פורסם ב 9/3/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

ביצוע תפקידם של נושאי משרה בתאגידים -  דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, אוצר בחובו אחריות נרחבת, במסגרתה נחשפים אותם נושאי המשרה לתביעות על ידי החברה או על ידי צדדים שלישיים בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בשנים האחרונות אנו רואים תמורות משמעותיות בנושא אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים, בשל  שורה של פרשיות וקריסה של חברות בארץ ובעולם אשר הביאו לשינויים משמעותיים בחקיקה ובפסיקה, להחמרת תפקידי הדירקטורים והמנהלים בחברות ולהטלת אחריות אישית גבוהה עליהם. במקביל וכפועל יוצא מכך, עודכנו הוראות הדין החל על נושאי משרה כמו תיקון מס' 3 לחוק החברות, יישום המלצות ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי, תקנות "סרבנס אוקסלי (SOX)" (שאומצו בארה"ב ומשפיעות גם בישראל), המעבר לתקינה החשבונאית החדש(IFRS) ה וכיו"ב, שינויים אשר הגבירו את חשיפת הדירקטורים והמנהלים לתביעות משפטיות. החשש העיקרי הוא מפני נזקים אשר נגרמו לחברה בשל הפרת חובת הזהירות של נושא משרה זה או אחר, אשר בעקבותיה תוגש נגדו תביעה על ידי בעלי המניות של החברה, ואף תביעה נגזרת של בעלי המניות נגד אותו נושא משרה, בשם החברה עצמה.
 
מעמדם ואחריותם של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה מוגדר בחוק החברות וכולל את חובת הזהירות – החובה לפעול ברמת מיומנות וזהירות בה פועל נושא משרה סביר באותן נסיבות, תוך דרישת מידע ובדיקת כדאיות של עסקאות אותן הוא מאשר בתפקידו, וחובת האמונים – החובה להימנע מניגוד עניינים ומתחרות עם החברה, מניצול החברה לטובתו האישית של נושא המשרה וגילוי כל ידיעה שהגיע לידי נושא משרה מתוקף תפקידו, לחברה.
 
מתוך כוונה להגן על נושאי משרה ולאפשר להם מתווה חופשי לפעילות לקידום האינטרסים של החברה מבלי חשש מפני תביעות, החוק מאפשר לחברה להגן על נושאי המשרה בה, מפני פעילותם ככאלה, בשלוש דרכים: פטור שיפוי וביטוח. אותן הגנות מצויות בחוק החברות מיום חקיקתו ומקורן אף בפקודת החברות שקדמה לו, ואשר שונו במסגרת תיקון מס' 3 לחוק כפי שיפורט להלן.
 
פטור – חברה רשאית, אם קבעה כך בתקנונה, לפטור מראש נושא משרה בה מאחריותו בשל נזק שנגרם בגלל הפרת חובת הזהירות כלפיה. על ההחלטה להכניס סעיף פטור לתקנון להתקבל באסיפה הכללית של החברה ולא על ידי הדירקטוריון בלבד, ובחברה ציבורית תתקבל ההחלטה ברוב מיוחד הקבוע בחוק. הפטור לא יחול על הפרת חובת האמונים ועל הפרת חובת זהירות ב"חלוקה" כהגדרתה בחוק.
 
שיפוי – על פי החוק, בכפוף לקביעה כאמור בתקנון החברה, רשאית חברה לשפות נושא משרה בה, בין מראש ובין בדיעבד, בגין הוצאות סבירות שהוציא בשל הליכים משפטיים או פליליים שהתנהלו נגדו בשל פעולותיו כנושא משרה, כל עוד הליכים אלו לא הסתיימו בכתב אישום פלילי או בקנס בגין עבירה שיש בה מחשבה פלילית, או בהרשעה באישום פלילי הדורש מחשבה פלילית. שיפוי מראש המוסדר בתקנון יוגבל לאירועים, סכומים, תחומים ואמות מידה שלדעת הדירקטוריון הם סבירים בנסיבות העניין.
 
ביטוח – חברה רשאית, אם קבעה כך בתקנונה, לרכוש עבור נושאי המשרה בה, ביטוח לאחריות דירקטורים ונושאי משרה, בשל חבות שתוטל עליהם בשל תפקידם ככאלה, בגין הפרת חובת הזהירות כלפי החברה או אדם אחר, בגין הפרת חובת האמונים כלפי החברה (ובלבד שפעלו בתום לב תוך הנחה שאין בפעולה כדי לפגוע בחברה), ובגין חבות כספית שתוטל עליהם לטובת אדם אחר.
עוד קובע חוק החברות, מקרים בהם לא ניתן בשום אופן להתיר שיפוי, פטור או ביטוח של נושא משרה בחברה ואף לא התחייבות החברה לאלה, וכל אלה על מנת למנוע הגנה מיותרת על נושאי משרה בחברה ושמירה על האיזון ועל קיום ממשל תאגידי תקין.
 
 
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.
                                                 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

אין השבה ללא ביטול

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה

האם תוכנה היא פטנטבילית או כיצד ניתן להגן עליה על ידי דיני הקניין הרוחני

האם ניתן לרשום פטנט על תוכנת מחשב? כיצד ניתן להגן עליה על ידי דיני הקניין הרוחני בישראל, האם באמצעות דיני זכויות יוצרים או האם באמצעות דיני הפטנטים? רשם הפטנטים בחן את השאלה בהרחבה לאחרונה הן מבחינת תכליות דיני הקניין הרוחני השונים והן על פי חוק הפטנטים עצמו.

זכויות יוצרים - מספר הפרות במסכת אחת של מעשים

 תמונות אישיות שלנו שאנו משתפים ברשתות חברתיות ובאתרים לשיתוף קבצים מקנות לנו זכויות יוצרים בתמונות: הן זכויות כלכליות המגנות על אחרים מפני שימוש בהן והן זכויות מוסריות המקנות לנו את הזכות לקרדיט ליד התמונה ולשמיה על שלמותה. השימוש ללא רשות בתמונות לצורך הפקת רווחים בידי גופים מסחריים מנוגד לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. לעיתים הפגיעה בנו נובעת עקב השקעת זמן ומאמץ רב ביצירת התמונה ולעיתים עצם השימוש ללא רשותנו ומבלי שנקבל על כך את הקרדיט הראוי הוא הגורם העיקרי לפגיעה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיה של שימוש באירוע נקודתי אחד במספר רב של תמונות ודן בשאלה האם על כל שימוש בתמונה כזו יש לפצות את בעלי התמונה.

שמירה על הפרטיות של האזרח על ידי גופים מסחריים

אנו נוהגים למסור, מדי יום, לידי מספר רב של גורמים, מסחריים וציבוריים, מידע אישי הכולל לרוב פרטים גם אודות קרובי משפחה. מועדוני לקוחות, גלויות מידע שאנו ממלאים בתמורה למתנה, וטפסים אינטרנטיים האוספים מידע, הם כולם בסיס למאגרי מידע אשר נאסף על ידי חברות מסחריות אודותינו. לא ניתן להפריז בחשיבותו של מידע זה, והוא משמש חברות מסחריות לצורך שיווק מוצריהן ופילוח שוק הצרכנים. אךהאם המידע אודותינו נשמר כראוי?

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי