פורסם ב 12/4/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא
עלינו לזכור, כי הדרך בה מודדים את רווחיות העסק על פני תקופה של שנה בלבד, הינה שרירותית ונובעת – ע"פ טענת גובי המס – מכך שהמדינה מנהלת את תקציבה על-בסיס שנתי. דרך חישוב זו אינה מביאה בחשבון את התמורות הטבעיות החלות בעסק. לכן, לצורך בחינה נכונה וכלכלית של הכנסת הנישום, יש להתייחס לכל אפיקי ההכנסה של הנישום, ואף לערוד מיצוע ("Averaging") להכנסותיו של הנישום ולפרוס אותם על-פני מספר שנים, וזאת על-ידי קיזוז הפסדיו של הנישום משנת מס מסוימת, מרווחיו בשנים אחרות; להלן: קיזוז הפסדים.
כאשר רשויות המס נתקלות בתא משפחתי, הן נכנסות למגננה וממהרות להפעיל חזקות ופיקציות רבות. רצוי להכיר את החזקות והפיקציות בהן עושות שימוש הרשויות ולדעת כיצד ניתן להתמודד איתן. הדבר נכון הן לגבי מס שבח והן לגבי מס רכישה. במאמר נפרד, נדון בחזקת התא המשפחתי לעניין מס הכנסה.
במאמר זה נסקור את היבטי המיסוי של הפעילות המשפטית. כידוע בגמר המשפט משלם בדרך כלל הצד המפסיד לצד הזוכה הוצאות משפט. נציין במאמר מוסגר שכימותם של אלו מסור לשיקול דעת בית המשפט תוך שהוא מביא בחשבון את התעריף המינימאלי לפי כללי לשכת עורכי הדין, התנהגות הצדדים להליך כמו גם שוויו של התיק. מבחינה מסויית נשאלת השאלה אם בכלל קיימת חובת תשלום מס בגין הוצאות המשפט, ומהו שיעורו. מבחינת מס ערך מוסף תשאל השאלה האם לפנינו עסקה.
שיטת המס בישראל היא פרסונאלית, קרי מוטלת על כל אדם (ולא נניח על משפחה) וכן היא פרוגרסיבית, כלומר מדובר על שיטת מס שמבוססת על מדרגות, כלומר ככל שההכנסה עולה כך נטל המס עולה.
בסוף 2008 ועל מנת לעודד עלית וחזרתם של תושבים חוזרים קיבלה הכנסת תיקון לפקודת מס הכנסה המעניק הטבות מס רבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שחזרו ארצה אחרי 10 שנים בנכר. הדבר מהווה דוגמא להפיכת דיני המס לכלי להשגת מטרות מתחומים אחרים כגון עזרה סוציאלית או עידוד מטרות המדינה. הדבר מדגים גם את הכשל שבשימוש בדיני המס. ביקש המחוקק לעודד תושבים חוזרים ותיקים והוא עלול לגרום לעולים חדשים לא ותיקים להישאר בניכר עוד פרק זמן מסוים כדי להיכנס להגדרה המטיבה. במאמר זה נסקור בקצרה את התנאים וההטבות.