פורסם ב 5/6/2012 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

עד היום, כל ההלכות קבעו כי אין זה משנה כיצד נוצר הילד ולמי. בין אם נולד לזוג נשוי, בין אם נולד לאשה פנויה, בין אם נולד שלא בדרך מתוכננת או שלא בהסכמה של שני הצדדים, בכל מקרה, אין פוגעים בזכויותיו של הילד. הילד הינה ישות עצמאית נפרדת וזכאי למזונות גם מאביו וגם מאמו. נקבע בפסיקה, כי אף ויתור של האם על מזונותיו של הילד, אין לה כל תוקף. אין היא יכולה, בשם הילד, לוותר על מזונותיו.

והנה, בימים אלה, יצא מלפני ביהמ"ש למשפחה בת"א, פס"ד חדשני, אשר קובע כי בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.

במקרה הספציפי, מדובר בזוג ידידים, שניהם ישראלים, פנויים. לבקשת האשה, הסכים האיש לתת לה מזרעו, בהזרעה מלאכותית. כתוצאה מההזרעה, נולדו תאומות. במהלך ההיריון נותק הקשר בין הצדדים.  לאחר הלידה, תבעה האם את האב למזונות גבוהים, לרבות השתתפות במשכנתא אשר נטלה לצורך רכישת דירה בעבורה.
ביהמ"ש ניתח את העובדות וקבע כי אמנם גובה החיוב במזונות בסיסיים והכרחיים של ילד יהודי, בין זה שנולד לתוך מערכת נישואין ובין זה שנולד מחוץ למערכת הנישואין, היא זהה. עם זאת, בכל הנוגע למזונות שמעבר לצרכים הבסיסיים (מזונות מוגדלים יותר, חוגים, קייטנות, שיעורי עזר, נסיעות וכד'), הרי שהחובה מוטלת על האם בלבד והאב לא ישא בהם. באשר לענין המשכנתא, קבע ביהמ"ש כי מאחר שהאם נטלה משכנתא בהתאם ליכולתה שלה ורכשה את הדירה, ללא כל מעורבות של האב, הרי שאין לחייב אותו בהשתתפות בהחזר המשכנתא. יש לציין כי לו היתה האם שוכרת דירה למגוריה ומגורי הקטינות, היה ביהמ"ש מחייב את האב בהשתתפות בהוצאה זו, שכן הוצאה בגין קורת גג, הינה הוצאה הכרחית ובסיסית.
 

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דיןעו"ד סיגל מוסקוביץ .

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

דיני משפחה וירושה: לא די באימוץ בפועל, כדי לזכות בירושת ההורים המאמצים

בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.  החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

בגדת בבן/בת הזוג - האם תשלם/מי על כך?

מסתבר שלבגידה לא בהכרח יש השלכות משפטיות, והדבר תלוי רבות היכן מנהלים את הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בית הדין הרבני מוגבל בהחלטות שלו, בעקבות ביקורת של בג"צ. ראו להלן פסק דין תקדימי אשר קבע כי אף אם במקרים מסויימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק התא המשפחתי, עדיין אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכויותיו הכלכליות והרכושיות.

הוכחת בגידה בהליך גירושין

הוכחת בגידה בהליך גירושין כל המידע במאמר הקרוב לפרטים לחצו כאן >> 

על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה

אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי