פורסם ב 17/5/2016 ע"י
החוק הישראלי קובע כי ההורים מחויבים לזון ולדאוג לילדיהם כל עוד הם קטינים, כלומר עד שהם מגיעים לגיל 18. בגלל השירות הצבאי שמגיע אצל רבים לאחר גיל זה, הורים דואגים לילדיהם עד גיל 20-21 בהתאם כמובן למשך השירות הצבאי.
מגיל 15 ועד גיל 18 שני ההורים יחדיו יחויבו בהוצאות כלפי הילדים כאשר ההוצאות הן מדין צדקה, כלומר ההוצאות על הילדים ייקבעו על פי ההכנסות של שני הצדדים. חשוב להדגיש כי עד גיל 15 אין לשכר אותם מרוויחים ההורים השפעה על המזונות וישנו סכום קבוע אותו ישלמו שני הצדדים. עד גיל 15 מחויב האב לדאוג לילדיו ואת גובה המזונות יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מזונות ילדים זו אינה המלצה, מדובר בחוק ברור שמחייב את האב עד גיל 15, ואת שני ההורים עד גיל 18 לדאוג לילדיהם לכל צרכיהם.
מזונות ילדים ייקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ולרוב גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים טרם הגירושין. הצרכים ההכרחיים של הילדים הם התנאים הבסיסיים המאפשרים להם חיים נורמאלים כמו לכל שאר הילדים. התנאים ההכרחיים של מזונות קטין כוללים כמובן אוכל, מקום לינה, בגדים ועוד תנאים מינימאליים שמאפשרים לילד אורח חיים תקין.
בנוסף לצרכים הבסיסיים, יקבלו הילדים גם את התנאים הנוספים שאליהן הורגלו טרם הגירושין. למעשה, יש הבנה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני כי גובה מזונות ילדים ייקבע על פי התנאים להם הורגלו הילדים ולא רק על סמך הסכום הבסיסי. למשל והילדים היו בחוגים יקרים, הורגלו לטיולים בחו"ל ונהנו מטלפונים וטלוויזיה באיכות גבוהה אזי שיש לספק להם תנאים אלו גם לאחר ההיפרדות של שני ההורים. מזונות ילדים לא נקבעים רק על פי הדין העברי הקבוע אלא גם על פי התנאים להם הורגלו הילדים.
על פי הדין העברי, ההורים ידאגו לילדיהם מבחינה כלכלית עד גיל 18, כלומר עד הגיל שהם כבר לא נחשבים לקטינים. בישראל נהוג לשלם לילדים שליש מהמזונות גם בתקופה שלאחר גיל 18 לצורך עזרה במהלך השירות הצבאי או בעזרה בתקופת הלימודים. מזונות קטין אינם קבועים, הם נקבעים על פי לא מעט פרמטרים אבל חובה על האב ולאחר מכן על האם לעמוד בהתחייבות שנתנו לבית המשפט או בית הדין הרבני. אי תשלום מזונות קטין לא פוגע רק בהורים שיהיו חשופים לסנקציות של בית המשפט אלא בראש ובראשונה יפגעו בילדים שלהם ולכן אב שאינו משלם את המזונות לא פוגע רק בעצמו או בגרושתו אלא הוא בעיקר פוגע בילדיו.
|
|
אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?
אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו. ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, במקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט, נקבע כי על אף הצוואה, הרכוש יתחלק בין כל הילדים ולא רק ילד אחד כפי שהורה המצווה.
העשורים האחרונים יצרו בפני הרשויות הדתיות אתגר שלא הכירו בעבר: בני זוג ששניהם בני אותו מגדר, כהן וגרושה, בני זוג שיהדותו של אחד מהם איננה חד משמעית וכד'. כתוצאה מכך, זוגות שאינם רוצים או אינם יכולים למסד את זוגיותם בדרך שאיננה דתית, נתקלו בקושי למסד את יחסיהם - על רקע אתגרים וצרכים אלו נולדה תעודת הזוגיות.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
