גם ללא מגורים משותפים, הנכם יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור

גם ללא מגורים משותפים, הנכם יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור
הדעת נותנת כי בני זוג המתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף, למעשה כזוג נשוי, הוא זה אשר יוכר גם כידוע בציבור. וכך גם הוראות חוק שונות, המקנות זכויות לבני זוג ידועים בציבור (למשל חוק הירושה) כוללות בהגדרה שלהם תנאי של מגורים משותפים.
ואולם, לא תמיד כך הם פני הדברים ובפועל ניתן לקבוע מעמד זה גם ללא מגורים משותפים, הכול תלוי בנסיבות המקרה והעובדות המרכיבות אותו.
כך למשל, בפרשה אשר נידונה לאחרונה, פנתה אישה לביטוח הלאומי על מנת לקבל קצבת שארים בעקבות פטירת בן הזוג שלה. לטענתה, אמנם הם לא היו נשואים, אך הם היו ידועים בציבור.
המוסד לביטוח לאומי, בדק ומצא כי בני הזוג לא התגוררו יחד, ודחה את בקשתה של האישה. היא פנתה לביהמ"ש וערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי.
בביהמ"ש התברר כי מדובר בבני זוג מבוגרים, האישה גרושה והגבר רווק. הם התגוררו בנפרד, אך באותו רחוב בשני בתים סמוכים והחזיקו בחשבונות בנק נפרדים. ואולם, הם יצאו יחד לקניות ולאירועים משפחתיים. בצוואתו, ציווה הגבר את מחצית רכושו לאישה והמחצית האחרת לאחייניתו. כאשר נפטר, האישה אף הופיעה ראשונה במודעת האבל ברשימת המתאבלים למנוח.
ביהמ"ש התלבט בשאלה האם קיומם של 2 דירות נפרדות והעובדה כי המנוח כבר לא פרנס את האישה בתקופת חייו האחרונה, מעידים על העדר קשר מחייב בין הצדדים. ביהמ"ש ציין כי יש להתאים את המשפט למציאות החיים המשתנה. הקשר בין השניים לא נוצר בהיותם צעירים, אלא מבוגרים למדי. בגיל זה, בזוג מתבגר ובקשר שני, בהחלט סביר ואף נהוג שבני- זוג שומרים על שתי הדירות. זאת ועוד, חיים משותפים אין משמעותם בהכרח הטלת חובת הפרנסה של בן זוג אחד על משנהו, בודאי לא בהכרח הגבר את האישה, מה גם שעל פי הדין,  הזכאות לקצבת שארים אינה תלויה בהוכחת תלות כלכלית של האישה בבעל או להיפך.
אשר על כן, קבע ביהמ"ש כי בני הזוג הינם ידועים בציבור והאישה זכאית לקבל קצבת שארים מהביטוח הלאומי.