פורסם ב 17/1/2019 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.
הכירו את חוק עוולות מסחריות אשר עוסק בהתנהגות בלתי מקובלת בשוק המסחרי ומגדיר מספר פעולות הנחשבות לא הוגנות מבחינה מסחרית אשר ניתן לתבוע בגינן ולקבל פיצוי כספי במידה ובית המשפט מכיר בתביעה. כל אחת מהעוולות הללו יכולות להתבצע בין שני בעלי עסקים מתחרים או בין מעביד ועובד.
הפרת החוק מוגדרת כנטילת הסוד באמצעים פסולים ללא הסכמת הבעלים, שימוש בו ללא הסכמתו, בניגוד לחוזה שנחתם עימו, או בניגוד לחובת אמון שיש למשתמש כלפיו (כמו, למשל, במקרה של עובד אצל מעסיק). גם קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו כאשר ידוע למי שקיבל את הסוד שהוא הושג בדרך אסורה, נחשבת לגזל של הסוד. עוד קובע החוק כי גם שימוש בסוד מסחרי שנעשו בו שינויים, כל עוד יש דמיון מהותי בין המידע בו נעשה שימוש וסוד המסחרי, ייחשב כגזל.
|
|
האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.
בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה
הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
