פורסם ב 8/10/2018 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו

מערכת המשפט בישראל הנה עשירה ונחלקת לענפים רבים ומגוונים.

ענף מרכזי במערכת זו הנו דיני המשפחה העוסק בכל התחומים הקשורים בנישואים, הורות ויחסים בתוך המשפחה.

בתוך ענף זה נוכל למצוא את תחום הנישואים, גירושים, הסכמי ממון, הסדרי רכוש, מניעת אלימות במשפחה, אימוץ, פונדקאות, מזונות, אפוטרופסות ומשמורת על ילדים, נושא עליו נדון בפירוט בהמשך.

בתי הדין העוסקים בענייני משפחה

חשיבותו ורגישותו הרבה של ענף זה הביאה ליצירת בית משפט לענייני משפחה, אשר תפקידו לדון בנושאים אלה בלבד על ידי שופטים אשר הוסמכו לטפל בנושאים אלה וזהו תחום התמחותם.

לצד בית המשפט לענייני משפחה פועל גם בית הדין הרבני אשר בסמכותו לדון בנושאי נישואים וגירושים בלבד, בקרב אוכלוסיה יהודית.

משמורת והחזקת ילדים

תהליך של סיום נישואים כרוך בקבלת החלטות קשות וכואבות עבור בני הזוג, אך במצב בו מעורבים בתהליך גם ילדים, הדבר הופך לקשה שבעתיים.

אין עוררין על כך שהורים מבקשים אך ורק את טובתו של ילדם ולכן יפעלו בכל דרך על מנת להקל ולפעול בצורה הנכונה ביותר, ואכן לעתים מצליחים ההורים להגיע להסכמה על משמורת ילדם מחוץ לכתלי בית המשפט.

ישנם שני סוגי משמורת:

  • משמורת מלאה בה הורה אחד מקבל את הילד לחזקתו הבלעדית וההורה השני זכאי לביקורים על פי הסכם שייקבע מראש.
  • משמורת משותפת בה ההורים חולקים את החזקת הילד בצורה משותפת ולשניהם זכויות מלאות ובתנאי שהתנאים מאפשרים זאת בצורה המיטבית לילד, כגון: יחסים תקינים בין ההורים, קירבה גאוגרפית ויכולת כלכלית.

במידה ובית המשפט ימצא את החלטת ההורים תקינה ונכונה עבור הילד, הוא יקבל את החלטתם ויינתן להחלטה תוקף של פסק דין המחייב את שני הצדדים לעמוד בו.

עם זאת, במקרים רבים ההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה וכאן נכנס תפקידו של בית המשפט להכריע בסוגיה.

השיקולים הנוגעים למשמורת ילדים הנם רגישים ומורכבים ויש לתת את הדעת ולקבל החלטות הנוגעות לפני הכל לטובת הילד ולא לטובת ההורה וכך פועל בית המשפט בבואו להחליט בסוגיות הנוגעות למשמורת על ילדים.

העקרונות המנחים את שיקול דעתו של בית המשפט בנוגע לטובת הילד כוללים בתוכם את ההחלטות מי ההורה אשר ידע לדאוג בצורה הטובה והראויה ביותר לצרכיו של הילד, לבריאותו, השכלתו ועוד. למרות שבית המשפט רואה לנגד את עיניו את טובתו של הילד לפני הכל, היא לא תמיד תעלה בקנה אחד עם רצון הילד או ההורה אשר לא מקבל את משמורת הילד. 

על פי רוב, ייתן בית המשפט משמורת מלאה להורה אחד והסדרי ראיה להורה השני, ובמרבית המקרים תינתן המשמורת לאימו של הילד ואביו יקבל הסדרי ראיה, במיוחד כאשר מדובר בילדים קטנים. בהקשר לכך קיים כלל משפטי ושמו "חזקת הגיל הרך" אשר אומר כי כל ילד שטרם מלאו לו שש שנים יועבר באופן אוטומטי לחזקת האם, אלא אם כן יוכח כי היא אינה ראויה לקבל את המשמורת כגון: התעללות, הזנחה וכדומה.

התמודדותו של ילד עם תהליך גירושים היא קשה וכואבת וככל שהורי הילד יצליחו להגיע להבנות והסכמות במהירות ובאופן חיובי, כך יסייעו לילדם לקבל את המצב החדש.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

האם מתחשבים ברצונו של נער מתבגר בקביעת משמורתו?!

התשובה אינה פשוטה כלל. אמנם, קיימת נטייה לחשוב כי ילדים מתבגרים יודעים היטב מה הם רוצים ובגילם, הם אף עומדים על דעתם ומתעקשים עליה. ואולם, כאשר המדובר בקטינים בכלל ובפרט בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין, פעמים רבות ההורים משתמשים בילדים כדי לפגוע בבן הזוג והילדים עוברים הסתה, אשר משבשת עליהם את דעתם.

גישור גירושין

מהו גישור גירושין? למי מתאים גישור גירושין? היכן ניתן למצוא מגשר גירושין? על כל שאלות ואלו ועוד ננסה לענות בסיקור המיוחד הבא שלפניכם.

מזונות ילדים – מי יקבע? בית המשפט או בית הדין הרבני?

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.

מיהו הידוע בציבור? היש הגדרה ברורה?

בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה? ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי