פורסם ב 17/5/2016 ע"י
החוק הישראלי קובע כי ההורים מחויבים לזון ולדאוג לילדיהם כל עוד הם קטינים, כלומר עד שהם מגיעים לגיל 18. בגלל השירות הצבאי שמגיע אצל רבים לאחר גיל זה, הורים דואגים לילדיהם עד גיל 20-21 בהתאם כמובן למשך השירות הצבאי.
מגיל 15 ועד גיל 18 שני ההורים יחדיו יחויבו בהוצאות כלפי הילדים כאשר ההוצאות הן מדין צדקה, כלומר ההוצאות על הילדים ייקבעו על פי ההכנסות של שני הצדדים. חשוב להדגיש כי עד גיל 15 אין לשכר אותם מרוויחים ההורים השפעה על המזונות וישנו סכום קבוע אותו ישלמו שני הצדדים. עד גיל 15 מחויב האב לדאוג לילדיו ואת גובה המזונות יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מזונות ילדים זו אינה המלצה, מדובר בחוק ברור שמחייב את האב עד גיל 15, ואת שני ההורים עד גיל 18 לדאוג לילדיהם לכל צרכיהם.
מזונות ילדים ייקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ולרוב גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים טרם הגירושין. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם התנאים הבסיסיים המאפשרים להם חיים נורמאלים כמו לכל שאר הילדים. התנאים ההכרחיים של מזונות קטין כוללים כמובן אוכל, מקום לינה, בגדים ועוד תנאים מינימאליים שמאפשרים לילד אורח חיים תקין.
בנוסף לצרכים הבסיסיים, יקבלו הילדים גם את התנאים הנוספים שאליהן הורגלו טרם הגירושין. למעשה, יש הבנה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני כי גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים ולא רק על סמך הסכום הבסיסי. למשל והילדים היו בחוגים יקרים, הורגלו לטיולים בחו"ל ונהנו מטלפונים וטלוויזיה באיכות גבוהה אזי שיש לספק להם תנאים אלו גם לאחר ההיפרדות של שני ההורים. מזונות ילדים לא נקבעים רק על פי הדין העברי הקבוע אלא גם על פי התנאים להם הורגלו הילדים.
על פי הדין העברי, ההורים ידאגו לילדיהם מבחינה כלכלית עד גיל 18, כלומר עד הגיל שהם כבר לא נחשבים לקטינים. בישראל נהוג לשלם לילדים שליש מהמזונות גם בתקופה שלאחר גיל 18 לצורך עזרה במהלך השירות הצבאי או בעזרה בתקופת הלימודים. מזונות קטין אינם קבועים, הם נקבעים על פי לא מעט פרמטרים אבל חובה על האב ולאחר מכן על האם לעמוד בהתחייבות שנתנו לבית המשפט או בית הדין הרבני. אי תשלום מזונות קטין לא פוגע רק בהורים שיהיו חשופים לסנקציות של בית המשפט אלא בראש ובראשונה יפגעו בילדים שלהם ולכן אב שאינו משלם את המזונות לא פוגע רק בעצמו או בגרושתו אלא הוא בעיקר פוגע בילדיו.
ההחלטה להתגרש לא מגיעה ביום בהיר אחד אלא לאחר לבטים ומחשבות, והשפעה על המשך החיים וסיבות נוספות מביאות את בני הזוג להחליט בסופו של דבר להיפרד. מדובר על הליך לא פשוט גם במובן הנפשי
רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.
סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של