כידוע, במקרה בו מאותרת נשאות למחלות תורשתיות ו/או מומים מולדים אצל מי מבני הזוג, נדרש ביצוע מעקב הריון קפדני יותר אחר העובר המתפתח ברחם כדי להבטיח את שלומו ובריאותו. על כן, אי גילוי נשאות ו/או מומים עלול להוביל למצב אקוטי בו נולד ילד בעל מום ו/או מחלה בלתי ניתנת לריפוי .
תיק אזרחי 1204/02 מהווה דוגמא קלאסית לפסיקת מערכת המשפט בתחום זה.
בשנת 1990 היתה התובעת בתחילת הריונה ועל כן פנתה עם בעלה למומחה בייעוץ גנטי, כדי שינקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת לידת יילוד שיהא נגוע במחלה. בבדיקות שערך המומחה, אכן נמצאה קיומה של מחלה תורשתית קשה ALD.
על אף הממצאים הנ"ל, קבע המומחה כי לנוכח העובדה שהעובר ממין נקבה והמחלה ידועה כמחלה הפוגעת בזכרים , התינוקת שתיוולד תהא רק נשאית של המחלה ולא תחלה במחלה קשה זו.
התינוקת נולדה להוריה בשנת 1990 בריאה לכאורה. אך בחלוף כ - 10 שנות חיים, היא אובחנה כסובלת ממחלת ALD וכתוצאה מכך,הפכה לנכה קשה.
בתביעה זו, שעניינה "הולדה בעוולה" עותרים הבת החולה והוריה ביקשו לחייב את המומחה ושירותי בריאות כללית, בפיצוי בגין נזקיהם.
בפסק הדין שניתן על ידי השופטת ורדה מרוז, בחן בית המשפט כיצד הרופא הסביר היה נוהג בנסיבות העניין ובאם התנהגות הרופא דנן נופלת מרמת הזהירות הנדרשת מהרופא הסביר. המבחן הוא אובייקטיבי - נורמטיבי.
המבחן הקובע בבחינת השאלה, מתי על הרופא להעמיק חֵקֶר ולברר את העובדות, הינו מבחן הרופא הסביר, דהיינו האם בהתאם למידע שהיה בידי הרופא המטפל, רופא סביר היה מעמיק וחוקר.
במקרה הנדון, הוסכם בין הצדדים כי מחלת ALD בנקבות הינה נדירה. כמו כן, אין חולק, כי דרך גרימת המחלה, כפי שאירעה אצל התובעת, לא הייתה מוכרת בספרות המקצועית.
בית המשפט קבעי כי אין רופא יוצא ידי חובתו, אם החלטתו נסמכת אך ורק על פי הממצאים הגלויים בפניו, מבלי שחקר ובירר אחר ממצאים נוספים, הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה. מקרה נדיר אינו בהכרח מקרה שלא ניתן לצפותו.
יחד עם זאת, התובעים בחרו במומחה הספציפי בשל מומחיות המיוחדת בחקר מחלה, ניסיונו העשיר בייעוץ גנטי ומקצועיותו הרבה. הם בטחו בו, כי ישכיל למנוע לידת יילוד הלוקה במחלה.
אמצעי הזהירות, ששומה על הרופא לנקוט בהם, אינם מתמצים בגבולות הצרים של הטיפול הקונקרטי.
בנסיבות דנן, הרופא הנתבע, הידוע כרופא מומחה בתחום הייעוץ הגנטי וכמי שהתמחה בחקר מחלת ה – ALD, מחוייב לצפות גם תופעה זו, גם אם היא נדירה.
בימ"ש קבע, כי חרף נדירות המחלה, היה לאיל ידו של המומחה לנהוג באמצעי הזהירות הנדרשים לאיתורה, אבחונה ומניעתה. על כן, קובע בית המשפט, כי המומחה הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, כשחרג מאמצעי הזהירות הסבירים, כפי שהיה נוהג בנסיבות העניין רופא סביר.
לאור האמור, נפסק כי סך הפיצוי בגין נזקי התובעים יעמוד על 12,214,724₪.
סוף דבר, לעיתים כשילד מאובחן כחולה במחלה קשה כדאי לפנות לעו"ד המומחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת שייבחן את התיקים הרפואיים לאורך השנים ויאבחן האם במהלך מעקב ההריון ו/או ההריון הוחמץ יעוץ גנטי ו/או ניתן יעוץ גנטי שגוי.
האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי. על מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני אודות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תביעות וערעורים נגד ביטוח לאומי ומשרד הביטחון אנא פנו אל עו"ד מיכל ישראלי.
