פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
אכן, כך. חוק הירושה כולל הוראה ספציפית ומיוחדת לעניין הידועים בציבור. הוראה זו למעשה משווה את מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמדם של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף המגדירים מהם בני זוג ידועים בציבור לצורך חוק הירושה. ברגע בו בני הזוג עומדים בתנאים אלה, קמה זכות ירושה אוטומטית, גם אם לא הייתה למי מהצדדים כוונה להוריש דבר לבן זוגו. המדובר ב- 3 תנאים מצטברים: האחד, כי הצדדים ניהלו חיי משפחה; השני, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף והשלישי שכל אחד מהצדדים בסטאטוס של פנוי (גרוש, אלמן או רווק, היינו שאינו נשוי לאחר). בהתקיים תנאים אלה, הרי שהצדדים ייחשבו כידועים בציבור, תקום זכות ירושה אוטומטית ביניהם, בדיוק כפי שקמה זכות ירושה אוטומטית בין בני-זוג נשואים.
יודגש, כי התנאי השלישי (שבן הזוג הידוע בציבור, פנוי ואינו נשוי לאחר) הינו מיוחד ונדרש לצורך חוק הירושה בלבד. אדם יכול להיות מוכר כידוע בציבור לבן זוג אחד ועדיין להיות נשוי במקביל - לבן זוג אחר, לצורך חוקים אחרים. כך למשל, יכולה אישה להיות מוכרת כידועה בציבור לגבר, שהינו נשוי לאחרת, ולקבל – ביחד עם אותה אישה קצבת שארים מהביטוח הלאומי, לאחר פטירתו של הגבר.
שוני זה בהגדרה של מיהו ידוע בציבור נובע מהעובדה כי זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור, התפתחו במהלך השנים על ידי הפסיקה, ואח"כ שולבו בחוקים ספציפיים שונים. למעשה, אין חוק אחד אשר מרכז את הזכויות של ידוע בציבור, וגם אין חוק אחד אשר מגדיר בצורה מפורשת מיהו זה שניתן להגדיר אותו כידוע בציבור. על זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור אנו למדים מתפזורת של חוקים שונים, כאשר כל חוק מגדיר את הידוע בציבור באופן שונה.
משום כך, וכפי שהוסבר לעיל, נוצרים מצבים בהם הנך ידוע בציבור לעניין מסוים ואינך ידוע בציבור לעניין אחר.
|
|
נדמה כי הדעה הרווחת בציבור הינה כי אדם שהלך לעולמו, והותיר אחריו אישה וילדים קטנים, הרי שרכושו וזכויותיו עוברים לאישה בלבד. לא כך הם פני הדברים. ראשית, מי שאינו טורח לערוך צוואה, יחולקו זכויותיו על פי הוראות חוק הירושה, היינו על פי ההיגיון והמוסר של אותם אנשים אשר ניסחו את החוק ויצרו אותו. הגיון זה - אינו בהכרח מתאים לרצונו ועמדותיו של המצווה.
בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה. החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.
חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע. חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
