פורסם ב 7/6/2011 ע"י עו"ד רגב אלקיים

ביום 9.6.2011 דחה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (להלן: "בג"צ") את העתירות לביטול החלטה 979 (המעודכנת) של מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), למעט שינויים קטנים.

בהחלטה 979 של המנהל ובפסק הדין של בג"צ נקבע לעניין דמי החכירה לחברי הקיבוצים, כי על כל קיבוץ לבחור לפי איזו החלטה של המנהל לפעול – החלטה 751 או החלטה 979.

החלטה 751 (סעיפים 8-10) של המנהל קובעת לעניין היוון המגרש כדלקמן:
מגרשי המגורים יוחכרו תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים לתקופה של 49 שנה, כמקובל במינהל באותו אזור, ועל פי הערכת השמאי הממשלתי לקרקע ללא פתוח, כאמור בהחלטת המועצה מספר 737.
על הרחבה למגורים יחולו כל הכללים שנקבעו בהחלטה מספר 737 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 17.12.95 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה.
לחברי האגודה הגרים בבתים קיימים בישוב במועד השינוי, יקבעו דמי החכירה כדלקמן :
 א.  חבר אגודה הגר במקום 15 שנים או פחות - יחוייב במלוא המחיר הנהוג לישובים חקלאיים באותו אזור (בשיעור 66% שיוכרו כ-91% במרכז בארץ, ובשיעור מופחת לתשלום של 36%, ו- 22% באזורי עדיפות לאומית א' ו- ב', הכל על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל).
 ב.   לחבר אגודה הגר במקום יותר מ 15 שנים תנתן הנחה מדמי החכירה לתשלום,על פי האמור בס"ק (א) לעיל, בשיעור של 2% לכל שנת ותק, אולם בכל מקרה ישולמו דמי חכירה מהוונים בשיעור שלא יפחת מ-11% (למעט אזורים שבהם קיים שיעור מופחת לתשלום של 0%).
 
החלטה 979 (סעיף 5.6.1.10) קובעת לעניין רכישת הזכויות במגרש כדלקמן:
משפחת חברים באגודה או יורשי משפחת חברים באגודה, אשר שויכה לה יחידת דיור ללא תשלום נוסף מעבר ל-3.75%, תהיה רשאית לרכוש את מלוא הזכויות למגורים (הקיימות והעתידיות) במגרש עליו יחידת הדיור המשויכת, וזאת בכפוף לתשלום למינהל של 33% מערך הקרקע של המגרש עליו יחידת דיור המשויכת עם זכויות הבניה הצמודות לה ובהתחשב בפוטנציאל התכנוני למגורים במגרש המשויך. מתשלום זה יקוזז החלק היחסי של דמי החכירה ששולמו עבור המגרש עליו יחידת הדיור המשויכת, מתוך סך דמי החכירה ששולמו בגין חלקת המגורים, וכן תשלום עבור תוספת בניה כאמור בסעיף 5.6.1.8.

החלטה 979 (סעיף 5.11.1) של המנהל קובעת, כי "אם עד למועד אישור החלטה זו קיבלה האסיפה הכללית של הקיבוץ החלטה על שיוך דירות עפ"י החלטת מועצה 692 או 751 והחלטה זו אושרה על ידי ועדת הפרוגראמות של הרשות לתכנון חקלאי, הקיבוץ יהיה רשאי להמשיך את תהליך השיוך בהתאם להחלטות הנ"ל".

היינו, חבר קיבוץ אינו יכול להחליט, בעצמו, באיזו החלטה מבין החלטות המנהל לבחור, אלא הקיבוץ הוא שמחליט ו/או בוחר את ההחלטה של פיה ייקבעו דמי החכירה לכלל חברי הקיבוץ.

הדבר גורם לקונפליקט בין חברי הקיבוץ הוותיקים ובין חברי הקיבוץ הצעירים.

חברי הקיבוץ הוותיקים מעוניינים להוון לפי החלטה 751 אשר מקנה לרבים מהם זכות היוון לפי שיעור של 11% משווי המגרש בלבד.

