פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
אכן, כך. חוק הירושה כולל הוראה ספציפית ומיוחדת לעניין הידועים בציבור. הוראה זו למעשה משווה את מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמדם של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף המגדירים מהם בני זוג ידועים בציבור לצורך חוק הירושה. ברגע בו בני הזוג עומדים בתנאים אלה, קמה זכות ירושה אוטומטית, גם אם לא הייתה למי מהצדדים כוונה להוריש דבר לבן זוגו. המדובר ב- 3 תנאים מצטברים: האחד, כי הצדדים ניהלו חיי משפחה; השני, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף והשלישי שכל אחד מהצדדים בסטאטוס של פנוי (גרוש, אלמן או רווק, היינו שאינו נשוי לאחר). בהתקיים תנאים אלה, הרי שהצדדים ייחשבו כידועים בציבור, תקום זכות ירושה אוטומטית ביניהם, בדיוק כפי שקמה זכות ירושה אוטומטית בין בני-זוג נשואים.
יודגש, כי התנאי השלישי (שבן הזוג הידוע בציבור, פנוי ואינו נשוי לאחר) הינו מיוחד ונדרש לצורך חוק הירושה בלבד. אדם יכול להיות מוכר כידוע בציבור לבן זוג אחד ועדיין להיות נשוי במקביל - לבן זוג אחר, לצורך חוקים אחרים. כך למשל, יכולה אישה להיות מוכרת כידועה בציבור לגבר, שהינו נשוי לאחרת, ולקבל – ביחד עם אותה אישה קצבת שארים מהביטוח הלאומי, לאחר פטירתו של הגבר.
שוני זה בהגדרה של מיהו ידוע בציבור נובע מהעובדה כי זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור, התפתחו במהלך השנים על ידי הפסיקה, ואח"כ שולבו בחוקים ספציפיים שונים. למעשה, אין חוק אחד אשר מרכז את הזכויות של ידוע בציבור, וגם אין חוק אחד אשר מגדיר בצורה מפורשת מיהו זה שניתן להגדיר אותו כידוע בציבור. על זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור אנו למדים מתפזורת של חוקים שונים, כאשר כל חוק מגדיר את הידוע בציבור באופן שונה.
משום כך, וכפי שהוסבר לעיל, נוצרים מצבים בהם הנך ידוע בציבור לעניין מסוים ואינך ידוע בציבור לעניין אחר.
|
|
הגדלת מזונות תתבצע כאשר סכום המזונות הראשוני הוא "סכום מינימום" - מה זה אומר בדיוק ובאילו מקרים הדבר רלוונטי? כל התשובות לפניכם.
אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו. ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, במקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט, נקבע כי על אף הצוואה, הרכוש יתחלק בין כל הילדים ולא רק ילד אחד כפי שהורה המצווה.
מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?
סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
