פורסם ב 19/8/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך
 
הציבור נחלק לשתי קבוצות עיקריות בכל הנוגע לצורך בעריכתה של צוואה. החלק האחד מעדיף לא להתעסק עם הרכוש וחלוקתו בעודו בחייו, ומשאיר את ה"בלגן" ליורשים אחריו, ככל שאלה יהיו. והחלק האחר בוחר לעשות סדר ולהשאיר דברים ברורים ומובנים כדי למנוע או לפחות לצמצם סכסוכים עתידיים.
כאשר אינך עורך צוואה, הנך מחלק את הרכוש לפי שיקול דעתו וקביעתו של אחר, ולא רצונותיך שלך, על פי עובדות החיים שלך. אותו אחר, הוא המחוקק, המכתיב לנו מלמעלה, והקובע כיצד ולמי יחולק הרכוש, על פי ערכי מוסר וצדק ואולי שיויון של מי שניסח את החוק ויצר אותו. ואלה לא תמיד מתאימים לנו.
כך - לעיתים, נסיבות החיים מחייבים חלוקה שונה ולא בהכרח שווה – לפחות לא שיוויון מתמטי. כך למשל, 2 ילדים אשר אחד מהם מסודר ומבוסס וההורים לא דואגים לעתידו הכלכלי ואילו השני מתקשה בניהול שוטף ונכון של חייו. ייתכן מצב בו ההורים יחפצו לבצע חלוקה שונה אשר תביא להם שקט וחלוקה זו היא אשר תהא צודקת מבחינתם.
ועוד - בני זוג אשר בבעלותם דירת מגורים משותפת, ואחד מהם נפטר, בן הזוג הנותר לא בהכרח יקבל את הבעלות המלאה בדירה אליו. יהיה עליו להתמודד עם מציאות חדשה בה יש לו שותפים נוספים בדירה, אשר עשויים, בד"כ להכביד על המשך הנאתו המלאה מהדירה. שותפים אלה יכולים להיות ילדיו, אשר זוכים לקבל מחצית מהזכויות של ההורה שנפטר. מצב שבוודאי אינו נוח, כאשר בן הזוג, ההורה, תלוי בהסכמתם של ילדיו לבצע פעולות שונות בדירה ואף עשוי למצוא עצמו במאבק עמם על המשך מגוריו באותה דירה והתנאים לכך. הם יכולים להסכים לוותר, אבל שוב, אתה תלוי ברצון שלהם.
כאשר אדם עורך צוואה, הוא למעשה קובע מה הוא – בדרכו שלו – מבקש שייעשה עם רכושו, לאחר מותו. בצוואה יכול אדם להורות את רכושו לכל מי שהוא חפץ, גם אם הוא לא בן משפחה; בצוואה יכול אדם לחלק את רכושו לאו דווקא באופן שווה בין היורשים השונים; בצוואה יכול אדם לקבוע מתי יקבל יורש את חלקו. אין כל קשר ואף אחד לא בודק הגיון או צדק או שיוויון. המדובר ברכושו של המוריש, והוא יכול לקבוע כיצד יחולק – כרצונו.
יתירה מזו, תמיד קיימת הזכות והיכולת לשנות את הצוואה בכל עת, לפי הזמן והמקום ומה שמתאים.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

איך להתגרש מהר - המדריך המלא

איך מתגרשים מהר ובצורה נכונה? המאמר הבא יעזור לכם להתגרש בצורה המהירה ביותר תוך שמירה על זכויותיכם לפי החוק.

מזונות ילדים – מי יקבע? בית המשפט או בית הדין הרבני?

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.

מזונות ילדים – למה זה כואב?!

סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של

דיני משפחה וירושה: מזונות מצומצמים לילד שנולד מתרומת זרע

בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי