פורסם ב 4/5/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

היום התעורר צד חדש לבעיה של יוצרים ומוזיקאים שעד עתה הייתה מוגבלת לשיתוף הקבצים הבלתי חוקי על גבי האינטרנט, התופעה שבה מופצים הסרטונים ('קליפים') ביוטיוב.

הפגיעה בזכויות יוצרים במקרה המדובר

יואב קוטנר סקר בחדשות ערוץ 10 בינואר האחרון את התופעה שבה מועלים ליוטיוב ולאתרים פרטיים נוספים באינטרנט קליפים וסרטונים של אומני עבר, על ידי אין ספור אנשים שאף אחד מהם אינו מחזיק בזכויות הקנייניות של היצירות הללו. הכתבה התמקדה בסרטונים של זמר עיברי ותיעוד של להקות צבאיות בשחור לבן המופצות באינטרנט, בדגש על יוטיוב, ע"י אדם ששם לו למטרה להפיץ את הסרטונים ולשמר את המוסיקה העברית דרכם. הבעייתיות מתעוררת כיוון שנראה שסרטונים אלו מועלים לרשת מבלי לתגמל ואפילו מבלי לבקש את רשותם של בעלי זכויות היוצרים. אך אותו אדם לא הסתפק בכך ועל פי אותה כתבה פעל כדי לקבל מהמאגר שנמצא בארכיון רשות השידור חומר מצולם נוסף והביע תקווה כי בעתיד החומר בכלליותו יתפרסם ברבים להנאת הציבור. חוקי קניין רבים ברחבי העולם, וכך גם בישראל חוק זכויות יוצרים, אוסרים על העלאת חומר כזה ללא רשות של בעלי הזכויות הקנייניות בו, וכך אוסר גם תקנון השימוש באתרים אלו כדוגמת יוטיוב.

הדיון בעד ונגד שיתוף הקבצים

כדוגמה, הובא בכתבה המקרה של הגששים שפנו ליוטיוב על מנת להסיר כל סרטון שפורסם בו ללא רשותם, כפי שיוטיוב עשו ומחויבים לעשות גם בעתיד אם יקבלו פנייה מבעלי זכויות הקניין ביצירה. אותו אדם שהפיץ את הסרטונים טען מנגד כי הפצת החומרים בקרב הציבור הוא בבחינת קידום ושימור של נכסי צאן ברזל של תרבותינו. בכך בעצם מתעוררת הדילמה הקבוע שבדיני קניין רוחני, הצורך הציבורי בהפצת מגוון תרבותי רחב וזאת אל מול הרצון לתגמל כראוי את היוצרים על ידי תגמולים, שמירת זכויות יוצרים, זכויות לתביעת פיצויים וכיו"ס, על מנת לעודד את היצירה וכדאיותה.

 

סיכום ופתרון אפשרי

כפי שצוין במאמרנו בנושא שיתוף קבצים וזכויות יוצרים באינטרנט, העולם הטכנולוגי של היום פורץ גבולות והעולם המשפטי כהוויתו אינו מספיק להתאים את עצמו למציאות המשתנה בכל הנוגע לזכויות בקניין רוחני. האכיפה של חוקים המטפלים בנושא מגוחכת ולא יעילה לאור המהירות והקלות שבהן ניתן להפיץ את החומר ברבים ולהפר בכך את זכויות הקניין הרוחני של אותו יוצר.לכן, אנו חוזרים על דעתינו כי בעולם הטכנולוגי-צרכני של היום יש צורך במציאת פתרונות חדשניים על מנת לתגמל את היוצרים ולעודד אותם להמשיך וליצור יצירות חדשות לטובת התרבות של כולנו. גולשים רבים המעדיפים לשלם מחיר נמוך כדי להימנע מלעבור על חוקי הקניין הרוחני, יכולים לעשות זאת כיום באתרים רבים המאפשרים הורדה של סרטים , פרקים בודדים בסדרות, שירים בודדים מתקליט וכיו"ב בתמורה למחיר נמוך לכל רצועה. לתפיסתנו גם אתרים נוספים ובראשם יוטיוב צריכים לנהוג בצורה דומה. עליהם לרכוש את מבעלי הזכויות את הזכויות לשידור או לקבל רשיון מהם לעשות כן, ולתגמל אותם על הפצת יצירתם מתוך תפיסה עיסקית כי אותם סרטונים יגבירו את כניסת הגולשים לאתרם ויעלו את רווחיהם התלויים בכמות הגולשים באתר. בצורה זו יושגו שתי המטרות, אותם יוצרים יזכו לרווח הוגן מפרי יצירתם תוך שמירת זכויות היוצרים שלהם ומצד שני אותם סרטונים יופצו לציבור וישמרו במקום שיעלו אבק במרתפי ארכיונים במדינה.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

היקף ההגנה בסימן מסחרי - פסק דין חדש של העליון

מה היקף ההגנה אשר יש לתת בסימן מסחר? האם בעל הסימן רוכש זכויות במילים המופיעות בסימן המסחר הרשום על שמו? בעניין אשר נדון בפני בית המשפט העליון ניתן החודש פסק דין מפורט.

דרישת האופי המבחין ברישום סימן מסחר – יהלומים בכיסך

האם ניתן לרשום סימן מסחר על סיסמאות (סלוגנים)? אם כן, מה המבחנים שעל אותה סיסמא לעמוד בהם על מנת לזכות ברישום כסימן מסחר. רשם סימני המסחר בחן לאחרונה סיסמא וקבע את אמות המידה.

הרמת מסך בדיני חברות

הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.

זכויות יוצרים - מספר הפרות במסכת אחת של מעשים

 תמונות אישיות שלנו שאנו משתפים ברשתות חברתיות ובאתרים לשיתוף קבצים מקנות לנו זכויות יוצרים בתמונות: הן זכויות כלכליות המגנות על אחרים מפני שימוש בהן והן זכויות מוסריות המקנות לנו את הזכות לקרדיט ליד התמונה ולשמיה על שלמותה. השימוש ללא רשות בתמונות לצורך הפקת רווחים בידי גופים מסחריים מנוגד לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. לעיתים הפגיעה בנו נובעת עקב השקעת זמן ומאמץ רב ביצירת התמונה ולעיתים עצם השימוש ללא רשותנו ומבלי שנקבל על כך את הקרדיט הראוי הוא הגורם העיקרי לפגיעה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיה של שימוש באירוע נקודתי אחד במספר רב של תמונות ודן בשאלה האם על כל שימוש בתמונה כזו יש לפצות את בעלי התמונה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי