פורסם ב 17/1/2019 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.
הכירו את חוק עוולות מסחריות אשר עוסק בהתנהגות בלתי מקובלת בשוק המסחרי ומגדיר מספר פעולות הנחשבות לא הוגנות מבחינה מסחרית אשר ניתן לתבוע בגינן ולקבל פיצוי כספי במידה ובית המשפט מכיר בתביעה. כל אחת מהעוולות הללו יכולות להתבצע בין שני בעלי עסקים מתחרים או בין מעביד ועובד.
הפרת החוק מוגדרת כנטילת הסוד באמצעים פסולים ללא הסכמת הבעלים, שימוש בו ללא הסכמתו, בניגוד לחוזה שנחתם עימו, או בניגוד לחובת אמון שיש למשתמש כלפיו (כמו, למשל, במקרה של עובד אצל מעסיק). גם קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו כאשר ידוע למי שקיבל את הסוד שהוא הושג בדרך אסורה, נחשבת לגזל של הסוד. עוד קובע החוק כי גם שימוש בסוד מסחרי שנעשו בו שינויים, כל עוד יש דמיון מהותי בין המידע בו נעשה שימוש וסוד המסחרי, ייחשב כגזל.
האם ניתן לרשום פטנט על תוכנת מחשב? כיצד ניתן להגן עליה על ידי דיני הקניין הרוחני בישראל, האם באמצעות דיני זכויות יוצרים או האם באמצעות דיני הפטנטים? רשם הפטנטים בחן את השאלה בהרחבה לאחרונה הן מבחינת תכליות דיני הקניין הרוחני השונים והן על פי חוק הפטנטים עצמו.
ביצוע תפקידם של נושאי משרה בתאגידים - דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, אוצר בחובו אחריות נרחבת, במסגרתה נחשפים אותם נושאי המשרה לתביעות על ידי החברה או על ידי צדדים שלישיים בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בשנים האחרונות אנו רואים תמורות משמעותיות בנושא אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים אשר באות לידי ביטוי בדין בארץ ובעולם. המאמר להלן יסקור את חובות נושאי המשרה וההגנות עליהם כפי שהן באות לידי ביטוי בחוק החברות.
זכיינות והפרת ההסכם יכולה לגרום להשלכות כבדות. מה קורה שהזכיין בכל זאת מחליט להפר את ההסכם ולא לשלם?