יתר על כן, רבים מחברי הקיבוצים הוותיקים השקיעו השקעות גדולות על סמך המצג שהוצג להם ע"י מנהל מקרקעי ישראל בהחלטה 751, וכעת קבלת החלטה אחרת עלולה לשלול מהם זכויות שהובטחו להם בתנאים המקוריים, ומרבים מהם תמנע האפשרות לחכור את בית מגוריהם בשל המחיר הכרוך בכך.

חברי הקיבוץ הצעירים, מנגד, מעוניינים להוון לפי החלטה 979 אשר מאפשרת להם להוון ו/או לרכוש את הזכויות (הקיימות והעתידיות) לפי שיעור של 33% משווי המגרש, בעוד היוון על פי החלטה 751 ייאלץ אותם להיפרד מסכומים גבוהים הרבה יותר.

קיבוצים רבים חוששים, כי דילמה כזו תגרור אותם למאבקים פנימיים ולסכסוכים בין וותיקי הקיבוץ והצעירים, ויתר על כן, ייווצרו סכסוכים בין ילדים ובין הוריהם.

מוטב יהיה, כי מנהל מקרקעי ישראל יקבל החלטה חדשה ולפיה, הבחירה תהא נתונה לחברי הקיבוץ ולא לקיבוץ. מצב זה ימנע סכסוכים ויחזק את ההרמוניה והשיתוף בין חברי הקיבוץ בכלל, ובין הוותיקים והצעירים בפרט.

 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
 
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

כללי זהירות בעסקת מקרקעין

נקודות חשובות למחשבה לפניי שרוכשים נכס מקרקעין.

המדריך להעברה ללא תמורה של זכויות במשק חקלאי בין קרובים

העברת זכויות במשק חקלאי ללא תמורה בין קרובים דומה בצביונה למכירת/רכישת זכויות במשק חקלאי. העברת הזכויות במשק חקלאי ללא תמורה, עשויה להעמיד את נותני המתנה בסיכון לא סביר, במידה ולא יינתן פיתרון מעמיק, יסודי ומקצועי לבעל המשק החקלאי, מעביר הזכויות, עד סוף ימיולפני ביצועה של כל עסקת העברת זכויות במשק, לרבות העברה ללא תמורה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות ובעל ניסיון בייצוג במכירת/רכישת משקים חקלאיים.

השכרת מבנים לשימושים לא חקלאיים במושבים

פסק הדין שניתן בבג"צ ביום 9.6.2011, קבע, כי בעל זכויות במשק חקלאי אינו רשאי להשכיר מבנים לצדדים שלישיים למטרת תעסוקה שאינה חקלאית.  חרף המצב המשפטי המתקבל מהחלטת 1101 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל ומפסק הדין בבג"צ, עדיין קיימות דרכים חוקיות שמאפשרות "השכרת" מבנים לא חקלאיים במשקים, והדבר תלוי בנסיבותיו הספציפיות של כל משק חקלאי.

החלטה 979 –פתרון חלקי לסכסוכים הפנים משפחתיים במושבים

החלטה 979 מנסה ליתן פתרונות מעשיים לסכסוכים הפנים משפחתיים במושבים, ואולם, הפתרונות שהיא מספקת הנם חלקיים בלבד, ואינם נותנים מענה אמיתי וראוי לסכסוך הנובע מירושת המשק החקלאי.  מוטב יהיה, כי מועצת מנהל מקרקעי ישראל תקבל החלטה חדשה ולפיה, בעל משק חקלאי יוכל באמת להוריש את המשק לכל ילדיו, ולכל הפחות, יוכל להעניק או ליתן מגרשים ובתים לילדים נוספים מלבד הבן הממשיך או היורש.  ראוי להדגיש, כי גם במסגרת הקיימת ניתן למנוע סכסוכים בין בני משפחה, וקיימות דרכים נוספות אשר יש בהן בכדי למנוע או להפחית למינימום את הסכסוכים הקיימים בתוך התא המשפחתי, ועל כן רצוי להיוועץ עם עו"ד המתמחה באגודות שיתופיות טרם נקיטת צעדים בעלי השלכות קנייניות, לרבות טרם עריכת צוואות ו/או מינוי בן ממשיך ו/או פיצול המשק.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי