צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך

עניין עקרוני זה צף ועולה בתביעות אבהות, כאשר קטין מבקש מביהמ"ש, באמצעות אמו, בד"כ, הצהרה על כך שאדם פלוני הוא הוא אביו, וגם בתיקי אימוץ, כאשר אדם מבקש להתחקות אחר הוריו הביולוגיים.

תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חולל מהפך ומאפשר לכל אחם בגיר למנות אדם שיקבל החלטות עבורו כשזה לא יוכל לקבלם עבורו בעצמו

בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.  החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.