרחיים של מזונות קטין כוללים כמובן אוכל, מקום לינה, בגדים ועוד תנאים מינימאליים שמאפשרים לילד אורח חיים תקין.
בנוסף לצרכים הבסיסיים, יקבלו הילדים גם את התנאים הנוספים שאליהן הורגלו טרם הגירושין. למעשה, יש הבנה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני כי גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים ולא רק על סמך הסכום הבסיסי. למשל והילדים היו בחוגים יקרים, הורגלו לטיולים בחו"ל ונהנו מטלפונים וטלוויזיה באיכות גבוהה אזי שיש לספק להם תנאים אלו גם לאחר ההיפרדות של שני ההורים. מזונות ילדים לא נקבעים רק על פי הדין העברי הקבוע אלא גם על פי התנאים להם הורגלו הילדים.
על פי הדין העברי, ההורים ידאגו לילדיהם מבחינה כלכלית עד גיל 18, כלומר עד הגיל שהם כבר לא נחשבים לקטינים. בישראל נהוג לשלם לילדים שליש מהמזונות גם בתקופה שלאחר גיל 18 לצורך עזרה במהלך השירות הצבאי או בעזרה בתקופת הלימודים. מזונות קטין אינם קבועים, הם נקבעים על פי לא מעט פרמטרים אבל חובה על האב ולאחר מכן על האם לעמוד בהתחייבות שנתנו לבית המשפט או בית הדין הרבני. אי תשלום מזונות קטין לא פוגע רק בהורים שיהיו חשופים לסנקציות של בית המשפט אלא בראש ובראשונה יפגעו בילדים שלהם ולכן אב שאינו משלם את המזונות לא פוגע רק בעצמו או בגרושתו אלא הוא בעיקר פוגע בילדיו.
הלכה ידועה היא, ואף הציבור הרחב ער לה, כי אישה ש"זנתה", היינו הייתה מעורבת ביחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, מחויבת בגירושין. בעלים רבים, במהלך סכסוך גירושין, אשר נשותיהם נכנסות לקטגוריה זו, עושים את כל המאמצים, בשיתוף פעולה, עם עורכי דינם, כדי להביא הוכחות שהאישה אכן בגדה ובוגדת בבעלה וזאת במטרה להשיג יתרונות משמעותיים במשא ומתן, לרבות קבלת הגט המיוחל.
סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של
מדריך מיוחד בנושא משמורת ילדים - על סוגי משמורת ילדים, ההשפעה של המשמורת על גובה המזונות, שינוי של משמורת הילדים ועל החשיבות שבייעוץ וסיוע של עורך דין מנוסה בתחום.
האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא! הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים. ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו,