פורסם ב 19/8/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך
 
הציבור נחלק לשתי קבוצות עיקריות בכל הנוגע לצורך בעריכתה של צוואה. החלק האחד מעדיף לא להתעסק עם הרכוש וחלוקתו בעודו בחייו, ומשאיר את ה"בלגן" ליורשים אחריו, ככל שאלה יהיו. והחלק האחר בוחר לעשות סדר ולהשאיר דברים ברורים ומובנים כדי למנוע או לפחות לצמצם סכסוכים עתידיים.
כאשר אינך עורך צוואה, הנך מחלק את הרכוש לפי שיקול דעתו וקביעתו של אחר, ולא רצונותיך שלך, על פי עובדות החיים שלך. אותו אחר, הוא המחוקק, המכתיב לנו מלמעלה, והקובע כיצד ולמי יחולק הרכוש, על פי ערכי מוסר וצדק ואולי שיויון של מי שניסח את החוק ויצר אותו. ואלה לא תמיד מתאימים לנו.
כך - לעיתים, נסיבות החיים מחייבים חלוקה שונה ולא בהכרח שווה – לפחות לא שיוויון מתמטי. כך למשל, 2 ילדים אשר אחד מהם מסודר ומבוסס וההורים לא דואגים לעתידו הכלכלי ואילו השני מתקשה בניהול שוטף ונכון של חייו. ייתכן מצב בו ההורים יחפצו לבצע חלוקה שונה אשר תביא להם שקט וחלוקה זו היא אשר תהא צודקת מבחינתם.
ועוד - בני זוג אשר בבעלותם דירת מגורים משותפת, ואחד מהם נפטר, בן הזוג הנותר לא בהכרח יקבל את הבעלות המלאה בדירה אליו. יהיה עליו להתמודד עם מציאות חדשה בה יש לו שותפים נוספים בדירה, אשר עשויים, בד"כ להכביד על המשך הנאתו המלאה מהדירה. שותפים אלה יכולים להיות ילדיו, אשר זוכים לקבל מחצית מהזכויות של ההורה שנפטר. מצב שבוודאי אינו נוח, כאשר בן הזוג, ההורה, תלוי בהסכמתם של ילדיו לבצע פעולות שונות בדירה ואף עשוי למצוא עצמו במאבק עמם על המשך מגוריו באותה דירה והתנאים לכך. הם יכולים להסכים לוותר, אבל שוב, אתה תלוי ברצון שלהם.
כאשר אדם עורך צוואה, הוא למעשה קובע מה הוא – בדרכו שלו – מבקש שייעשה עם רכושו, לאחר מותו. בצוואה יכול אדם להורות את רכושו לכל מי שהוא חפץ, גם אם הוא לא בן משפחה; בצוואה יכול אדם לחלק את רכושו לאו דווקא באופן שווה בין היורשים השונים; בצוואה יכול אדם לקבוע מתי יקבל יורש את חלקו. אין כל קשר ואף אחד לא בודק הגיון או צדק או שיוויון. המדובר ברכושו של המוריש, והוא יכול לקבוע כיצד יחולק – כרצונו.
יתירה מזו, תמיד קיימת הזכות והיכולת לשנות את הצוואה בכל עת, לפי הזמן והמקום ומה שמתאים.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

האם בגידה בבן זוג מביאה לפגיעה בזכויותיו ברכוש?

רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.

איזה פתרון תעודת זוגיות מציעה ולמי הוא מתאים?

העשורים האחרונים יצרו בפני הרשויות הדתיות אתגר שלא הכירו בעבר: בני זוג ששניהם בני אותו מגדר, כהן וגרושה, בני זוג שיהדותו של אחד מהם איננה חד משמעית וכד'. כתוצאה מכך, זוגות שאינם רוצים או אינם יכולים למסד את זוגיותם בדרך שאיננה דתית, נתקלו בקושי למסד את יחסיהם - על רקע אתגרים וצרכים אלו נולדה תעודת הזוגיות.

דיני משפחה: כיצד גובים חוב מזונות?

קיומו של פסק דין הקובע את חיובו של אב במזונות ילדיו, הוא נחמד. אך לא תמיד הוא מספק. אם האב בוחר שלא לקיים את פסק הדין ולא לשלם את המזונות, או לשלם באופן חלקי, יש צורך לקום ולעשות מעשה ולנקוט בפעולות אשר יביאו לידי גביית הכספים. רבים סבורים כי מערכת ההוצאה לפועל הקיימת בארץ, היא כזו שפועלת מעצמה ודואגת לגביית הכספים.

בן הזוג שלך הינו שותף אוטומטי בזכויותיך

מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי