פורסם ב 4/9/2011 ע"י עו"ד רגב אלקיים

חברי אגודות שיתופיות (מושבים וקיבוצים) נתקלים, במקרים רבים, בהתנגדות של ועד האגודה, לבקשתם לעיין ו/או לצלם את מסמכי האגודה כדוגמת פרוטוקולים, החלטות האסיפה הכללית וכיו"ב.

האם ועד האגודה רשאי להתנגד לבקשת החברים לעיין במסמכים? האם חבר אגודה רשאי לעיין בכל מסמך שבידי האגודה - גם אם אינו נוגע אליו באופן ישיר?

תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 קובעת:
"לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועדויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש"

סעיף 19 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כדלקמן:
"על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודהורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה.

זכותו של חבר אגודה שיתופית לעיין במסמכים נובעת גם מתקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976 אשר קובעת, כי:

"כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:
 (1)   פנקס הרישום;
 (2)   העתק תעודת הרישום של האגודה;
 (3)  תקנותיה של אגודה;
 (4)  פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה;
 (5)  צו מאת הרשם;
 (6)   כל מסמך אחר בהסמכת הרשם.
 
בדין נקבע, אם כן, באופן חד משמעי, כי לחבר האגודה קיימת זכות שבדין לעיין במסמכי האגודה השיתופית בין אם זה על פי הוראות תקנה 37 לתקנות רשויות האגודה ובין אם זה על פי הוראות תקנה 4 לתקנות ההוראות הכלליות.

ראו: תיק  31-190/11  יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ

זכות העיון במסמכים כוללת בתוכה גם את הזכות לצלם כאשר הצילום נעשה על חשבון חבר האגודה השיתופית.
ראו: תיק 153-459/07, ה"ה שפילברג ודר' חיים ליכט נ' כפר הרא"ה- מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית בע"מ,

האם הזכות לעיין במסמכים הנה גורפת? האם חבר אגודה זכאי לעיין במסמכים שאינם נוגעים אליו? האם לחבר האגודה הזכות לעיין במסמכים חסויים שזכויות צדדים שלישיים תלויות בהן?

בתי המשפט קבעו, כי אין הרשימה המופיעה בפקודה ובתקנות מהווה רשימה סגורה, ואין בתקנה 37 כדי לשלול זכות עיון במסמכים האחרים. חברי האגודה רשאים לבקש ולעיין גם במסמכים אחרים.

ראו: ה"פ 1125/00 גיא יובל ואח' נ' אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, לעניין הזכות לעיון במסמכים,

רשם האגודות השיתופיות קבע בתיק  31-190/11  יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ, כי אגודה שיתופית אינה רשאית לסרב לחבר האגודה לעיין במסמכים בטענה שחבר האגודה הנו מתחרה עסקי של האגודה.

עוד קבע רשם האגודות השיתופיות, כי אין להקיש מדיני החברות על דיני האגודות השיתופיות, וניתן לחייב את האגודה השיתופית לאפשר לחבר האגודה לעיין במסמכים, גם כאשר הבקשה הוגשה, לכאורה, שלא בתום לב או שיש בגילוי זה גילוי של סוד מסחרי או פטנט העלול לפגוע באגודה.

יחד עם זאת, חובת מתן העיון לחברי האגודה אינה גורפת ואינה חלה לגבי כל המסמכים, שכן, בתיקה של אגודה שיתופית, ישנם מסמכים רבים, אשר חלקם רלוונטיים לכלל החברים וההליכים, חלקם רלוונטיים לחברים מסוימים בלבד בהליכים מסוימים בלבד, או לצדדים שלישיים שאינם חברים באגודה.

רשם האגודות השיתופיות קבע, כי מתן זכות עיון גורפת ללא הבחנה, מעבר לזכות העיון הניתנת על פי תקנות 4 ו-37 כפי שצוינו לעיל, עלולה לפגוע באגודה או בחברים יחידים ובצדדי ג'. קיים צורך לשמור על האגודה, חבריה או צדדי ג' הבאים עמה במגע מפני פגיעה בפרטיות, סוד מסחרי או כל פרמטר אחר שראוי שמקומו לא יפורסם בציבור.

