ניתוחי לייזר להסרת משקפיים – מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

 ניתוחי הלייזר בעיניים המוכרים בשמות: לאסק, LASEK, PRK, אפי-לאסיק, EPI-LASIK, סופר פ.ר.ק ASA, , הפכו לניתוחים השכיחים ביותר בעולם המערבי בשנים האחרונות.

כתוצאה מהביקוש הרב לניתוחים אלו, נפתחו מכונים להסרת משקפיים באמצעות לייזר, כפטריות לאחר הגשם. 

כיום, עם  התרבות המכונים גוברת גם התחרות בשוק  ולעיתים מסתמנת  תחרות לא הוגנת בעליל הבאה לידי ביטוי בהפצת נתונים חסרים ופרסום שקרי. כך, ישנם מכונים המפריחים  הבטחות להצלחת אי אלו ניתוחים למטופלים פוטנציאלים, בעוד  הבטחות אלו מתחוורות כחסרות בסיס ומסבות נזק רב.

כמובן שהבטחות מופרכות והפצת נתונים חסרים הביאו עימם גל גדול מאוד של הגשת תביעות רשלנות רפואית נגד מכונים המבצעים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים.

.
מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר להסרת משקפיים?

קיימות 3 סיבות עיקריות בגינן מוגשות תביעות רשלנות רפואית בעקבות ניתוח לייזר להסרת משקפיים, כדלקמן:

1. העדר תיעוד רפואי של ניתוח לקוי אשר הסב נזק
המדובר במקרה בו המנותח במכון להסרת משקפיים חש לאחר הניתוח כי מצבו הורע.

על מנת לבחון את אשר נעשה במהלך הניתוח, המנותח מבקש את התיעוד הרפואי על מנת לבחון האם ההרעה במצבו נובעת מניתוח לקוי , אולם המכון לא מוצא את המסמכים הרפואיים ובכך נמנעת מהמנותח האפשרות לבחון את טיב הטיפול שניתן לו ואופיו.

במצב זה המנותח תובע את נזקו מהמכון ועל המכון להוכיח שלא התרשל.

2. אי התאמה בין מצב ראיית המנותח לפני הניתוח, לניתוח שבוצע בפועל
המדובר במקרה בו מבוצע ניתוח לייזר  להסרת משקפיים  לאדם שמצבו הבריאותי  אוסר ביצוע ניתוח שכזה. היינו, מקרה בו המכון התרשל ולא בדק היטב את הנתונים הרפואיים ואישר ביצוע ניתוח על אף שאסור היה לעשות זאת.

תביעות רשלנות רפואית בגין מקרים שכאלו נפוצות בעיקר למנותחים שאסור היה לנתחם היות והיו חולים באחת מהמחלות הבאות: גלאוקומה, קטרקט, קרטוקונוס, מחלת קרנית, ניוון של הרשתית, יובש קבוע, מספר לא יציב, חולי מחלות אוטו-אימוניות כמו לופוס ומחלות פרקים שונות, נשים בהיריון, פסוריאזיס פעיל, סוכרת בלתי מאוזנת, סרטן פעיל, איידס כו'

3. אי מתן הסבר נאות אודות סיכויים ו/או סיכונים
כל מוסד רפואי ו/או מכון המספק שירותיים רפואיים מחוייב להחתים כל מועמד לניתוח על טופס הסכמה לניתוח בו מפורטים סיכויי הצלחת הניתוח והסיכונים האפשריים בגינו.
מלבד החתימה הרשמית הרופא מחוייב להסביר למועמד לניתוח באופן פרטני את הסיכויים והסיכונים.

במסגרת הסיכונים, הרופא מחוייב להצביע על התופעות העלולות להופיע לאחר הניתוח, כגון: הרגשת יובש, הצלחה חלקית בהורדת מספר המחייבת ניתוח נוסף או משקפיים, סינוורים המופיעים בעיקר באור עמום עם התרחבות האישון, סינוור שאינו ניתן לתיקון על ידי ניתוח כלשהו, פגיעה בשקיפות הקרנית עקב צלקות, שפשופים, דלקות עקב זיהומים, פגיעות ממשיות בקרנית עד כדי צורך בניתוח השתלת קרנית וכו'.

ניתוחי לייזר אינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים  ועל כן בתי המשפט מחמירים במיוחד עם המכונים ו/או המוסדות הרפואיים במקרי רשלנות רפואית בניתוחים שכאלו שאינם להצלת חיים.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לא כל ניתוח לייזר שנכשל - מהווה אוטומטית עילה לתביעה משפטית.

על מנת להעריך את סיכויי התביעה, יש לאסוף את כל התיק הרפואי ולהתייעץ עם עו"ד בתחום הרשלנות הרפואית ועם רופא מומחה בתחום עיניים, על מנת לקבוע האם הרופא או המכון הפרו את חובת הזהירות ונהגו באופן רשלני אשר גרם לנזק.
      
האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי. על מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני אנא פנו אלינו בלינק הבא