פורסם ב 12/4/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא
עלינו לזכור, כי הדרך בה מודדים את רווחיות העסק על פני תקופה של שנה בלבד, הינה שרירותית ונובעת – ע"פ טענת גובי המס – מכך שהמדינה מנהלת את תקציבה על-בסיס שנתי. דרך חישוב זו אינה מביאה בחשבון את התמורות הטבעיות החלות בעסק. לכן, לצורך בחינה נכונה וכלכלית של הכנסת הנישום, יש להתייחס לכל אפיקי ההכנסה של הנישום, ואף לערוד מיצוע ("Averaging") להכנסותיו של הנישום ולפרוס אותם על-פני מספר שנים, וזאת על-ידי קיזוז הפסדיו של הנישום משנת מס מסוימת, מרווחיו בשנים אחרות; להלן: קיזוז הפסדים.
דיני מיסים ידועים כמורכבים וכמיוחדים. נראה כי לא רק שהמדובר בדינים שקשה לפרשם ושהעוסקים בהם הם מתי מעט כי אם גם קובעים הם דרך דיונית מיוחדת לבררם.
ישראלים רבים מהגרים לארצות אחרות מכל מיני סיבות. משרד הקליטה מעוניין לעודד אזרחים אלו לחזור ולכן מקנה להם זכויות מיוחדות.
מס הכנסה קרוי כך אלא שלמעשה מדובר בשם מטעה. המס הוא מס על הרווח או בלשון הפקודה מס על ההכנסה החייבת. אם נדבר באופן כוללני להכנסה החייבת מגיעים אם ניקח את ההכנסה ונפחית ממנה ניכויים שונים. הניכויים המרכזיים קבועים בסעיף 17 לפקודה והוראתו הכללית קובעת כי יש להתיר ניכויין של "יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד". סעיף 30 מוסיף אפשרות לפקיד השומה להתערב בגובה הניכוי כאשר הוא "עולה על הדרוש לצורך ייצור ההכנסה".
במאמר הקודם, שכותרתו "קיזוז הפסדים לצורך מס – על קצה המזלג", הסברנו את חשיבותה של מערכת קיזוז ההפסדים לצורך צמיחתה ופעילותה השוטפת של מדינה. במאמר זה, נבאר אילו הפסדים שוטפים ניתן לקזז, באיזה מועד ניתן לעשות זאת ומול אילו הכנסות.