ראו: תיק  31-190/11  יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ, בקשת חבר אגודה שיתופית לעיון במסמכים, מעבר למסמכים המנויים בתקנות, צריכה לעבור את אישור הרשם כמנגנון של פיקוח וביקורת, וכחלק מהשמירה על זכויות החברים האגודה וצדדים שלישיים.

לסיכום, לחבר אגודה קיימת זכות שבדין לעיין במסמכי האגודה המפורטים בפקודה ובתקנות, לרבות: בפרוטוקולים ובהחלטות של האסיפה הכללית, של הועד ושל יתר רשויות האגודה.

אולם, זכות זו אינה גורפת, ולאגודה קיימת הזכות להתנגד למתן עיון במסמכים אשר אינם מנויים בפקודה ובתקנות.

כאשר אגודה שיתופית מתנגדת לאפשר לחבר אגודה לעיין במסמכים שונים, חבר האגודה רשאי לפנות לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לחייב את האגודה לאפשר לו לעיין ו/או לצלם את המסמכים, ורצוי שחבר האגודה ילווה בעורך דין המומחה בדיני אגודות שיתופיות אשר בקיא בנהלים ומכיר את הדרכים אשר תאפשרנה לחבר אגודה לקבל את מבוקשו.
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, פרי, אלקיים ושות'.
 
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

בן ממשיך במשק חקלאי אינו חב בפיצוי האחים

האם הבן הממשיך, שקיבל לידיו את הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים, חייב לפצות את אחיו? בתי המשפט קבעו בשורת פסקי דין, כי בן ממשיך אינו מפצה את אחיו היורשים, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת. ומאחר והסכם המשבצת אינו כולל חובת פיצוי על הבן הממשיך, הרי שהבן הממשיך אינו חב בפיצוי אחיו.

מאבק בין דורי בקיבוצים - תוצאות החלטת 979 של מנהל מקרקעי ישראל

החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל, שאושרה ע"י בג"צ (יוני 2011) קובעת, בין היתר, לעניין גובה דמי החכירה לחברי הקיבוצים, כי על כל קיבוץ לבחור לפי איזו החלטת המנהל לפעול - החלטה 751 שמיטיבה עם חברי הקיבוץ הוותיקים, או החלטה 979 שמיטיבה עם חברי הקיבוץ החדשים. משמעות החלטת המנהל הנה מאבק בין דורי בין חברי הקיבוץ השונים.

זכויות הבניה במשקים חקלאיים - השלכות החלטה 979 של המנהל

החלטה 979 נועדה לעגן, לחזק ולבסס את זכויות החוכרים החקלאיים במושבים, כך שגם אם ישונה ייעוד הקרקע שבה החוכר מתגורר, יוסיף החוכר להחזיק בחלקת המגורים, והוא לא יהיה מחויב להשיבו למנהל.  זכויות הבניה בחלקות המגורים מושפעות מגורמים שונים, ולבעל הזכויות במשק החקלאי עומדות אופציות שונות לעיגון זכויותיו בחלקת המגורים, וכנגזרת מכך, בידי החוכר קיימות כעת אפשרויות שונות לניצול זכויות הבניה במגרש המגורים שבמשק החקלאי.

החלטה 979 –פתרון חלקי לסכסוכים הפנים משפחתיים במושבים

החלטה 979 מנסה ליתן פתרונות מעשיים לסכסוכים הפנים משפחתיים במושבים, ואולם, הפתרונות שהיא מספקת הנם חלקיים בלבד, ואינם נותנים מענה אמיתי וראוי לסכסוך הנובע מירושת המשק החקלאי.  מוטב יהיה, כי מועצת מנהל מקרקעי ישראל תקבל החלטה חדשה ולפיה, בעל משק חקלאי יוכל באמת להוריש את המשק לכל ילדיו, ולכל הפחות, יוכל להעניק או ליתן מגרשים ובתים לילדים נוספים מלבד הבן הממשיך או היורש.  ראוי להדגיש, כי גם במסגרת הקיימת ניתן למנוע סכסוכים בין בני משפחה, וקיימות דרכים נוספות אשר יש בהן בכדי למנוע או להפחית למינימום את הסכסוכים הקיימים בתוך התא המשפחתי, ועל כן רצוי להיוועץ עם עו"ד המתמחה באגודות שיתופיות טרם נקיטת צעדים בעלי השלכות קנייניות, לרבות טרם עריכת צוואות ו/או מינוי בן ממשיך ו/או פיצול המשק.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי