פורסם ב 5/6/2012 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

עד היום, כל ההלכות קבעו כי אין זה משנה כיצד נוצר הילד ולמי. בין אם נולד לזוג נשוי, בין אם נולד לאשה פנויה, בין אם נולד שלא בדרך מתוכננת או שלא בהסכמה של שני הצדדים, בכל מקרה, אין פוגעים בזכויותיו של הילד. הילד הינה ישות עצמאית נפרדת וזכאי למזונות גם מאביו וגם מאמו. נקבע בפסיקה, כי אף ויתור של האם על מזונותיו של הילד, אין לה כל תוקף. אין היא יכולה, בשם הילד, לוותר על מזונותיו.

והנה, בימים אלה, יצא מלפני ביהמ"ש למשפחה בת"א, פס"ד חדשני, אשר קובע כי בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.

במקרה הספציפי, מדובר בזוג ידידים, שניהם ישראלים, פנויים. לבקשת האשה, הסכים האיש לתת לה מזרעו, בהזרעה מלאכותית. כתוצאה מההזרעה, נולדו תאומות. במהלך ההיריון נותק הקשר בין הצדדים.  לאחר הלידה, תבעה האם את האב למזונות גבוהים, לרבות השתתפות במשכנתא אשר נטלה לצורך רכישת דירה בעבורה.
ביהמ"ש ניתח את העובדות וקבע כי אמנם גובה החיוב במזונות בסיסיים והכרחיים של ילד יהודי, בין זה שנולד לתוך מערכת נישואין ובין זה שנולד מחוץ למערכת הנישואין, היא זהה. עם זאת, בכל הנוגע למזונות שמעבר לצרכים הבסיסיים (מזונות מוגדלים יותר, חוגים, קייטנות, שיעורי עזר, נסיעות וכד'), הרי שהחובה מוטלת על האם בלבד והאב לא ישא בהם. באשר לענין המשכנתא, קבע ביהמ"ש כי מאחר שהאם נטלה משכנתא בהתאם ליכולתה שלה ורכשה את הדירה, ללא כל מעורבות של האב, הרי שאין לחייב אותו בהשתתפות בהחזר המשכנתא. יש לציין כי לו היתה האם שוכרת דירה למגוריה ומגורי הקטינות, היה ביהמ"ש מחייב את האב בהשתתפות בהוצאה זו, שכן הוצאה בגין קורת גג, הינה הוצאה הכרחית ובסיסית.
 

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דיןעו"ד סיגל מוסקוביץ .

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

יעוץ מקצועי – כבר מהרגע הראשון

חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע. חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.

האם בגידה בבן זוג מביאה לפגיעה בזכויותיו ברכוש?

רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.

גם ידועים בציבור יורשים את בני זוגם

האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?

איך לבחור עו"ד בתחום הגירושין?

ההחלטה להתגרש לא מגיעה ביום בהיר אחד אלא לאחר לבטים ומחשבות, והשפעה על המשך החיים וסיבות נוספות מביאות את בני הזוג להחליט בסופו של דבר להיפרד. מדובר על הליך לא פשוט גם במובן הנפשי

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי