פורסם ב 22/8/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
התשובה אינה פשוטה כלל. אמנם, קיימת נטייה לחשוב כי ילדים מתבגרים יודעים היטב מה הם רוצים ובגילם, הם אף עומדים על דעתם ומתעקשים עליה. ואולם, כאשר המדובר בקטינים בכלל ובפרט בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין, פעמים רבות ההורים משתמשים בילדים כדי לפגוע בבן הזוג והילדים עוברים הסתה, אשר משבשת עליהם את דעתם.
חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע. חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.
מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?
גם אם בצוואה אנחנו מצווים את הכספים שלנו בקופות הביטוח, הגמל, ההשתלמות לאדם מסויים, זה לא יועיל לנו, אם לא מסרנו הודעה לחברת הביטוח בדבר זהות המוטב. הכספים יועברו אך ורק על פי המוטבים אשר רשומים בפוליסה.