פורסם ב 17/10/2018 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
בשנים האחרונות ניתן לראות בבתי הדין יותר ויותר תיקים העוסקים ברשלנות רפואית; אין זה אומר שהרפואה בישראל התדרדרה עד כדי כך שתופעת הרשלנות התרחבה, אלא ככל הנראה יש לזקוף זאת לזכות המודעות בקרב הציבור לזכויותיו ולדרכי הפעולה העומדות בפניו במצב בו הוא חש כי נגרם לו עוול.
מאידך, לא כל הליך רפואי שאינו משיג את התוצאות הרצויות הוא הליך רפואי שמהווה עילה לתהליך של תביעת רשלנות רפואית. רפואה כידוע איננה מדע מדויק: לתרופות רבות יש תופעות לוואי, לניתוחים רבים יש פוטנציאל לסיכונים, ולמרבה הצער יש לא מעט מקרים בהם על אף שהצוות הרפואי פעל נכון ועשה את כל המאמצים להעניק טיפול אופטימלי – עדיין המטופל נפגע, החל מפגיעה בכושר העבודה, המשך בנכות או מצב סיעודי וכלה במוות.
האם הייתה התרשלות רפואית?
על מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, קודם כל צריך להוכיח שאכן הייתה התרשלות. לשם כך נוהג בית המשפט לבחון את היבט הסבירות: האם הטיפול שסביבו נסוב הדיון ניתן לנפגע על ידי הגורם הרפואי באותו אופן בו היה ניתן לו על ידי גורם רפואי מקצועי סביר וממוצע.
לדוגמה, אם רופא מיילד החליט על ביצוע חירום של ניתוח קיסרי, אשר לרוע המזל הוביל לפגיעה ביולדת או בעובר, בית המשפט יבקש לקבוע האם רופא מיילד סביר וממוצע היה מחליט באותן נסיבות החלטה דומה. אם ישתכנע בית המשפט שכל רופא באותה סיטואציה יכול היה לקבל את אותה החלטה, אזי התביעה תידחה; אולם אם יוחלט שהרופא קיבל החלטה לא סבירה, ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית בלידה ולדרוש פיצויים.
את מי לתבוע?
יש מקרים בהם הגורם הרפואי האחראי הוא אחד ויחיד ואז הוא זה שהתביעה תוגש נגדו, אולם במקרים אחרים לא ברורה זהותו של האחראי. כך למשל אם הרופא שגה בשיקול דעתו, אולם הסיבה לכך היא שבית החולים לא וידא את ביצוע הנהלים, יתכן שבית החולים הוא הגורם הרפואי האחראי במקרה הזה ולא הרופא.
לחלופין, יש מקרים בהם ניתן לתבוע מספר נתבעים יחד, באופן מאוחד, ובכך להגדיל את הסיכויים לניצחון ולהקל את גביית דמי הפיצויים. כדאי לדעת, אגב, שאנשי מקצוע רבים מתחום הרפואה, לרבות מוסדות רפואיים וצוותים רפואיים, מבוטחים בשלל ביטוחי אחריות מקצועית; כלומר גם אם רופא מסוים נתבע בגין רשלנות רפואית ומחוייב בתשלום פיצויים, סביר להניח שחברת הביטוח היא זו שתשלם ולא הוא עצמו.
איך תובעים?
על מנת לתבוע גורם רפואי אחד או יותר בגין רשלנות רפואית יש להציג בבית המספט כל פיסת ראיה אפשרית שתתמוך בטיעון התביעה, לרבות כל המסמכים הרפואיים שתיעדו את ההליכים הרפואיים, חוות דעת רפואיות מפי מומחים בלתי תלויים ועוד.
על מנת לדעת בדיוק אילו ראיות ומסמכים עליכם להציג בתביעה שכזו, מומלץ להתייעץ בשירותיו של עורך דין רשלנות רפואית שינחה אתכם בסבך המשפטי ויסייע לכם לצאת עם ידכם על העליונה.
ניתוחים פלסטיים מוגדרים כניתוחים שאינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים. בין ניתוחים אלו נמנים ניתוחי אף, ניתוחים להקטנה ו/או הגדלת חזה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ועוד כהנה וכהנה ניתוחים אסתטיים.
כאשר מטופל פונה לביצוע ניתוח פלסטי ובשל הניתוח נגרם לו נזק גוף, יש מקום לבחון האם הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית. לצורך בחינת רשלנות רפואית יש צורך, כמובן, באיסוף מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לניתוח הנדון על מנת לבחון קיומה של רשלנות רפואית בשלבים שלפני הניתוח, בעת ביצוע הניתוח ו/או במעקב שאחריו.
לעיתים רשלנות רפואית מתרחשת במהלך הלידה עצמה. משמעות הדבר היא שייתכנו מקרים בהם אשה מגיעה לבית החולים כאשר היא והעובר במצב בריא ותקין לחלוטין , אך עם זאת בגין נקיטת פעולות שגויות ו/או הימנעות מפעולות נחוצות, נגרמים נזקים לאם ו/או לעובר.
במאמר זה נבחן אימתי כשלים שונים סביב טיפולי פוריות כדומה מהווים עילה לתביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית עשויה להתעורר כבר בשלב הסקר הגנטי, כאשר בני הזוג פונים לייעוץ גנטי עוד בטרם היווצרות ההריון. רשלנות רפואית סביב בדיקות גנטיות בהריון מתגבשת כתוצאה מאי הפניה ליעוץ גנטי כללי או ספציפי ו/או כתוצאה ממתן יעוץ גנטי שגוי המוביל להחמצת גילוי מחלה תורשתית אצל העובר לאורך ההריון.