פורסם ב 17/6/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
גם ללא מגורים משותפים, הנכם יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור
הדעת נותנת כי בני זוג המתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף, למעשה כזוג נשוי, הוא זה אשר יוכר גם כידוע בציבור. וכך גם הוראות חוק שונות, המקנות זכויות לבני זוג ידועים בציבור (למשל חוק הירושה) כוללות בהגדרה שלהם תנאי של מגורים משותפים.
ואולם, לא תמיד כך הם פני הדברים ובפועל ניתן לקבוע מעמד זה גם ללא מגורים משותפים, הכול תלוי בנסיבות המקרה והעובדות המרכיבות אותו.
כך למשל, בפרשה אשר נידונה לאחרונה, פנתה אישה לביטוח הלאומי על מנת לקבל קצבת שארים בעקבות פטירת בן הזוג שלה. לטענתה, אמנם הם לא היו נשואים, אך הם היו ידועים בציבור.
המוסד לביטוח לאומי, בדק ומצא כי בני הזוג לא התגוררו יחד, ודחה את בקשתה של האישה. היא פנתה לביהמ"ש וערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי.
בביהמ"ש התברר כי מדובר בבני זוג מבוגרים, האישה גרושה והגבר רווק. הם התגוררו בנפרד, אך באותו רחוב בשני בתים סמוכים והחזיקו בחשבונות בנק נפרדים. ואולם, הם יצאו יחד לקניות ולאירועים משפחתיים. בצוואתו, ציווה הגבר את מחצית רכושו לאישה והמחצית האחרת לאחייניתו. כאשר נפטר, האישה אף הופיעה ראשונה במודעת האבל ברשימת המתאבלים למנוח.
ביהמ"ש התלבט בשאלה האם קיומם של 2 דירות נפרדות והעובדה כי המנוח כבר לא פרנס את האישה בתקופת חייו האחרונה, מעידים על העדר קשר מחייב בין הצדדים. ביהמ"ש ציין כי יש להתאים את המשפט למציאות החיים המשתנה. הקשר בין השניים לא נוצר בהיותם צעירים, אלא מבוגרים למדי. בגיל זה, בזוג מתבגר ובקשר שני, בהחלט סביר ואף נהוג שבני- זוג שומרים על שתי הדירות. זאת ועוד, חיים משותפים אין משמעותם בהכרח הטלת חובת הפרנסה של בן זוג אחד על משנהו, בודאי לא בהכרח הגבר את האישה, מה גם שעל פי הדין, הזכאות לקצבת שארים אינה תלויה בהוכחת תלות כלכלית של האישה בבעל או להיפך.
אשר על כן, קבע ביהמ"ש כי בני הזוג הינם ידועים בציבור והאישה זכאית לקבל קצבת שארים מהביטוח הלאומי.
|
|
על מה מומלץ לשים דגש בעת בחירת עורך דין לטובת הליך גירושין - החל מהצלחות וניסיון בתחום, דרך כימיה ותחושה טובה ועד זמינות העו"ד, כל השיקולים החשובים כאן לפניכם.
קיומו של פסק דין הקובע את חיובו של אב במזונות ילדיו, הוא נחמד. אך לא תמיד הוא מספק. אם האב בוחר שלא לקיים את פסק הדין ולא לשלם את המזונות, או לשלם באופן חלקי, יש צורך לקום ולעשות מעשה ולנקוט בפעולות אשר יביאו לידי גביית הכספים. רבים סבורים כי מערכת ההוצאה לפועל הקיימת בארץ, היא כזו שפועלת מעצמה ודואגת לגביית הכספים.
העשורים האחרונים יצרו בפני הרשויות הדתיות אתגר שלא הכירו בעבר: בני זוג ששניהם בני אותו מגדר, כהן וגרושה, בני זוג שיהדותו של אחד מהם איננה חד משמעית וכד'. כתוצאה מכך, זוגות שאינם רוצים או אינם יכולים למסד את זוגיותם בדרך שאיננה דתית, נתקלו בקושי למסד את יחסיהם - על רקע אתגרים וצרכים אלו נולדה תעודת הזוגיות.
רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
