פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
אכן, כך. חוק הירושה כולל הוראה ספציפית ומיוחדת לעניין הידועים בציבור. הוראה זו למעשה משווה את מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמדם של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף המגדירים מהם בני זוג ידועים בציבור לצורך חוק הירושה. ברגע בו בני הזוג עומדים בתנאים אלה, קמה זכות ירושה אוטומטית, גם אם לא הייתה למי מהצדדים כוונה להוריש דבר לבן זוגו. המדובר ב- 3 תנאים מצטברים: האחד, כי הצדדים ניהלו חיי משפחה; השני, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף והשלישי שכל אחד מהצדדים בסטאטוס של פנוי (גרוש, אלמן או רווק, היינו שאינו נשוי לאחר). בהתקיים תנאים אלה, הרי שהצדדים ייחשבו כידועים בציבור, תקום זכות ירושה אוטומטית ביניהם, בדיוק כפי שקמה זכות ירושה אוטומטית בין בני-זוג נשואים.
יודגש, כי התנאי השלישי (שבן הזוג הידוע בציבור, פנוי ואינו נשוי לאחר) הינו מיוחד ונדרש לצורך חוק הירושה בלבד. אדם יכול להיות מוכר כידוע בציבור לבן זוג אחד ועדיין להיות נשוי במקביל - לבן זוג אחר, לצורך חוקים אחרים. כך למשל, יכולה אישה להיות מוכרת כידועה בציבור לגבר, שהינו נשוי לאחרת, ולקבל – ביחד עם אותה אישה קצבת שארים מהביטוח הלאומי, לאחר פטירתו של הגבר.
שוני זה בהגדרה של מיהו ידוע בציבור נובע מהעובדה כי זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור, התפתחו במהלך השנים על ידי הפסיקה, ואח"כ שולבו בחוקים ספציפיים שונים. למעשה, אין חוק אחד אשר מרכז את הזכויות של ידוע בציבור, וגם אין חוק אחד אשר מגדיר בצורה מפורשת מיהו זה שניתן להגדיר אותו כידוע בציבור. על זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור אנו למדים מתפזורת של חוקים שונים, כאשר כל חוק מגדיר את הידוע בציבור באופן שונה.
משום כך, וכפי שהוסבר לעיל, נוצרים מצבים בהם הנך ידוע בציבור לעניין מסוים ואינך ידוע בציבור לעניין אחר.
התשובה אינה פשוטה כלל. אמנם, קיימת נטייה לחשוב כי ילדים מתבגרים יודעים היטב מה הם רוצים ובגילם, הם אף עומדים על דעתם ומתעקשים עליה. ואולם, כאשר המדובר בקטינים בכלל ובפרט בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין, פעמים רבות ההורים משתמשים בילדים כדי לפגוע בבן הזוג והילדים עוברים הסתה, אשר משבשת עליהם את דעתם.
הלכה ידועה היא, ואף הציבור הרחב ער לה, כי אישה ש"זנתה", היינו הייתה מעורבת ביחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, מחויבת בגירושין. בעלים רבים, במהלך סכסוך גירושין, אשר נשותיהם נכנסות לקטגוריה זו, עושים את כל המאמצים, בשיתוף פעולה, עם עורכי דינם, כדי להביא הוכחות שהאישה אכן בגדה ובוגדת בבעלה וזאת במטרה להשיג יתרונות משמעותיים במשא ומתן, לרבות קבלת הגט המיוחל.
כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,
קיומו של פסק דין הקובע את חיובו של אב במזונות ילדיו, הוא נחמד. אך לא תמיד הוא מספק. אם האב בוחר שלא לקיים את פסק הדין ולא לשלם את המזונות, או לשלם באופן חלקי, יש צורך לקום ולעשות מעשה ולנקוט בפעולות אשר יביאו לידי גביית הכספים. רבים סבורים כי מערכת ההוצאה לפועל הקיימת בארץ, היא כזו שפועלת מעצמה ודואגת לגביית הכספים.