החודש ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין דרפלסט בע"מ נגד חי פלסטיק בע"מ ואחרים, הדוחה תביעה להפרת מדגם רשום של התובעת על ידי הנבעים. החברה התובעת פיתחה מגש אוכל מפלסטיק למוסדות עם מכסה שקוע ורשמה עליו מדגם. התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את המדגם הרשום שלה בכך שייצרו מגשים דומים למגשים המיוצרים על ידה ומוגנים במדגם רשום. התובעת תבעה גם בגין עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין, גזל סוד מסחרי והפרת הסכם פשרה קודם אשר נחתם בין הצדדים.
בית המשפט, בדונו בהפרת זכויותיה של התובעת במדגם רשום יישם את "מבחן העין" של הצרכן, אשר עומד לרכוש את המוצר, על מנת לקבוע האם המוצר הנבחן מפר מדגם על פי מוצר אחר. בית המשפט עשה שימוש ביסודות אשר נפסקו בפסק הדין המנחה בעניין מיפרומאל (ע"א 7125/98) לקיום מבחן העין: קביעת מיהות הצרכן הרלוונטי ומהות המוצר על מנת לבחון האם המוצר מפר או אף אם מהווה חיקוי בולט של המוצר המוגן במדגם.
בית המשפט קבע כי הליך ההשוואה בין המוצרים יעשה על בסיס התרשמות כוללת ולא על ידי מדידות מדוקדקות, וציין כי אם המוצרים אינם דומים עד כדי זהות, יש להמשיך לבחון אם הצרכן הרלוונטי היה מבלבל ביניהם, כך שאף אם יש שוני בין המוצרים, אם הצרכן עלול לטעות בין המוצרים הרי זו אינדיקציה (כמבחן עזר בלבד) להפרה).
במקרה הנדון הצרכן הרלוונטי הם אותם מוסדות הרוכשים את המגשים עבור סועדיהם והבחינה תיעשה על פי אמות המידה שלהם כבעלי מקצוע בענף ההסעדה. בית המשפט קבע שעל אף שהמגשים דומים עד כדי היותם חיקוי בולט כמוגדר בחוק, הרי שעל חבילות המגשים הנמכרות מתנוסס הלוגו של החברה הנתבעת באופן אשר אינו מותיר מקום לתהייה לגבי היצרן של אותם המגשים.
עוד מציין בית המשפט כי אלמנט נוסף אשר נדרש בעת רישום מדגם הוא החידוש שיש בו. בית המשפט קובע כי מידת החידוש משליכה על היקף ההגנה אשר יש לתת למדגם הרשום וכי מאחר והמדגם הרשום אינו מחדש במידה רבה, יש להגביל את מידת ההגנה שיש לתת בגינו.
בהחלטתו זו פותח בית המשפט פתח מסוכן לאי וודאות של בעלי מדגמים לגבי היקף ההגנה הניתנת להם מרישום המדגם אם בכלל. עם רישום המדגם לטובתם על ידי רשם המדגמים, יהיו בעלי המדגם רשאים לסבור כי הוכיחו בפני רשם המדגמים את כל הרכיבים הדרושים לכך, לרבות החידוש שיש במדגם שכן אם לא היה חידוש, לא היה נרשם המדגם כלל. בית המשפט נוטל בעצם את שיקול הדעת אשר היה מסור לרשם המדגמים לידיו ומקטין את כוחו של המדגם הרשום כראות עיניו, לאחר רישומו. מצב זה יוצר אי וודאות בדין לבעלי המדגמים, ויהיה להם קשה לדעת, אף אם נרשם המדגם לבקשתם, האם יש בכוחו להגן עליהם אם לאו.
