פורסם ב 12/4/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא

כבר בשנת 1789, בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin), אחת הדמויות המשפיעות ביותר בארה"ב בכל הזמנים, תיאר את דיני המס כמשהו וודאי, אשר יש להשלים עימו כשכתב "בעולם הזה, אין דבר וודאי, מלבד מוות ומיסים" דמיון נוסף שאפשר למצוא בין תשלום מיסים למוות, הוא שאף אחד מן השניים אינו התנדבותי...
תפקידנו כעורכי דין לענייני מיסים, הוא לדאוג שהלקוח לעולם לא ישלם יותר מכפי שהוא חייב. דרך אחת לעשות זאת, הינה על-ידי אומדן נכון יותר של רווחיו.
 
נישום נדרש לשלם מס על רווחיו בלבד. באופן תיאורטי, הדרך לאמוד רווחים אלו, הינה על-ידי חיסור הוצאותיו של הנישום מהכנסותיו בפרק זמן נתון. אך לא תמיד דרך זו נכונה והוגנת.
 
פעמים רבות, על אף העובדה שהכנסותיו של נישום בשנת מס מסוימת עלו על הוצאותיו, עדיין לא צמח לנישום רווח אמיתי, וזאת מכיוון שבחישוב כולל ומקיף יותר, נראה שהנישום דווקא הפסיד בין אם באפיקים אחרים, בין אם בזמן הווה או בזמן עבר. כאשר משתמשים במונח הפסד, מתכוונים לתאר מצב בו סך ההוצאות אשר הוצאו במהלך ייצור ההכנסה עלה על סך ההכנסות. ובלשון אחר, כאשר הנישום הגיע לכדי פער שלילי במקור ההכנסה, אזי מדובר בהפסד.
 

עלינו לזכור, כי הדרך בה מודדים את רווחיות העסק על פני תקופה של שנה בלבד, הינה שרירותית ונובעת – ע"פ טענת גובי המס – מכך שהמדינה מנהלת את תקציבה על-בסיס שנתי. דרך חישוב זו אינה מביאה בחשבון את התמורות הטבעיות החלות בעסק. לכן, לצורך בחינה נכונה וכלכלית של הכנסת הנישום, יש להתייחס לכל אפיקי ההכנסה של הנישום, ואף לערוד מיצוע ("Averaging") להכנסותיו של הנישום ולפרוס אותם על-פני מספר שנים, וזאת על-ידי קיזוז הפסדיו של הנישום משנת מס מסוימת, מרווחיו בשנים אחרות; להלן: קיזוז הפסדים.

קיזוז הפסדים

 
קיזוז הפסדים הינו עיקרון חשוב מאוד בדיני המס;נישומים אשר יודעים כי קיימת להם האפשרות לקזז את הפסדיהם מרווחיהם, יעיזו לבצע עסקאות, לגלות יוזמה ולקחת סיכונים, וע"י כך להגביר את הסיכויים להצלחה ופיתוח המשק בכללותו. מדינה אשר לא תאפשר לנישומיה לקזז את הפסדיהם מרווחיהם בצורה הוגנת, סופה שתחנוק ותדכא את מערכת היצור והמסחר שלה.
 
שיטת קיזוז ההפסדים הנהוגה במדינת ישראל, מצויה, כאשר מדובר בהפסדים שנבעו מעסק וממשלח יד, בסעיף 28 לפקודה מס הכנסה, וכאשר מדובר בהפסדי הון בסעיף 92 לפקודה. שם נאמר כי הפסד שהיה לאדם בשנת מס מסוימת, ניתן – בתנאים מסוימים – לקיזוז כנגד כל הכנסותיו של הנישום באותה שנת מס. במידה ומדובר בהפסד אשר לא ניתן לקזזו באותה שנת מס, אזי ניתן – גם כאן רק כשהתמלאו מספר תנאים – לגרור אותו לשנים הבאות ולקזזו מול הכנסה עתידית. תנאי ברזל לצורך קיזוז הפסדים מופיע בסעיף 33 לפקודה, והוא שהנישום ניהל ספרים לפי החוק. בנקודה זו, נחזור על המלצה שהמלצנו בעבר, והיא לבקש מרואה החשבון שלכם לשלוח את אחד מעובדיו כדי שיערוך לכם ביקורת ספרים מוזמנת בה הוא יבדוק, בעזרת הוראות ניהול הספרים הרלוונטיים לתחום עיסוקכם, את תקינות הספרים ועמידתם בדרישות הנכונות.

כל האמור לעיל הוא כללי ויש לבחון את המטריה המשפטית החלה על קניינה הרוחני של כל חברה לגופה,אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

דיני מיסים – השגה, ערר וערעור ומה שביניהם

דיני מיסים ידועים כמורכבים וכמיוחדים. נראה כי לא רק שהמדובר בדינים שקשה לפרשם ושהעוסקים בהם הם מתי מעט כי אם גם קובעים הם דרך דיונית מיוחדת לבררם.

תושב חוזר

ישראלים רבים מהגרים לארצות אחרות מכל מיני סיבות. משרד הקליטה מעוניין לעודד אזרחים אלו לחזור ולכן מקנה להם זכויות מיוחדות.

ניכוי הכנסה ומס הכנסה

מס הכנסה קרוי כך אלא שלמעשה מדובר בשם מטעה. המס הוא מס על הרווח או בלשון הפקודה מס על ההכנסה החייבת. אם נדבר באופן כוללני להכנסה החייבת מגיעים אם ניקח את ההכנסה ונפחית ממנה ניכויים שונים. הניכויים המרכזיים קבועים בסעיף 17 לפקודה והוראתו הכללית קובעת כי יש להתיר ניכויין של "יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד". סעיף 30 מוסיף אפשרות לפקיד השומה להתערב בגובה הניכוי כאשר הוא "עולה על הדרוש לצורך ייצור ההכנסה".

קיזוז הפסדים לצרכי מס - אילו הפסדים ומול אילו הכנסות - קיזוז הפסדים שוטפים

במאמר הקודם, שכותרתו "קיזוז הפסדים לצורך מס – על קצה המזלג", הסברנו את חשיבותה של מערכת קיזוז ההפסדים לצורך צמיחתה ופעילותה השוטפת של מדינה. במאמר זה, נבאר אילו הפסדים שוטפים ניתן לקזז, באיזה מועד ניתן לעשות זאת ומול אילו הכנסות.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי