פורסם ב 9/3/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

ביצוע תפקידם של נושאי משרה בתאגידים -  דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, אוצר בחובו אחריות נרחבת, במסגרתה נחשפים אותם נושאי המשרה לתביעות על ידי החברה או על ידי צדדים שלישיים בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בשנים האחרונות אנו רואים תמורות משמעותיות בנושא אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים, בשל  שורה של פרשיות וקריסה של חברות בארץ ובעולם אשר הביאו לשינויים משמעותיים בחקיקה ובפסיקה, להחמרת תפקידי הדירקטורים והמנהלים בחברות ולהטלת אחריות אישית גבוהה עליהם. במקביל וכפועל יוצא מכך, עודכנו הוראות הדין החל על נושאי משרה כמו תיקון מס' 3 לחוק החברות, יישום המלצות ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי, תקנות "סרבנס אוקסלי (SOX)" (שאומצו בארה"ב ומשפיעות גם בישראל), המעבר לתקינה החשבונאית החדש(IFRS) ה וכיו"ב, שינויים אשר הגבירו את חשיפת הדירקטורים והמנהלים לתביעות משפטיות. החשש העיקרי הוא מפני נזקים אשר נגרמו לחברה בשל הפרת חובת הזהירות של נושא משרה זה או אחר, אשר בעקבותיה תוגש נגדו תביעה על ידי בעלי המניות של החברה, ואף תביעה נגזרת של בעלי המניות נגד אותו נושא משרה, בשם החברה עצמה.
 
מעמדם ואחריותם של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה מוגדר בחוק החברות וכולל את חובת הזהירות – החובה לפעול ברמת מיומנות וזהירות בה פועל נושא משרה סביר באותן נסיבות, תוך דרישת מידע ובדיקת כדאיות של עסקאות אותן הוא מאשר בתפקידו, וחובת האמונים – החובה להימנע מניגוד עניינים ומתחרות עם החברה, מניצול החברה לטובתו האישית של נושא המשרה וגילוי כל ידיעה שהגיע לידי נושא משרה מתוקף תפקידו, לחברה.
 
מתוך כוונה להגן על נושאי משרה ולאפשר להם מתווה חופשי לפעילות לקידום האינטרסים של החברה מבלי חשש מפני תביעות, החוק מאפשר לחברה להגן על נושאי המשרה בה, מפני פעילותם ככאלה, בשלוש דרכים: פטור שיפוי וביטוח. אותן הגנות מצויות בחוק החברות מיום חקיקתו ומקורן אף בפקודת החברות שקדמה לו, ואשר שונו במסגרת תיקון מס' 3 לחוק כפי שיפורט להלן.
 
פטור – חברה רשאית, אם קבעה כך בתקנונה, לפטור מראש נושא משרה בה מאחריותו בשל נזק שנגרם בגלל הפרת חובת הזהירות כלפיה. על ההחלטה להכניס סעיף פטור לתקנון להתקבל באסיפה הכללית של החברה ולא על ידי הדירקטוריון בלבד, ובחברה ציבורית תתקבל ההחלטה ברוב מיוחד הקבוע בחוק. הפטור לא יחול על הפרת חובת האמונים ועל הפרת חובת זהירות ב"חלוקה" כהגדרתה בחוק.
 
שיפוי – על פי החוק, בכפוף לקביעה כאמור בתקנון החברה, רשאית חברה לשפות נושא משרה בה, בין מראש ובין בדיעבד, בגין הוצאות סבירות שהוציא בשל הליכים משפטיים או פליליים שהתנהלו נגדו בשל פעולותיו כנושא משרה, כל עוד הליכים אלו לא הסתיימו בכתב אישום פלילי או בקנס בגין עבירה שיש בה מחשבה פלילית, או בהרשעה באישום פלילי הדורש מחשבה פלילית. שיפוי מראש המוסדר בתקנון יוגבל לאירועים, סכומים, תחומים ואמות מידה שלדעת הדירקטוריון הם סבירים בנסיבות העניין.
 
ביטוח – חברה רשאית, אם קבעה כך בתקנונה, לרכוש עבור נושאי המשרה בה, ביטוח לאחריות דירקטורים ונושאי משרה, בשל חבות שתוטל עליהם בשל תפקידם ככאלה, בגין הפרת חובת הזהירות כלפי החברה או אדם אחר, בגין הפרת חובת האמונים כלפי החברה (ובלבד שפעלו בתום לב תוך הנחה שאין בפעולה כדי לפגוע בחברה), ובגין חבות כספית שתוטל עליהם לטובת אדם אחר.
עוד קובע חוק החברות, מקרים בהם לא ניתן בשום אופן להתיר שיפוי, פטור או ביטוח של נושא משרה בחברה ואף לא התחייבות החברה לאלה, וכל אלה על מנת למנוע הגנה מיותרת על נושאי משרה בחברה ושמירה על האיזון ועל קיום ממשל תאגידי תקין.
 
 
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.
                                                 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

טענת לשון הרע בגין ניהול הליכים משפטיים שלא בתום לב

בפסק דין שהתקבל לאחרונה נצרך בית המשפט לשאלה האם ניהול הליך משפטי שלא בתום לב באופן אשר גורם לנתבע נזקים למוניטין ולעוגמת נפש, יכול להוות לשון הרע או האם הוא חוסה תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע לרבות ההגנה מלשון הרע שעולה במהלך דיון משפטי.

פטנטים – מה צריך לדעת לפני שרושמים פטנט?

מה הוא פטנט, מי זכאי לרשום פטנט, תחת אילו תנאים ניתן לרשום פטנט. הרשימה להלן מהווה תקציר ראשוני לממציאים.

היקף ההגנה בסימן מסחרי - פסק דין חדש של העליון

מה היקף ההגנה אשר יש לתת בסימן מסחר? האם בעל הסימן רוכש זכויות במילים המופיעות בסימן המסחר הרשום על שמו? בעניין אשר נדון בפני בית המשפט העליון ניתן החודש פסק דין מפורט.

זכויות יוצרים - מספר הפרות במסכת אחת של מעשים

 תמונות אישיות שלנו שאנו משתפים ברשתות חברתיות ובאתרים לשיתוף קבצים מקנות לנו זכויות יוצרים בתמונות: הן זכויות כלכליות המגנות על אחרים מפני שימוש בהן והן זכויות מוסריות המקנות לנו את הזכות לקרדיט ליד התמונה ולשמיה על שלמותה. השימוש ללא רשות בתמונות לצורך הפקת רווחים בידי גופים מסחריים מנוגד לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. לעיתים הפגיעה בנו נובעת עקב השקעת זמן ומאמץ רב ביצירת התמונה ולעיתים עצם השימוש ללא רשותנו ומבלי שנקבל על כך את הקרדיט הראוי הוא הגורם העיקרי לפגיעה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיה של שימוש באירוע נקודתי אחד במספר רב של תמונות ודן בשאלה האם על כל שימוש בתמונה כזו יש לפצות את בעלי התמונה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי