פורסם ב 12/4/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא

עלינו לזכור, כי הדרך בה מודדים את רווחיות העסק על פני תקופה של שנה בלבד, הינה שרירותית ונובעת – ע"פ טענת גובי המס – מכך שהמדינה מנהלת את תקציבה על-בסיס שנתי. דרך חישוב זו אינה מביאה בחשבון את התמורות הטבעיות החלות בעסק. לכן, לצורך בחינה נכונה וכלכלית של הכנסת הנישום, יש להתייחס לכל אפיקי ההכנסה של הנישום, ואף לערוד מיצוע ("Averaging") להכנסותיו של הנישום ולפרוס אותם על-פני מספר שנים, וזאת על-ידי קיזוז הפסדיו של הנישום משנת מס מסוימת, מרווחיו בשנים אחרות; להלן: קיזוז הפסדים.
ישראלים רבים מהגרים לארצות אחרות מכל מיני סיבות. משרד הקליטה מעוניין לעודד אזרחים אלו לחזור ולכן מקנה להם זכויות מיוחדות.
לאחרונה התפרסם פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת דגמין, העוסק ביחוס הוצאות שנמשכו מהחברה בגין "חשבוניות פיקטיביות", כהכנסות בידיו של בעל השליטה בחברה. בית המשפט קבע כי מאחר ולא הוכח איזה שימוש עשתה החברה בכספים שנמשכו בעזרת החשבוניות הפיקטיביות, ולמרות שאין הוכחות ישירות כי הכספים זרמו לכיסו של בעל השליטה, יחשבו חלק מהכספים כהכנסה בידיו של בעל השליטה.
במאמר זה נסקור את היבטי המיסוי של הפעילות המשפטית. כידוע בגמר המשפט משלם בדרך כלל הצד המפסיד לצד הזוכה הוצאות משפט. נציין במאמר מוסגר שכימותם של אלו מסור לשיקול דעת בית המשפט תוך שהוא מביא בחשבון את התעריף המינימאלי לפי כללי לשכת עורכי הדין, התנהגות הצדדים להליך כמו גם שוויו של התיק. מבחינה מסויית נשאלת השאלה אם בכלל קיימת חובת תשלום מס בגין הוצאות המשפט, ומהו שיעורו. מבחינת מס ערך מוסף תשאל השאלה האם לפנינו עסקה.
הלבנת הון שחור עשויה להניב אולי רווח גדול בטווח המידי אבל בטווח הארוך מדובר בסכנה של ממש. על החסרונות והסכנות השונות וכל מה שכדאי לדעת בנושא.