פורסם ב 5/6/2010 ע"י עו"ד מיכל ישראלי
התופעה של מתן תרופות שגויות לחולים הינה תופעה שכיחה וכלל עולמית במערכת הרפואית. כאשר אדם נוטל תרופה שגויה כתוצאה מסיבה שאינה תלויה בו ובעקבות נטילת התרופה השגויה נגרם לו נזק, הרי שקמה לו עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
במה דברים אמורים?
ישנן שתי סיבות עיקריות לטענת הרשלנות במתן תרופות שגויות:
א. סיבה טכנית - סיבה טכנית לנטילת תרופה שגויה יכולה לנבוע ממספר התרחשויות אפשריות:
האחת - טעות הנובעת משגיאה ויזואלית. היינו, כיום קיימות תרופות רבות בעלות שם דומה, קופסא זהה, כיתוב דומה, צבע זהה וכו' העלולות להטעות רופאים ורוקחים כאחד. די בלקיחת קופסא אחת דומה כדי לגרום לנזק המהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית;
השניה – טעות הנובעת מהיסח הדעת. טעות זו יכולה לנבוע כתוצאה מתנאי לחץ, שעות ארוכות של עבודה וכו' המביאות רופא לידי כתיבת מרשם שגוי. כידוע, די באות אחת שגויה כדי לחבל במטרת המרשם ולגרום לנזק בלתי הפיך המהווה גם הוא עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
השלישית – טעות הנובעת מכתב יד לא קריא. פענוח אותיות הלועזיות שנרשמו בכתב ידו של הרופא המטפל, הינו נחלתם של מטופלים רבם ובעיקר של רוקחים. רופא שמסתפק במרשם בכתב ידו ואינו מנפיק מרשם מודפס עלול לגרום למצב בו כתב ידו מפוענח באופן לו לא התכוון.
ב. סיבה מהותית - סיבה מהותית לנטילת תרופה שגויה יכולה, גם היא, לנבוע ממספר התרחשויות אפשרויות:
האחת – העדר מידע על חולה. תביעות רבות בגין רשלנות רפואית במתן תרופות נובעות מסיבה זו. לעיתים מגיע מטופל לרופא בעל התמחות מסויימת ומספר לרופא את אשר על ליבו והרופא באופן אוטומטי מנפיק לו מרשם. כמובן, שמהלך שכזה הינו שגוי ורשלני מעיקרו, היות ועל הרופא לתשאל את המטופל אודות עברו הרפואי, רגישויות ו/או אלרגיות מהן סובל המטופל, תרופות אחרות אותן נוטל המטופל וכו'. רק לאחר תשאול שכזה, יהא נכון וסביר מצד הרופא להתאים למטופל את התרופה הנדרשת.
השניה – שיקול דעת מוטעה. תביעות יכולות להיות בשל מתן תרופה שבאופן בסיסי אינה תואמת את מצבו של המטופל, כתוצאה מחוסר ידע ו/או חוסר ידע מספיק וכן בגין מתן מינון שאינו תואם את משקלו של המטופל ו/או את כלל התורפות אותן נוטל ליום וכו'.
לאור האמור, מומלץ לכל מטופל לפרט בפני רופאיו את עברו הרפואי, האלרגיות ממנו סובל, התרופות אותן נוטל וכל מידע חיוני נוסף שנראה רלוונטי, על מנת למנוע טעויות שלצערנו, הפכו שכיחות זה מכבר.
> לקריאת מאמרים נוספים בנושא, לחצו כאן - רשלנות רפואית.
> למידע על אופן הגשת תביעת רשלנות רפואית, לחצו כאן.
* האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.
תביעות רבות הנדונות בבית המשפט עוסקות במקרי רשלנות רפואית בזמן טיפול שיניים אשר גרמו לנכויות קשותהן בתחום הנוירולוגי והן בתחום הנפשי ובמקרים מסויימים אף למוות. פעולות רפואיות פשוטות ושגרתיות כגון: עקירת שן, סתימה, החדרת שתלים או זריקת הרדמה עלולות להסתיים בנזק הר אסון ועל כן , יש ליתן את הדעת אודות רשלנויות אפשריות שבדרך...
ניתוחים פלסטיים מוגדרים כניתוחים שאינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים. בין ניתוחים אלו נמנים ניתוחי אף, ניתוחים להקטנה ו/או הגדלת חזה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ועוד כהנה וכהנה ניתוחים אסתטיים.
כאשר מטופל פונה לביצוע ניתוח פלסטי ובשל הניתוח נגרם לו נזק גוף, יש מקום לבחון האם הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית. לצורך בחינת רשלנות רפואית יש צורך, כמובן, באיסוף מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לניתוח הנדון על מנת לבחון קיומה של רשלנות רפואית בשלבים שלפני הניתוח, בעת ביצוע הניתוח ו/או במעקב שאחריו.
סרטן הוא שם כללי למחלות שונות, שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה לא מבוקרת. הצטברות של תאים כאלה יוצרת גידול ממאיר ובמקרים מסוימים חלק מתאים אלה נודד למקומות אחרים בגוף ויוצר גרורות. ישנם סוגים רבים של סרטן, חלקם קשים יותר וחלקם קלים יותר, אולם כולם דורשים טיפול רפואי קפדני וצמוד. אבחון המחלה בשלביה הראשונים הינו קריטי במקרים רבים ועל כן איחור באבחון המחלה יכול לגרום לאבדן סיכויי החלמה המהווה עילה משפטית לתביעה בגין רשלנות רפואית.