מבוא
כתוצאה מרשלנות רפואית עשויים להיגרם אין ספור נזקים רפואיים שונים וממגוון תחומים אפשריים כדוגמת פגיעה גופנית בתחום הקרדיולוגיה, נוירולוגיה, האורטופדיה וכו'.
כידוע, נזקים גופניים גוררים אחריהם, מעצם טיבם וטבעם, נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים.
נזקים ממוניים הינם נזקים המהווים הפסד כספי כגון: הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות שנגרמו ויגרמו לתובעים כתוצאה ממעשה העוולה אשר הוגדר כרשלנות רפואית.
לעומת זאת, נזקים לא ממוניים הינם נזקים שאינם בגדר הפסד כספי . בכלל נזקים אלו נמנים ראשי הנזק כגון: אובדן סיכוי להינשא, אין אונות, כאב וסבל, עוגמת נפש וכן קיצור תוחלת חיים.
מה משמעות הנזק של קיצור תוחלת חיים?
משמעות נזק זה הוא שבעקבות עוולת הרשלנות הרפואית נגרמו לתובע נזקים שיקצרו את אורך חייו, לולא נעשתה העוולה כלפיו. היינו, לולא ארעה רשלנות רפואית היה התובע חי חיים ארוכים יותר.
אורך החיים עבור כל אדם בגיל מסויים מחושב לפי ממוצע סטטיסטי ועל כן למשל כאשר תובע נפגע בגיל 60 ,בגין רשלנות רפואית,אזי בודקים כמה שנים אדם בריא בגיל 60 אמור לחיות לפי הממוצע הסטטיסטי. ובהתאם לכך, אם בעקבות הפגיעה נותרו לתובע פחות שנים מהממוצע הסטטיסטי, הרי שניטל חלק מחייו וניתן לומר כי נגרם לו נזק בגין קיצור תוחלת חיים, המזכה בפיצוי כספי.
האם פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים תלוי במודעות התובע החי?
פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים יכול להידרש הן בתביעת עזבון , משמע –מות הנפגע העיקרי,והן בתביעת הנפגע החי. בהקשר לנתבע החי נשאלת השאלה האם הפיצוי בגין עגמת הנפש שבקיצור תוחלת החיים תלוי בידיעת הנפגע באשר לחייו שהתקצרו או שמא די בעובדה האובייקטיבית כי חיי התובע קוצרו בגין עוולת הרשלנות.
למעשה, הפסיקה אימצה את הגישה לפיה כל נפגע שנגרם לו קיצור תוחלת חיים בגין עוולת הרשלנות, יהא זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה. משמעות הדבר היא שגם תינוקות, ילדים ואו נפגעים אחרים אשר הפכו "צמח", שאינם מסוגלים מפאת גילםומצבם להעריך את האובדן בתוחלת החיים, זכאים לפיצוי כספי בגין קיצור תוחלת החיים.
מי קובע קיצור תוחלת חיים?
על מנת לקבוע אם אכן נגרם קיצור בתוחלת חיי הנפגע יש לפנות למומחה רפואי בתחום בו נפגע התובע ו/או מומחה בתחום השיקום, אשר יקבע האם המחלה ו/או הפגיעה הספציפית שנגרמה בעקבות עוולת הרשלנות היא אשר גרמה ו/או תגרום לקיצור תוחלת חיי הנפגע.
כמובן שהיקף הפיצוי יהיה בהתאם למספר השנים שנגרעו ו/או ייגרעו מחיי הנפגע.
קיצור תוחלת חיים –הפיצוי הכספי
בפסיקת בתי המשפט קשה לאתר מגמהאחידה בעניין אופן פסיקת הפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים. לעיתים, נפסק פיצוי בסכום אחד עבור כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים ולעיתים נפסק סכום נפרד בגין כאב וסבל, וסכום נוסף בגין קיצור תוחלת חיים.
בכל מקרה, גם כשנפסק סכום אחד הכולל הן את ראש הנזק בגין כאב וסבל והן את ראש הנזק בגין קיצור תוחלת חיים, ברי כי סכום זה יהא גבוה משמעותית מסכום שיפסק לכאב וסבל בלבד.
האם בתקופה בה קוצרה תוחלת חייו, זכאי נפגע נזקי גוף לפיצוי ?
סוגיה זו נדונה מספר פעמים בפני בית המשפט העליון, אך בפרשת אטינגר קמה לראשונה מהפכה של חישוב פיצויים להם זכאים נפגעי
נזקי גוף בהליכים של
תביעות נזיקין. בפרשת אטינגר נפסק כי במסגרת הפיצוי הנפסק לנפגע יש לכלול גם את השכר שהיה צפוי נפגע להשתכר אילו לא נפגע או נהרג עקב תאונה קשה, עד גיל פרישתו (להלן: "
"). היינו , במידה ונקבע כי לנפגע נגרם קיצור בתוחלת חייו, הנפגע זכאי לפיצוי גם בגין הפסדי שכר בשנים שנגרעו מתוחלת חייו.
סוף דבר
תביעות בגין רשלנות רפואית טומנות בחובן נזקים רבים חלקם ממוניים וחלקם לא, אך כל הנזקים מזכים בפיצוי כספי. היות והנפגע אינו מודע תמיד לכל ההיבטים בתביעתו יש צורך בעו"ד מומחה בתחום הרשלנות הרפואית שילווה את התביעה המשפטית מעת היווצרותה.
האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.
