סימן מסחר הוא כל סמל, סימן, שם או ציור אשר יש בהם לזהות מוצר, שירות, מותג של חברה או אדם פרטי לצורכי מסחר. אנו נתקלים לרוב בסימן מסחר בדמות שם מוצר, שם המותג, לוגו (סמליל), ועוד. בעלות בסימן מסחר מונעת את השימוש בו על ידי אחרים ונותנת לבעליו בלעדיות בו. מטרת ההגבלה על השימוש בסימן המסחר היא לאפשר לעוסק לבנות לעצמו שם, לבדל את עצמו ואת עסקו ממתחריו ולקדם על ידי כך את פעילותו המסחרית. סימן המסחר אף מסייע בזיהוי הטובין או השירותים של בעל הסימן עם הסימן עצמו ובכך יוצר הכרה של המוצר או השירות בקרב ציבור הצרכנים.
מנגנון רישום סמני המסחר הבין לאומיים מנוהל על ידיWorld Intellectual Property Organization - WIPO, "ארגון הקניין הרוחני הבין לאומי" אשר הוקם ב-1967. ארגון זה הינו זרוע של האומות המאוחדות הממונה על כל נושא הקניין הרוחני ופיתוחו על מנת לתגמל יצירתיות וחדשנות אשר תורמת להתפתחות והתקדמות כלכלית תוך שמירה על האינטרס הציבורי בהגנה על הקניין הרוחני. WIPO אמון על הסכם מדריד מ-1891 ופרוטוקול מדריד מ-1989 אליו הצטרפה ישראל לאחרונה.
החידוש שמציע הפרוטוקול
הגנה על סימן המסחר היא גיאוגרפית במהותה, קרי, בעל הסימן נהנה מהגנה עליו רק בגבולות המדינה בה נרשם. כתוצאה מכך, המבקש להנות מהגנה במדינות שונות לרשום סימן מסחר בכל מדינה בה הוא שואף לקבל הגנה. נטל זה בא לידי ביטוי בבירוקרטיה מסורבלת, בהגשת בקשת רישום בכל מדינה בנפרד, הכוללת טיפול משפטי וכן תשלום אגרות לרשויות בגין כל בקשת רישום. מאז תחילת החודש, אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל כסימן מסחר או שהוא הבעל הרשום של סימן מסחר כזה, המעוניין להגיש בקשה בין לאומית לסימן מסחר, יעשה זאת באמצעות רשם סימנים המסחריים בישראל המעביר אותה לארגון WIPO אשר דואג להעבירה למדינות החברות בפרוטוקול בהן התבקשה ההגנה.
לכל מדינה בה התבקש רישום הסימן קיימת הזכות לסרב לרשום את הסימן במגבלות הזמנים הקבועים שאם לא כן הסימן נרשם. במשך 5 שנים מתאריך הרישום קיימת תלות בין סימן המסחר הבין לאומי לבין הסימן או הבקשה בארץ המקור, עליה הוא נסמך, כך שביטול סימן המקור במהלך תקופה זו עלול להביא לביטול כולל של הסימן הבינלאומי. לאחר חמש שנים הופך הסימן הבין לאומי לעצמאי, ללא תלות בסימן המקור. תוקף רישום בינלאומי הוא 10 שנים, וניתן לחדשו אחת ל-10 שנים עם תשלום אגרת חידוש.
על פי פרוטוקול מדריד רשם סימני המסחר בארץ משמש משרד מוצא לבקשות לרישום סימנים בינלאומיים בארץ, ולהעברתם ל-WIPO. במקביל משמש רשם סמני המסחר כמשרד מקבל ומחויב לרשום גם בקשות בין לאומיות שהוגשו במדינות אחרות החברות בהסכם.
המשמעות
הצטרפות ישראל ל
פרוטוקול מדריד מאפשר לעוסק בישראל, אשר יש לו סימן מסחר רשום, את האפשרות להגיש בארץ בקשה אחת שתחול סימולטנית בכמה וכמה מדינות. יתרונות השיטה הן בראש ובראשונה בפשטותה, הגשת טופס אחד בשפה אחת ובתשלום אחד. יתרה מזאת, שיטת מדריד גורמת להוזלה משמעותית בהוצאות רישום הסימן וההגנה עליו שכן, ניתן לעשות זאת מבלי למנות מיופי כוח ויועצים משפטיים במדינות השונות, מבלי להגיש בקשות בכל מדינה ומדינה ומבלי לשלם אגרות, בכל אחת ממדינות היעד. על פי יו"ר
WIPO, הצטרפותה של ישראל לשיטת מדריד תפתח לעוסק הישראלי אפשרויות חדשות ויקרות ערך לייצוא ומינוף מותגים ישראלים בשווקים רבים וחדשים ברחבי העולם אשר טומנים בחובם הזדמנויות לצמיחה ושגשוג כלכלי. כמו כן, ההצטרפות תפתח את השוק הישראלי לחברות ומותגים בין לאומיים חדשים מחו"ל.
