פורסם ב 11/2/2016 ע"י עורך דין יעקב לביא
לאחרונה התפרסמו שני תיקונים חשובים הקשורים לחוק מיסוי מקרקעין, ואנו ננסה לסקור אותם, בעיקר בחלקיהם הנוגעים לציבור הרחב. ברור כי במאמר זה לא יכולנו להרחיב ולהיכנס לדקויות וסייגים הקבועים לכל הוראה וככל שהדבר רלוונטי יש לפנות לייעוץ משפטי פרטני.
הוראת השעה
התיקון האחד נקבע כהוראת שעה והוא חל לתקופה קצרה שעד ל- 31/12/12. מטרתה של הוראת השעה הינה להגדיל את היצע הדירות העומדות למכירה ולהקל על רוכשי דירה ראשונה. לכן היא נוקטת במהלך משולב.
ראשית, הפטור הרגיל והידוע בקשר לדירת מגורים אותה ניתן למכור בפטור ממס אחת לארבע שנים הורחב משמעותית. מכוח הוראות השעה ניתן למכור שתי דירות מגורים בפטור ממס, כאשר כל פטור מוגבל לשיעור של 2.2 מליון ₪. במקרה שבו הדירה נמכרה במחיר גבוה מזה, ינתן פטור יחסי. כך גם סכום הפטור יהיה יחסי לשיעור האחזקה בדירה. לנוכח הניסוח המעורפל בהוראת השעה, לא ברור האם מכירות לפי הוראות השעה נספרות כמכירה לגבי מכירות הנעשות לאחר תום תוקפה של הוראת השעה מכוח הפטור הרגיל.
שנית, שונו מדרגות מס הרכישה - מחד, מדרגות מס הרכישה לדירה שניה הוגדלו ואלו יכולות להגיע עד כדי שבעה אחוזים (בדירה שניה שעלותה שלושה מליון ויותר). יצוין כי שיעור זה הינו גבוה בכל קנה מידה, והוא גבוה אף מן השיעור החל ברכישת קרקע שאינה דירה, העומד על חמישה אחוזים בלבד (כשיעור קבוע ללא מדרגות). מאידך, באשר למי שרוכש דירה שהיא דירתו היחידה, בוטלה מדרגת המס הקובעת שיעור של 3.5 אחוזים ונקבע כי עד מליון וחצי ₪ לא ישולם כלל מס רכישה. מעל לכך – השיעור הוא חמש אחוז.
שלישית – נקבעה הקלה מסוימת הניתנת ליחידים המוכרים מקרקעין המיועדים לבנית 8 דירות מגורים לפחות; מוכר מקרקעין כאלו יזכה לשיעור מס אחיד של 20 אחוזים. זאת להבדיל מן המצב הקודם שבו השיעור האמור ניתן רק לגבי חלק מתקופת הההחזקה וחל מנובמבר 2001 בלבד. מכיון שענינה של הוראת השעה בהקלה על זוגות צעירים ובהפחתת מחירי הדירות, ומכיון שהעלאת המחירים נראתה למחוקק כבעיה נקודתית שלא תימשך לאורך זמן, קבע הוא תנאי להטבה והתנאי הוא שבנית 80 אחוז מן הדירות תסתיים במתן אישור לחברת החשמל תוך שלוש שנים מיום המכירה.
תיקון מספר 70
תיקון זה הינו בעיקרו טכני, כלומר קובע את דרך תשלום המס ומועדו, ומתייחס בעיקרו של דבר למכר מקרקעין שאינו דירת מגורים מזכה. עם זאת, יש לעמוד על מספר נקודות -
א. מועד תשלום המס יהיה בדרך כלל עם תשלום 40 אחוז מן התמורה למוכר (במקום מחצית מן התמורה, עד לתיקון).
ב. מן הסכומים המשולמים למוכר והעולים על 40 אחוזים מן התמורה על הרוכש "לנכות במקור" לטובת מס השבח החל על המוכר בשיעור שהוא 15% מן המחיר.
ג. ההצהרה תוגש למנהל תוך 40 יום, וזאת במקום תוך 50 יום. הוראה זו חלה גם על מכירת דירת מגורים הזכאית לפטור.
ד. קוצרה בפועל התקופה שבידי המנהל לאשר שומה שהוגשה לו, כשטרם התיקון התקופה יכולה היתה להגיע גם לשנה וחצי. כעת נקבע שהתקופה תעמוד על 8 חודשים. בתוך כך בוטלה האבחנה בין שומה זמנית ושומה סופית.
ה. נקבעה במפורש זכותו של החייב במס להישמע בטרם הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה.
סיכום
מדרך הטבע, עמדנו כאן בצורה תמציתית ולא מחייבת על השינויים החשובים בחקיקת מסוי המקרקעין.
יש לקוות כי התיקונים ישיגו את מטרתם גם בהיבט ההשפעה על מחירי הדיור וגם בהיבט פישוט ההליכים מול פקידי המס, ואולם פשוט ככל שניתן, נראה כי בכל עסקה חייבים עין בוחנת של מומחה מס, אשר ידע לעמוד על המלכודות הרובצות לפתחו של מבצע העסקה ולהציע את הדרך הטובה והנכונה ביותר לבצע את העסקה, ובכך לעשות שימוש מיטבי בזכויות אשר הקנה לנו המחוקק.
לאחרונה התפרסם פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת דגמין, העוסק ביחוס הוצאות שנמשכו מהחברה בגין "חשבוניות פיקטיביות", כהכנסות בידיו של בעל השליטה בחברה. בית המשפט קבע כי מאחר ולא הוכח איזה שימוש עשתה החברה בכספים שנמשכו בעזרת החשבוניות הפיקטיביות, ולמרות שאין הוכחות ישירות כי הכספים זרמו לכיסו של בעל השליטה, יחשבו חלק מהכספים כהכנסה בידיו של בעל השליטה.
הלבנת הון שחור עשויה להניב אולי רווח גדול בטווח המידי אבל בטווח הארוך מדובר בסכנה של ממש. על החסרונות והסכנות השונות וכל מה שכדאי לדעת בנושא.
כאשר רשויות המס נתקלות בתא משפחתי, הן נכנסות למגננה וממהרות להפעיל חזקות ופיקציות רבות. רצוי להכיר את החזקות והפיקציות בהן עושות שימוש הרשויות ולדעת כיצד ניתן להתמודד איתן. הדבר נכון הן לגבי מס שבח והן לגבי מס רכישה. במאמר נפרד, נדון בחזקת התא המשפחתי לעניין מס הכנסה.
מס הכנסה קרוי כך אלא שלמעשה מדובר בשם מטעה. המס הוא מס על הרווח או בלשון הפקודה מס על ההכנסה החייבת. אם נדבר באופן כוללני להכנסה החייבת מגיעים אם ניקח את ההכנסה ונפחית ממנה ניכויים שונים. הניכויים המרכזיים קבועים בסעיף 17 לפקודה והוראתו הכללית קובעת כי יש להתיר ניכויין של "יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד". סעיף 30 מוסיף אפשרות לפקיד השומה להתערב בגובה הניכוי כאשר הוא "עולה על הדרוש לצורך ייצור ההכנסה".