על משפט והכנסה – הוצאות משפט כהכנסה – היבטי מס הכנסה ומע"מ

במאמר זה נסקור את היבטי המיסוי של הפעילות המשפטית. כידוע בגמר המשפט משלם בדרך כלל הצד המפסיד לצד הזוכה הוצאות משפט. נציין במאמר מוסגר שכימותם של אלו מסור לשיקול דעת בית המשפט תוך שהוא מביא בחשבון את התעריף המינימאלי לפי כללי לשכת עורכי הדין, התנהגות הצדדים להליך כמו גם שוויו של התיק. מבחינה מסויית נשאלת השאלה אם בכלל קיימת חובת תשלום מס בגין הוצאות המשפט, ומהו שיעורו. מבחינת מס ערך מוסף תשאל השאלה האם לפנינו עסקה.

ניטול מצב בו גב' דירתי - אזרח מן השורה - (יחיד שאינו בעל עסק) תובעת חברה קבלנית בשל ליקויי בניה בביתה. נניח עוד כי הסכם שכר הטרחה בין גב' דירתי לבין עורך דינה בנוי על בסיס 50% + מע"מ מכל סך שיתקבל. נניח עוד כי בסיום המשפט חויבה חברת הבניה לתקן את הליקויים (לכאורה סעד כזה עדיף על סעד של פיצויים, ראו סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973) וכן חויבה חברת הבניה לשלם לגב' דירתי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגובה  100,000 + מע"מ.

באופן רגיל עורך הדין הוא שגובה את הסכומים והוא קיבל לידיו 115,500 ₪. שכרו של עורך הדין הינו 57,750 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 66,701 ₪. יוצא איפוא כי עורך הדין משיב לגב' דירתי 48,799 ₪. התיקונים שגב' דירתי קיבלה כתוצאה מפסק הדין אינם הכנסה בידה ואולם מה על הסך שבמחלוקת – הוא הוצאות המשפט שבהן זכתה גב' דירתי.  לנו נראה כי הכנסה זו אינה בת מסוי כלל.

נסביר – הכנסה בת מיסוי הינה הכנסה מאחד המקורות המנויים בפקודת מס הכנסה ובכלל זה "השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח- יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי" כדברי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. נראה כי אין לפנינו עסקה ולא עסק אקראי. מעסק אקראי נדרש כי יהיו לו סממנים של עסק, כגון יוזמה, מימון ועוד ואלו אינם מצויים כאן. קשה יותר להשיב כאשר במקום גב' דירתי יופיע כתובע משרד עורכי הדין אותו מנהלת גב' דירתי, דירתי ושות' כאשר ליקויי הבניה נגרמו למשרד בו מנהלת שותפות עורכי הדין את עסקה.

סיטואציה אחרת שהוכרעה הינה כאשר גב' דירתי תובעת לא בשמה שלה בלבד אלא בשם קבוצה גדולה במסגרת תובענה ייצוגית. נסביר כבדרך אגב כי בתביעה שכזו משלם הצד המפסיד סכום כדי לפצות את קבוצת הנפגעים כולה וכן תגמול מיוחד לתובע הייצוגי הבא ותובע בשם הקבוצה. במקרה שכזה (הממתין להחלטה בערעור) פסק כב' השופט אלטוביה מבית המשפט המחוזי תל אביב בעניינו של חיים קרן כי התגמול המיוחד שולם "בגין הטרחה המיוחדת שטורח התובע הייצוגי, על רקע הציפייה לתמורה ומתוך נטילת סיכון מסוים" ולפיכך יש לסווגו כעסקת אקראי, זאת גם בשים לב לסכום הגבוה באופן יחסי של התגמול. ללמדך כי במקרים אחרים – כפי שהיה בענינה של הגב' דירתי אין הדברים כך והסכום לו זכתה לא יחויב במס.

אגב, מציין בצדק כב' השופט אלטוביה כי חיובו במס של התגמול המיוחד יאפשר לתובע הייצוגי "להכיר בהוצאות בקשר עם התובענה כמותרות בניכוי כנגד ההכנסה, לרבות באותם מקרים שהתביעה לא צלחה (למשל כהפסד מעסק או מעסקת אקראי שכשלה)" הרי גם כי שכרו של עורך דין מס הכנסה של חייב במס שכן המדובר בהכנסה הנובעת מעסק. כך גם החברה הקבלנית תנכה הוצאה זו כנגד הכנסותיה.

אשר להיותן של הוצאות המשפט חייבות מס ערך מוסף -  כאן בא לעזרנו חוזר מס ערך מוסף ומבהיר כי הסכום שמשלמת חברת הבניה לעורך הדין – 115,550 ₪ אינו בגין שירות שעורך הדין העניק לה ובהתאם אין לפנינו עסקה. חברת הבניה לא תקזז את המע"מ מהכנסותיה חייבות המע"מ ועורך הדין לא ישלם מע"מ על מלוא הסכום אלא רק בקשר עם חיובה של לקוחתו, גב' דירתי.