בן ממשיך במשק חקלאי אינו חב בפיצוי האחים

זכויותיהם של בעלי המשקים החקלאיים כפופה להסכמי המשבצת ונגזרים ממנו. המקור המשפטי בשאלת עבירות זכויות ברי הרשות במשקים באגודה, הינו ההסכם, אשר קובע את גדרה ואת גבולותיה של זכות בר הרשות. 

קיימים שני סוגים של הסכמים שמהם יונקים בעלי הזכויות במשקים החקלאיים את זכויותיהם.
א. ההסכם המשולש – חוזה שכירות (משבצת תלת צדדי) אשר נחתם בין המינהל בהיותו "המשכיר", לבין הסוכנות היהודית בהיותה "המיישבת", לבין מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, שמכונה בהסכם "האגודה".
ב. ההסכם הדו צדדי - חוזה שכירות (משבצת דו צדדי) אשר נחתם בין המינהל בהיותו "המשכיר", לבין מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, אשר מכונה בהסכם "האגודה". 

במאמרי להלן אתייחס לאגודות חקלאיות אשר חתומות על ההסכם המשולש, אולם, דין זה אפשר וצריך להחיל גם בעניין אגודות חקלאיות החתומות על ההסכם הדו צדדי.

עיקרי ההסכם המשולש הרלוונטיים לעניינינו
במבוא להסכם המשולש מצוין, כי המשכיר, המיישבת [הסוכנות היהודית] והאגודה מעוניינים כי האגודה תהיה ברת רשות במשבצת {ראו גם סעיף 18 א' להסכם}. 

בסעיפים 2 ו-3 להסכם המשולש נקבע, כי המינהל משכיר לסוכנות שטח מסוים שנקרא "משבצת" לתקופה הקבועה בהסכם לצורך ניצול השטח לצורכי חקלאות, וכיוצ"ב. 

בסעיף 8 ב' להסכם המשולש נקבע, כי האגודה אינה רשאית להעביר את זכותה ע"פ ההסכם המשולש לאחר, פרט לחברי אגודה שאושרו ע"י המנהל וע"י הסוכנות היהודית. 

בסעיף 20 (ה) להסכם המשולש נקבע כדלקמן: 

"במקרה של פטירת חבר האגודה או מתיישב ביישוב תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השמוש בנחלה ו/או במשק העזר שבשימושו. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין כאמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין באמור בסעיף זה כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על-פי חוזה זה כבר-רשות לכל דבר ועניין:
במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המישבת. באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה-1965".

מהוראות ומעקרונות ההסכם המשולש, עולים הדברים הבאים: 

א. הזכויות של חבר האגודה הינן זכויות של בר-רשות בלבד ואינן חלק מעיזבונו.
ב. במקרה של פטירת חבר האגודה ובאין בן זוג, יועברו זכויותיו בנחלה ל'בן ממשיך'. רק אם אין בן ממשיך, יועברו הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה (סעיף 20 (ה) (2) להסכם המשולש.
ג. זכות בר-רשות במשק אינה ניתנת להורשה, אם הסכם המשבצת שמכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. המתיישב אינו יכול להוריש את מה שאין לו, ומה שיש לו מוגבל מראש עפ"י ההסכם שיצר את הזכות. 

שאלת פיצוי האחים ע"י הבן הממשיך
האם הבן הממשיך, שקיבל לידיו את הזכויות במשק לאחר פטירת הוריו, מחויב לפצות את אחיו? 

גישה אחת הובאה (באמרת אגב) בתמ"ש (ת"א) 25620/01 ישמח שמואל ואח' נ' סוקול אריה [פורסם בנבו], על ידי כבוד השופטת צילה צפת, ולפי גישה זו, מנגנון הפיצוי הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה התקבל בפסיקה ובספרות גם לגבי מתיישבים שהם ברי רשות בלבד, למרות שהזכות אינה חלק מעיזבונם ואף כי הסכם המשבצת אינו מחיל את הוראות סע' 114 לחוק הירושה. 

גישה זו אומצה גם ע"י כבוד השופט דוד גדול {ראו: תמ"ש (כ"ס) 12070/03 פלוני נ' פלונים (פורסם באתר נבו)}. 

לטעמי, שגו כבוד השופטים צילה צפת ודוד גדול. 

