פורסם ב 17/1/2019 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו

אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.

הכירו את חוק עוולות מסחריות אשר עוסק בהתנהגות בלתי מקובלת בשוק המסחרי ומגדיר מספר פעולות הנחשבות לא הוגנות מבחינה מסחרית אשר ניתן לתבוע בגינן ולקבל פיצוי כספי במידה ובית המשפט מכיר בתביעה. כל אחת מהעוולות הללו יכולות להתבצע בין שני בעלי עסקים מתחרים או בין מעביד ועובד. 

על העלוות המסחריות הבולטות בחוק

  1. גניבת עין: הכוונה להטעיית הציבור לחשוב שעסק או מוצר מסוים שייכים או מקושרים למוצר או לעסק אחר שצבר לעצמו מוניטין. הדבר יכול להתבטא על ידי שימוש בלוגו/שם דומים או זהים לאלו המקוריים ובעלי המוניטין. אין שזה משנה אם מדובר בחיקוי או בביצוע קישור בין השירות או המוצר לאלו האחרים בעלי המוניטין.
     
  2. תיאור כוזב: העוולה עוסקת בפרסום מוטעה וקובעת כי כל מי שמפרסם במודע מידע שאיננו נכון לגבי עסק, מקצוע. נכס או שירות מבצע עוולה נזיקית. כך לדוגמא, אדם המפרסם את העסק שלו וכולל בפרסום פרטים שהוא יודע שאינם נכונים.
     
  3. התערבות לא הוגנת: עוולה זאת קובעת שישנן דרכי פעולה בתחרות בין שני עסקים שמהווים תחרות בלתי הוגנת, ועל כן, איננה מקובלת בשוק המסחרי. בין היתר, מדובר על כך שבעל עסק לא יכביד על הגישה של לקוחות, עובדים וסוכנים לעסק אחר. העוולה איננה מפרטת מה נחשבת הגבלה על גישה ומה נחשב לפעילות בלתי הוגנת. הדבר ניתן לפרשנות של בתי משפט.
     
  4. גזל סוד מסחרי: עוולה זאת קובעת שסוד מסחרי הינו כל מידע עסקי שאינו ידוע לציבור הרחב ואשר לא ניתן לגלותו בקלות וכן נותן לבעל העסק יתרון על מתחריו. כל זאת, בתנאי שהוא נוקט באמצעים סבירים כדי להגן עליו ולשמור על סודיותו. סוד מסחרי יכול להיות רכיבים במוצר מזון, טכנולוגיה חדשה, נוסחת תרופה או תמצית משקה מיוחד ועוד.

הפרת החוק מוגדרת כנטילת הסוד באמצעים פסולים ללא הסכמת הבעלים, שימוש בו ללא הסכמתו, בניגוד לחוזה שנחתם עימו, או בניגוד לחובת אמון שיש למשתמש כלפיו (כמו, למשל, במקרה של עובד אצל מעסיק). גם קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו כאשר ידוע למי שקיבל את הסוד שהוא הושג בדרך אסורה, נחשבת לגזל של הסוד. עוד קובע החוק כי גם שימוש בסוד מסחרי שנעשו בו שינויים, כל עוד יש דמיון מהותי בין המידע בו נעשה שימוש וסוד המסחרי, ייחשב כגזל.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

המדריך לדיוור אלקטרוני לאחר חקיקת חוק הספאם החדש

בחודש יוני האחרון התקבל בכנסת תיקון מס' 40 לחוק התקשורת – 1982, (סעיף 30א) במסגרת הלוחמה בדואר הזבל. החוק עלול לפגוע בהתקשרות של חברות מסחריות עם קהל לקוחותיהן. להלן נקודות התייחסות לגבי המותר והאסור על פי התיקון.

אין השבה ללא ביטול

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה

מבחן העין ומבחן החידוש בעת בחינת הפרת מדגם רשום

בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.

אישור פשרה בתובענות יצוגיות - על יצירתיות בדין

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הגיש אבי זילברפלד נגד בנק דיסקונט, טען המבקש כי הפקדת שיקים באמצעות מעטפות ה"אל תור" לבנק זוכו על פי ערך היום למחרת ההפקדה ולא לפי ערך יום ההפקדה, שלא כדין על ידי הבנק, דבר אשר גרם לו נזק בדמות הריבית אשר צבר חשבונו, אשר היה ביתרת חובה, בגין יום אחד עבור כל הפקדה. הצדדים נשאו ונתנו בעניין והציגו הסכם פשרה אשר אליו הגיעו, לאישור בית המשפט, על פיו ירים הבנק תרומה בסך של 250,000 ₪ לעמותת "עזר מציון" לטובת פרוייקט "המאגר הלאומי לתורמי מח עצם". האם הסכם הפשרה היצירתי מצדיק את אישורו על ידי בית המשפט?

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי