פורסם ב 7/8/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
אגב – פגיעה כלכלית כן עשויה להתקיים, כאשר מדברים על מזונות האישה. אישה אשר הוכח כי בגדה בבעלה, ומבקשת כי בינתיים ,עד לגירושין, יפסקו לה מזונות למחייתה עלולה למצוא עצמה ללא כל מזונות, עקב הבגידה. יש להדגיש כי אין המדובר במזונותיהם של הילדים, אשר אין להם כל קשר עם מערכת היחסים בין הוריהם. הילדים זכאים למזונותיהם בכל מקרה, ללא כל תנאי. הילדים הינם ישות משפטית עצמאית וזכותם למזונות אינה נגזרת ו/או תלויה בהתנהגות הוריהם או מי מהם.
ככלל, כל הנכסים שנצברו על ידי הצדדים במהלך החיים המשותפים, נחשבים לנכסים משותפים, השייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, וכוללים נכסים מוחשיים, כגון: מקרקעין, רכבים, חשבונות בנק וחסכונות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, זכויות בעסקים ובחברות, ובנוסף כוללים נכסים בלתי מוחשיים, כגון: נכסי קריירה ומוניטין.
סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של
אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?