הוראת סעיף 114 לחוק הירושה חלה רק כאשר המשק החקלאי מהווה חלק מעיזבונו של המוריש, ובלבד שבחוזה החכירה קיימת הוראה הקובעת, כי הזכות של המוריש במשק הינה חלק מעיזבונו ועל כן ברת הורשה היא.
מאחר והמשק החקלאי אינו בר הורשה, אזי לא חלה עליו הוראת סעיף 114 לחוק הירושה, ועל כן לא קיימת זכות לפיצוי מכוח סעיף זה, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת.
ההסכם המשולש אינו כולל הוראה המחייבת את הבן הממשיך לפצות את אחיו בכלל, ועל פי המנגנון הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה בפרט. 

בתמ"ש 048620/05 א.ק. ואח' נ' י.ע. ואח', [פורסם בנבו], הועלתה השאלה האם מגיע לתובעות פיצוי ע"פ סעיף 114 לחוק הירושה אם יקבע, כי הנתבע קיבל את הזכויות במשק בהיותו הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק. כבוד השופט שאול שוחט קבע שם כדלהלן: 

"הוראת סעיף 114 לחוק הירושה חלה רק כאשר המשק החקלאי מהווה חלק מעזבונו של המוריש, בין שהמשק החקלאי הוא בבעלותו הפרטית, בין שהוא בעל זכות חכירה לגביו, ובין שהוא במעמד של בר רשות בו, ובלבד שבחוזה החכירה או חוזה הרישיון קיימת הוראה הקובעת, כי הזכות של המוריש במשק הינה חלק מעזבונו ועל כן בת הורשה היא (ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל שם; ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי שם; ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי שם). מאחר וקבעתי, כי המשק נשוא דיוננו אינו בר הורשה (ראו הניתוח בפתח פסה"ד) אזי לא חלה עליו הוראת סעיף 114 לחוק, ועל כן לא קיימת זכות לפיצוי מכוח סעיף זה, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת (ר' גם ש.שוחט, מ.גודלברג, י.פלומין, דיני ירושה ועזבון, הוצאת סדן, מהדורה שישית, תשס"ה-2005, בעמ' 198 וכן ניתוח האפשרויות השונות בתמ"ש (ת"א) 80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין (לא פורסם) מפי השופט י. גייפמן).

סוגיה זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 10545-11-10, ובית המשפט קבע שם, כי: 

"עיננו הרואות כי טענת המערערות לפיה, אף אם נקבע 'בן ממשיך', חל הסיפא של סעיף 114 הנ"ל - אינה מתיישבת עם לשונו של הסעיף הקובעת באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי עקרונות סעיף 114 לחוק הירושה יחולו רק "באין בן ממשיך". לא ניתן להבין מילים אלה ככוללות גם מצב בו יש 'בן ממשיך'. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי להוראת סעיף 114 לחוק הירושה אין תחולה במקרים בהם הוכר ילדו של בר הרשות כ'בן ממשיך' על ידי הגורמים המוסמכים לכך. הדברים ברורים ואין מקום להוסיף עוד".

ובהמשך: 

"בשים לב לכל האמור לעיל, לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא שקבע כי המשיב הוא בן ממשיך וזכאי לכל זכויות המנוחה בנחלה, בלא שתוטל עליו כל חבות לפצות את המערערות, וכי למערערות אין כל זכויות בנחלה" {הדגשות אינן במקור – ר.א}

היינו, בתי המשפט קבעו, כי בן ממשיך אינו מפצה את אחיו היורשים, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת. ומאחר ואין מחלוקת, כי הסכם המשבצת אינו כולל חובת פיצוי על הבן הממשיך, הרי שהבן הממשיך אינו חב בפיצוי אחיו. 

לסיכום מאמר זה אציין, כי דעת רבים אינה נוחה מהמצב המשפטי הקיים בכל הנוגע לירושת המשק החקלאי. לדידי, רצוי יהיה, כי נבחרי הציבור ישוו את מעמד המשקים החקלאים למעמד נכסי נדל"ן שבבעלות פרטית, מאחר והמשק מהווה, כיום, נכס נדל"ן לכל דבר ועניין. 

אולם, כל עוד הדין יישאר כמות שהוא, הזכויות במשק אינן ברות הורשה ועל כן אין תחולה ישירה לס' 114 לחוק הירושה המקנה זכות פיצוי ליתר היורשים, אלא אם לא מונה בן ממשיך, שאז, ורק אז, הזכויות במשק יועברו בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה. בכל מקרה, הבן הממשיך אשר מונה כדין, אינו צריך לפצות את האחים על פי דין.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד,ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.