דיני צוואות וירושות

לאחר פטירתו של אדם, לרוב עולה סוגיית חלוקת רכושו למשפחתו ויקיריו.

רגישותו של נושא זה היא גדולה הן עקב צערה של משפחתו של הנפטר והן עקב סכסוכים אשר יכולים לצוץ בנוגע לחלוקת רכושו.

אופן חלוקת הרכוש

חלוקת רכושו של נפטר יכולה להעשות על ידי אחד מהאמצעים הבאים:

• צוואה – מסמך חוקי אשר נכתב על ידי הנפטר עוד בחייו, בו הוא מציין באופן מפורש למי ובאילו תנאים ברצונו שרכושו יחולק בעת פטירתו.
• ירושה – במידה והנפטר לא כתב צוואה, רכושו יחולק ליורשיו על פי דין, הנקבעים על פי חוק הירושה.

צוואה

ישנם ארבעה סוגים של צוואות:

1. צוואה בכתב יד הנכתבת בכתב ידו של המצווה ומלווה בחתימתו ובתאריך כתיבת הצוואה על מנת לוודא כי זהו הנוסח האחרון והתקף.
2. צוואה בנוכחות עדים הנכתבת בנוכחותם של שני אנשים שהמצווה החליט כי הם יהיו עדיו ויתנו לה תוקף בחתימתם, במידה והם עומדים בתנאים המאפשרים להם לתפקד כעדים. העדים אינם צריכים לדעת מה תוכן הצוואה אלא רק להיות עדים במעמד כתיבתה. גם על צוואה זו להיות חתומה בידי המצווה ועליה יצויין תאריך כתיבתה.
3. צוואה בפני רשות המוגשת לגורם רשמי או נעשית באמצעותו ויכולה לכלול שופט, נוטריון וכדומה. המצווה יציג בפני אותו נציג רשות את צוואתו, בין אם בכתב ובין אם בעל פה ויצהיר כי זו צוואתו הסופית. צוואה זו תקבל תוקף על ידי חתימת נציג הרשות.
4. צוואה בעל פה אשר בה המצווה מציין בעל פה את צוואתו בפני שני עדים ואינה צריכה להיות כתובה. צוואה זו תקפה במצבים בהם מצבו הבריאותי של המצווה אינו מאפשר לו לכתוב אותה או אדם אשר ניצב מול פני המוות ואינו מספיק לכתוב אותה.

לאחר פטירת המצווה ולצורך מימוש צוואה ישנו צורך בהגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושה. זהו מסמך אשר תפקידו לאשר את נוסח הצוואה ולתת לה תוקף של פסק דין מחייב אשר באמצעותו יוכלו היורשים החוקיים לקבל את חלקם.

רשם הירושה יפרסם את דבר בקשת קיום הצוואה בעיתונות ובמידה ולא תוגש כל התנגדות יאושר הצו ויינתן לה תוקף חוקי.

ירושה

במידה והנפטר לא כתב צוואה, עם מותו יהיו זכאים יורשיו לעזבונו. על יורשיו של הנפטר להגיש בקשה לרשם הירושה לקיום צו ירושה.

גם במקרה זה יפרסם רשם הירושה את בקשת הירושה בעיתונות ובמידה ולא תוגש כל התנגדות, יאשר כי אכן יורשיו זכאים לקבלתה ולאחר מכן יוצא צו ירושה אשר מהווה מסמך חוקי ומחייב לקבלת עזבונו של הנפטר ובו מוצהרים שמותיהם של היורשים החוקיים.

כללי הירושה נקבעו על ידי חוק הירושה משנת 1965, ובו מצויין מי הם היורשים על פי חוק, כאשר הקדימות ניתנת לבן/בת הזוג של הנפטר ולילדיו, לאחר מכן לנכדיו, להוריו ולסבו וסבתו. במידה ולנפטר אין בני משפחה כלל, תעבור הירושה לבעלות מדינת ישראל.

אין עוררין על כך כי הסדרת נושא ירושה וצוואה מבעוד מועד יכולה לחסוך צער ואי הבנות מיותרים בעתיד.