פורסם ב 5/6/2012 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

עד היום, כל ההלכות קבעו כי אין זה משנה כיצד נוצר הילד ולמי. בין אם נולד לזוג נשוי, בין אם נולד לאשה פנויה, בין אם נולד שלא בדרך מתוכננת או שלא בהסכמה של שני הצדדים, בכל מקרה, אין פוגעים בזכויותיו של הילד. הילד הינה ישות עצמאית נפרדת וזכאי למזונות גם מאביו וגם מאמו. נקבע בפסיקה, כי אף ויתור של האם על מזונותיו של הילד, אין לה כל תוקף. אין היא יכולה, בשם הילד, לוותר על מזונותיו.

והנה, בימים אלה, יצא מלפני ביהמ"ש למשפחה בת"א, פס"ד חדשני, אשר קובע כי בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.

במקרה הספציפי, מדובר בזוג ידידים, שניהם ישראלים, פנויים. לבקשת האשה, הסכים האיש לתת לה מזרעו, בהזרעה מלאכותית. כתוצאה מההזרעה, נולדו תאומות. במהלך ההיריון נותק הקשר בין הצדדים.  לאחר הלידה, תבעה האם את האב למזונות גבוהים, לרבות השתתפות במשכנתא אשר נטלה לצורך רכישת דירה בעבורה.
ביהמ"ש ניתח את העובדות וקבע כי אמנם גובה החיוב במזונות בסיסיים והכרחיים של ילד יהודי, בין זה שנולד לתוך מערכת נישואין ובין זה שנולד מחוץ למערכת הנישואין, היא זהה. עם זאת, בכל הנוגע למזונות שמעבר לצרכים הבסיסיים (מזונות מוגדלים יותר, חוגים, קייטנות, שיעורי עזר, נסיעות וכד'), הרי שהחובה מוטלת על האם בלבד והאב לא ישא בהם. באשר לענין המשכנתא, קבע ביהמ"ש כי מאחר שהאם נטלה משכנתא בהתאם ליכולתה שלה ורכשה את הדירה, ללא כל מעורבות של האב, הרי שאין לחייב אותו בהשתתפות בהחזר המשכנתא. יש לציין כי לו היתה האם שוכרת דירה למגוריה ומגורי הקטינות, היה ביהמ"ש מחייב את האב בהשתתפות בהוצאה זו, שכן הוצאה בגין קורת גג, הינה הוצאה הכרחית ובסיסית.
 

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דיןעו"ד סיגל מוסקוביץ .

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

פיצוי כספי לאשה בגין הסתרת מחלה של הבעל לפני הנישואין

בשנים האחרונות יותר ויותר נכנסים בתי המשפט לתוך נבכי מערכת היחסים בין בני זוג, ומנסה לבחון אותה ולשפוט אותה ולהכניס בה שיקולים של האדם הסביר, של צדק, של תום-לב ומידת המוסר. כך, למשל, כיום נוהגים בתי המשפט למשפחה לחייב בעלים סרבני גט בתשלום מאות אלפי שקלים לאשה, בגין אי שחרורה מעול הנישואין עמם. כך, נוהגים בתי המשפט לחייב גברים אלימים בפיצוי

ידועים בציבור יורשים את בני זוגם אף אם ערכו הסכם ממון ביניהם

האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא! הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים. ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו,

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם.

דיני משפחה וירושה: לא די באימוץ בפועל, כדי לזכות בירושת ההורים המאמצים

בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.  החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי