פורסם ב 5/6/2010 ע"י עו"ד מיכל ישראלי
התופעה של מתן תרופות שגויות לחולים הינה תופעה שכיחה וכלל עולמית במערכת הרפואית. כאשר אדם נוטל תרופה שגויה כתוצאה מסיבה שאינה תלויה בו ובעקבות נטילת התרופה השגויה נגרם לו נזק, הרי שקמה לו עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
במה דברים אמורים?
ישנן שתי סיבות עיקריות לטענת הרשלנות במתן תרופות שגויות:
א. סיבה טכנית - סיבה טכנית לנטילת תרופה שגויה יכולה לנבוע ממספר התרחשויות אפשריות:
האחת - טעות הנובעת משגיאה ויזואלית. היינו, כיום קיימות תרופות רבות בעלות שם דומה, קופסא זהה, כיתוב דומה, צבע זהה וכו' העלולות להטעות רופאים ורוקחים כאחד. די בלקיחת קופסא אחת דומה כדי לגרום לנזק המהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית;
השניה – טעות הנובעת מהיסח הדעת. טעות זו יכולה לנבוע כתוצאה מתנאי לחץ, שעות ארוכות של עבודה וכו' המביאות רופא לידי כתיבת מרשם שגוי. כידוע, די באות אחת שגויה כדי לחבל במטרת המרשם ולגרום לנזק בלתי הפיך המהווה גם הוא עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
השלישית – טעות הנובעת מכתב יד לא קריא. פענוח אותיות הלועזיות שנרשמו בכתב ידו של הרופא המטפל, הינו נחלתם של מטופלים רבם ובעיקר של רוקחים. רופא שמסתפק במרשם בכתב ידו ואינו מנפיק מרשם מודפס עלול לגרום למצב בו כתב ידו מפוענח באופן לו לא התכוון.
ב. סיבה מהותית - סיבה מהותית לנטילת תרופה שגויה יכולה, גם היא, לנבוע ממספר התרחשויות אפשרויות:
האחת – העדר מידע על חולה. תביעות רבות בגין רשלנות רפואית במתן תרופות נובעות מסיבה זו. לעיתים מגיע מטופל לרופא בעל התמחות מסויימת ומספר לרופא את אשר על ליבו והרופא באופן אוטומטי מנפיק לו מרשם. כמובן, שמהלך שכזה הינו שגוי ורשלני מעיקרו, היות ועל הרופא לתשאל את המטופל אודות עברו הרפואי, רגישויות ו/או אלרגיות מהן סובל המטופל, תרופות אחרות אותן נוטל המטופל וכו'. רק לאחר תשאול שכזה, יהא נכון וסביר מצד הרופא להתאים למטופל את התרופה הנדרשת.
השניה – שיקול דעת מוטעה. תביעות יכולות להיות בשל מתן תרופה שבאופן בסיסי אינה תואמת את מצבו של המטופל, כתוצאה מחוסר ידע ו/או חוסר ידע מספיק וכן בגין מתן מינון שאינו תואם את משקלו של המטופל ו/או את כלל התורפות אותן נוטל ליום וכו'.
לאור האמור, מומלץ לכל מטופל לפרט בפני רופאיו את עברו הרפואי, האלרגיות ממנו סובל, התרופות אותן נוטל וכל מידע חיוני נוסף שנראה רלוונטי, על מנת למנוע טעויות שלצערנו, הפכו שכיחות זה מכבר.
> לקריאת מאמרים נוספים בנושא, לחצו כאן - רשלנות רפואית.
> למידע על אופן הגשת תביעת רשלנות רפואית, לחצו כאן.
* האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.
מאמר זה עוסק בהגדרת מעקב הריון לקוי, בחינת הבדיקות הנחוצות במהלך ההריון, תוצאותיו האפשריות של מעקב לקוי ועילת התביעה הקמה לילד בעל מום אשר נולד בעקבות המעקב הלקוי .
רשלנות רפואית הינה רשלנות בטיפול שניתן על ידי בעל מקצוע רפואי ו/או פרה רפואי. היינו, עוסקים כדוגמת: רופא, אחות, רוקח, טכנאי רנטגן, רופא, אחות, טכנאי רנטגן, רוקח וכד'. מטופל אשר נפגע בעקבות טיפול רפואי רשלני, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הנזקים שנגרמו לו.
רשלנות רפואית עשויה להתעורר כבר בשלב הסקר הגנטי, כאשר בני הזוג פונים לייעוץ גנטי עוד בטרם היווצרות ההריון. רשלנות רפואית סביב בדיקות גנטיות בהריון מתגבשת כתוצאה מאי הפניה ליעוץ גנטי כללי או ספציפי ו/או כתוצאה ממתן יעוץ גנטי שגוי המוביל להחמצת גילוי מחלה תורשתית אצל העובר לאורך ההריון.