פורסם ב 6/1/2012 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

התחייבות של אדם להעניק כספים לאחר מותו – אינה תקפה, אלא אם כן ערך אותו אדם צוואה
על פי החוק במדינתנו, הדרך הבלעדית לחלק רכוש לאחר המוות, הינה על דרך של צוואה בלבד. אדם אשר מבטיח או מתחייב כי לאחר מותו, הכספים יועברו למאן דהוא, הבטחה זו אין לה כל תוקף. כך גם, אם אדם שומר כספים לטובת אחר, כדי שאלה יעברו לאחר אחרי מותו, גם אז, אם אותו אדם אינו נותן הוראה מפורשת בענין זה בצוואה, הרי שאין לכוונתו כל תוקף ואי אפשר לקיימה.
כך, בעניין אשר נידון לאחרונה, אדם אשר נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, חולק רכושו על פי חוק בין אלמנתו וילדיו בחלקים שווים ביניהם. הילדים הגישו לביהמ"ש תביעה במסגרתה טענו כי נערך הסכם בינם לבין אביהם לפיו הכספים של האב בפיקדונות הבנק שלו, יהיו שייכים רק להם לאחר מותו. כמובן שהאלמנה טענה שעובדתית, לא היה כל הסכם שכזה. ביהמ"ש אשר שמע את עדויות כל אחד מהצדדים, דחה את התביעה של הילדים.
ביהמ"ש קבע כי הוכח בפניו שהמנוח התכוון אכן להעניק את הכספים לילדיו. ואולם כוונתו זו היתה כי הם יקבלו את הכספים לאחר מותו בלבד, ולא בחייו. כאמור, על פי חוק הירושה, הענקת מתנה לאחר המוות אינה חוקית כלל וכלל, אלא אם כן נערכה צוואה. המנוח לא ערך צוואה, כך שגם אם צודקים הילדים שאביהם התכוון להעביר להם את הכספים לאחר מותו, הרי שמאחר שלא דאג לערוך צוואה, ההסכם בעל פה הוא בטל. אגב, גם אם היה נערך הסכם מסודר בכתב, גם אז הוא היה בטל. שכן כאמור, קיימת הוראת חוק מפורשת הקובעת כי הסכם בדבר ירושתו של אדם, בטל.
שונה היה המצב לו אותו מנוח היה מתחייב להעביר הכספים לילדיו, בעודו בין החיים. או אז, ההתחייבות תקפה לכל דבר וענין ככל התחייבות אחרת. ואזי, גם לו היה הולך לעולמו, עד אשר ההתחייבות היתה מתקיימת, עדיין בהנחה שהיה מוכח לביהמ"ש אופי ההתחייבות, היינו בעודו בין החיים, היה ביהמ"ש קובע כי יש לממש את ההתחייבות.
* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי בשום אופן ויש להיוועץ עם עו"ד באופן פרטני.
 
 
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

בגדת בבן/בת הזוג - האם תשלם/מי על כך?

מסתבר שלבגידה לא בהכרח יש השלכות משפטיות, והדבר תלוי רבות היכן מנהלים את הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בית הדין הרבני מוגבל בהחלטות שלו, בעקבות ביקורת של בג"צ. ראו להלן פסק דין תקדימי אשר קבע כי אף אם במקרים מסויימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק התא המשפחתי, עדיין אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכויותיו הכלכליות והרכושיות.

ייפוי כוח מתמשך - גלגל הצלה ברגעים קריטיים

ייפוי כוח מתמשך מהווה גלגל הצלה ברגעים קריטיים. יכולתו להעצים משפחות, לזרז קבלת החלטות ולכבד משאלות שנקבעו מראש הופכת אותו לאבן יסוד בשמירה יזומה על האינטרסים המשפחתיים.
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי מרכזי, המציע למשפחות שליטה ויעילות בקבלת החלטות קריטית, במצבי אי כושר קבועים או זמניים

בן הזוג שלך הינו שותף אוטומטי בזכויותיך

מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?

יעוץ מקצועי – כבר מהרגע הראשון

חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע. חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי