פורסם ב 12/4/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא

כבר בשנת 1789, בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin), אחת הדמויות המשפיעות ביותר בארה"ב בכל הזמנים, תיאר את דיני המס כמשהו וודאי, אשר יש להשלים עימו כשכתב "בעולם הזה, אין דבר וודאי, מלבד מוות ומיסים" דמיון נוסף שאפשר למצוא בין תשלום מיסים למוות, הוא שאף אחד מן השניים אינו התנדבותי...
תפקידנו כעורכי דין לענייני מיסים, הוא לדאוג שהלקוח לעולם לא ישלם יותר מכפי שהוא חייב. דרך אחת לעשות זאת, הינה על-ידי אומדן נכון יותר של רווחיו.
 
נישום נדרש לשלם מס על רווחיו בלבד. באופן תיאורטי, הדרך לאמוד רווחים אלו, הינה על-ידי חיסור הוצאותיו של הנישום מהכנסותיו בפרק זמן נתון. אך לא תמיד דרך זו נכונה והוגנת.
 
פעמים רבות, על אף העובדה שהכנסותיו של נישום בשנת מס מסוימת עלו על הוצאותיו, עדיין לא צמח לנישום רווח אמיתי, וזאת מכיוון שבחישוב כולל ומקיף יותר, נראה שהנישום דווקא הפסיד בין אם באפיקים אחרים, בין אם בזמן הווה או בזמן עבר. כאשר משתמשים במונח הפסד, מתכוונים לתאר מצב בו סך ההוצאות אשר הוצאו במהלך ייצור ההכנסה עלה על סך ההכנסות. ובלשון אחר, כאשר הנישום הגיע לכדי פער שלילי במקור ההכנסה, אזי מדובר בהפסד.
 

עלינו לזכור, כי הדרך בה מודדים את רווחיות העסק על פני תקופה של שנה בלבד, הינה שרירותית ונובעת – ע"פ טענת גובי המס – מכך שהמדינה מנהלת את תקציבה על-בסיס שנתי. דרך חישוב זו אינה מביאה בחשבון את התמורות הטבעיות החלות בעסק. לכן, לצורך בחינה נכונה וכלכלית של הכנסת הנישום, יש להתייחס לכל אפיקי ההכנסה של הנישום, ואף לערוד מיצוע ("Averaging") להכנסותיו של הנישום ולפרוס אותם על-פני מספר שנים, וזאת על-ידי קיזוז הפסדיו של הנישום משנת מס מסוימת, מרווחיו בשנים אחרות; להלן: קיזוז הפסדים.

קיזוז הפסדים

 
קיזוז הפסדים הינו עיקרון חשוב מאוד בדיני המס;נישומים אשר יודעים כי קיימת להם האפשרות לקזז את הפסדיהם מרווחיהם, יעיזו לבצע עסקאות, לגלות יוזמה ולקחת סיכונים, וע"י כך להגביר את הסיכויים להצלחה ופיתוח המשק בכללותו. מדינה אשר לא תאפשר לנישומיה לקזז את הפסדיהם מרווחיהם בצורה הוגנת, סופה שתחנוק ותדכא את מערכת היצור והמסחר שלה.
 
שיטת קיזוז ההפסדים הנהוגה במדינת ישראל, מצויה, כאשר מדובר בהפסדים שנבעו מעסק וממשלח יד, בסעיף 28 לפקודה מס הכנסה, וכאשר מדובר בהפסדי הון בסעיף 92 לפקודה. שם נאמר כי הפסד שהיה לאדם בשנת מס מסוימת, ניתן – בתנאים מסוימים – לקיזוז כנגד כל הכנסותיו של הנישום באותה שנת מס. במידה ומדובר בהפסד אשר לא ניתן לקזזו באותה שנת מס, אזי ניתן – גם כאן רק כשהתמלאו מספר תנאים – לגרור אותו לשנים הבאות ולקזזו מול הכנסה עתידית. תנאי ברזל לצורך קיזוז הפסדים מופיע בסעיף 33 לפקודה, והוא שהנישום ניהל ספרים לפי החוק. בנקודה זו, נחזור על המלצה שהמלצנו בעבר, והיא לבקש מרואה החשבון שלכם לשלוח את אחד מעובדיו כדי שיערוך לכם ביקורת ספרים מוזמנת בה הוא יבדוק, בעזרת הוראות ניהול הספרים הרלוונטיים לתחום עיסוקכם, את תקינות הספרים ועמידתם בדרישות הנכונות.

כל האמור לעיל הוא כללי ויש לבחון את המטריה המשפטית החלה על קניינה הרוחני של כל חברה לגופה,אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

על שיטת המס בישראל, בסיס המס, עקרון המימוש, חוקתיות ודיני המס

שיטת המס בישראל היא פרסונאלית, קרי מוטלת על כל אדם (ולא נניח על משפחה) וכן היא פרוגרסיבית, כלומר מדובר על שיטת מס שמבוססת על מדרגות, כלומר ככל שההכנסה עולה כך נטל המס עולה.

מיסוי מקרקעין – הארכת מועד לתיקון שומות

לעיתים, במועד עריכת החשבונות מול רשויות המס, אין בידי הנישום, משלם המס, את כל המידע הרלוונטי עבורו לצורך הפחתת סכום המס. במקרים מעין אלו, וכן במקרים רבים נוספים, נבקש מרשויות המס בחינה מחודשת של השומה כאשר יהיו בידינו מלוא הנתונים. המצב יחסית פשוט, כאשר אנו מבקשים מאת רשויות המס לערוך את הבחינה המחודשת בתוך המועדים שנקבעו בחוק. השאלה האמיתית היא, מה קורה כאשר אנו מבקשים בחינה מחודשת של השומות כשחלפו המועדים הקבועים בחוק?

מס רווח הון והשפעתו על שכירים

מס רווח ההון הוחל בשנת 2003 על רווח מפיקדונות, מניות, אג"ח, דיבידנד וריבית. מס הרווח נוגע גם לשכירים באופן ישיר ובמקרים רבים נגבה מהם מס עודף.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי