פורסם ב 1/6/2024 ע"י מאור עשיר, משרד עורכי דין

 
בפס"ד שניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א (12.2.24) נקבע, כי הסכם מכר דירה שערכה אם מול בנה ורעייתו יבוטל, וזאת 13 שנה (!) לאחר כריתתו.  ביהמ"ש קבע שהתמורה שנקבעה לא הועברה במלואה, ומשכך קמה עילה לביטול ההסכם.
 
בשנת 2010 האם התגרשה מבעלה. על פי ההסכם, הבן ואשתו היו אמורים לשלם 130 אלף שקל ואת היתרה בסך 270 אלף שקל היה על הגרוש לשלם. הבן ורעייתו שילמו ואילו הגרוש לא עשה זאת. האם טענה, כי קיבלה עבור חלקה בדירה 130 אלף שקל בלבד, ומשכך מדובר בהפרת ההסכם המצדיקה את ביטולו.
 
הבן תמך בטענות אמו, בשעה שאביו (הגרוש) טען שההתחייבות לתשלום היא של בנו וכלתו. אשת הבן טענה שהיא ובעלה (הבן) מילאו את חלקם בהסכם, וכי גרו בדירה שנים רבות ונרשמה לטובתם הערת אזהרה בטאבו. בהתאם ביקשה שביהמ"ש יקבע שרכשה יחד עם בעלה את הנכס.
 
ביהמ"ש קבע שעל פי ההסכם מי שרכש את הדירה הם הבן ואשתו, כאשר חלק הגרוש הסתכם בהשתתפות בתשלומים שנקבעו בהסכם המכר. ביהמ"ש הדגיש, כי ההתחייבות לביצוע התשלומים הוטלה על הרוכשים - הבן ורעייתו בלבד, גם אם הגרוש התחייב לשאת בחלק מהם.
 
השופט הבהיר שתשלום התמורה במלואה בהתאם להסכם המכר הינו תנאי מהותי בהסכם, כך שאין היגיון בטענת אשת הבן כי עמדה בתנאי ההסכם שעה ששילמה עם הבן רק שליש מהסכום. וכי מעת שהבן ורעייתו חתמו על ההסכם היה עליהם לדאוג שהתמורה תשולם במלואה. משלא עשו זאת – ההסכם הופר והאם זכאית לדרוש את ביטול ההסכם. וכך אכן נקבע - הסכם המכר בוטל, באופן בו האם השיבה  לבנה ורעייתו את 130 אלף השקלים ששילמו, והם ישיבו לה את הדירה.
 
בשורה התחתונה - פסק הדין מלמד אותנו שהסכמים חייבים לכבד במלואם ועד הפסיק האחרון. שאלמלא כן, גם חלוף שנים רבות לא יסייע למי מהצדדים, ובית המשפט יוכל לבטל את ההסכם. במקרה זה, הבן ורעייתו לא השלימו את הסכומים הנקובים בחוזה ולכן ההסכם בין הצדדים בוטל.
 
 
בפס"ד שניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א (12.2.24) נקבע, כי הסכם מכר דירה שערכה אם מול בנה ורעייתו יבוטל, וזאת 13 שנה (!) לאחר כריתתו.  ביהמ"ש קבע שהתמורה שנקבעה לא הועברה במלואה, ומשכך קמה עילה לביטול ההסכם.
 
בשנת 2010 האם התגרשה מבעלה. על פי ההסכם, הבן ואשתו היו אמורים לשלם 130 אלף שקל ואת היתרה בסך 270 אלף שקל היה על הגרוש לשלם. הבן ורעייתו שילמו ואילו הגרוש לא עשה זאת. האם טענה, כי קיבלה עבור חלקה בדירה 130 אלף שקל בלבד, ומשכך מדובר בהפרת ההסכם המצדיקה את ביטולו.
 
הבן תמך בטענות אמו, בשעה שאביו (הגרוש) טען שההתחייבות לתשלום היא של בנו וכלתו. אשת הבן טענה שהיא ובעלה (הבן) מילאו את חלקם בהסכם, וכי גרו בדירה שנים רבות ונרשמה לטובתם הערת אזהרה בטאבו. בהתאם ביקשה שביהמ"ש יקבע שרכשה יחד עם בעלה את הנכס.
 
ביהמ"ש קבע שעל פי ההסכם מי שרכש את הדירה הם הבן ואשתו, כאשר חלק הגרוש הסתכם בהשתתפות בתשלומים שנקבעו בהסכם המכר. ביהמ"ש הדגיש, כי ההתחייבות לביצוע התשלומים הוטלה על הרוכשים - הבן ורעייתו בלבד, גם אם הגרוש התחייב לשאת בחלק מהם.
 
השופט הבהיר שתשלום התמורה במלואה בהתאם להסכם המכר הינו תנאי מהותי בהסכם, כך שאין היגיון בטענת אשת הבן כי עמדה בתנאי ההסכם שעה ששילמה עם הבן רק שליש מהסכום. וכי מעת שהבן ורעייתו חתמו על ההסכם היה עליהם לדאוג שהתמורה תשולם במלואה. משלא עשו זאת – ההסכם הופר והאם זכאית לדרוש את ביטול ההסכם. וכך אכן נקבע - הסכם המכר בוטל, באופן בו האם השיבה  לבנה ורעייתו את 130 אלף השקלים ששילמו, והם ישיבו לה את הדירה.
 
בשורה התחתונה - פסק הדין מלמד אותנו שהסכמים חייבים לכבד במלואם ועד הפסיק האחרון. שאלמלא כן, גם חלוף שנים רבות לא יסייע למי מהצדדים, ובית המשפט יוכל לבטל את ההסכם. במקרה זה, הבן ורעייתו לא השלימו את הסכומים הנקובים בחוזה ולכן ההסכם בין הצדדים בוטל.
 
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

האם מחלקים פנסיה וקה"ל היום או בזמן פרעון הקופות?

כידוע, גם זכויות פנסיה וזכויות סוציאליות אחרות הינן בגדר רכוש משותף הניתן לחלוקה. פעמים רבות, מבקש הצד הזכאי לכספים, לחלק כבר כאן ועכשיו, על אף שהקופה עצמה אינה נזילה. הקושי עולה במיוחד כאשר המדובר בחסכון לגיל הפנסיה. האם שוברים את הקופה? האם מוותרים על הכספים כבר עתה? האם ממתינים לגיל הפרישה, עוד עשרות שנים? כיצד מבצעים את החלוקה? על כך, ביריעה שלהלן.

צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך

הציבור נחלק לשתי קבוצות עיקריות בכל הנוגע לצורך בעריכתה של צוואה. החלק האחד מעדיף לא להתעסק עם הרכוש וחלוקתו בעודו בחייו, ומשאיר את ה"בלגן" ליורשים אחריו, ככל שאלה יהיו. והחלק האחר בוחר לעשות סדר ולהשאיר דברים ברורים ומובנים כדי למנוע או לפחות לצמצם סכסוכים עתידיים.

בגדת בבן/בת הזוג - האם תשלם/מי על כך?

מסתבר שלבגידה לא בהכרח יש השלכות משפטיות, והדבר תלוי רבות היכן מנהלים את הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בית הדין הרבני מוגבל בהחלטות שלו, בעקבות ביקורת של בג"צ. ראו להלן פסק דין תקדימי אשר קבע כי אף אם במקרים מסויימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק התא המשפחתי, עדיין אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכויותיו הכלכליות והרכושיות.

בן הזוג שלך הינו שותף אוטומטי בזכויותיך

מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי