פורסם ב 17/1/2019 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.
הכירו את חוק עוולות מסחריות אשר עוסק בהתנהגות בלתי מקובלת בשוק המסחרי ומגדיר מספר פעולות הנחשבות לא הוגנות מבחינה מסחרית אשר ניתן לתבוע בגינן ולקבל פיצוי כספי במידה ובית המשפט מכיר בתביעה. כל אחת מהעוולות הללו יכולות להתבצע בין שני בעלי עסקים מתחרים או בין מעביד ועובד.
הפרת החוק מוגדרת כנטילת הסוד באמצעים פסולים ללא הסכמת הבעלים, שימוש בו ללא הסכמתו, בניגוד לחוזה שנחתם עימו, או בניגוד לחובת אמון שיש למשתמש כלפיו (כמו, למשל, במקרה של עובד אצל מעסיק). גם קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו כאשר ידוע למי שקיבל את הסוד שהוא הושג בדרך אסורה, נחשבת לגזל של הסוד. עוד קובע החוק כי גם שימוש בסוד מסחרי שנעשו בו שינויים, כל עוד יש דמיון מהותי בין המידע בו נעשה שימוש וסוד המסחרי, ייחשב כגזל.
בחודש יוני האחרון התקבל בכנסת תיקון מס' 40 לחוק התקשורת – 1982, (סעיף 30א) במסגרת הלוחמה בדואר הזבל. החוק עלול לפגוע בהתקשרות של חברות מסחריות עם קהל לקוחותיהן. להלן נקודות התייחסות לגבי המותר והאסור על פי התיקון.
בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה
בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.