פורסם ב 7/2/2013 ע"י עו"ד רגב אלקיים

סוגיית ירושת המשק החקלאי יוצרת סכסוכים שקורעים משפחות ומשפיעים בהכרח לרעה גם על האווירה במושבים עצמם.
החלטה 979 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל, אשר אושרה (בשינויים קטנים) ע"י בג"צ ביום 9.6.2011 מנסה ליתן פתרונות מעשיים לסכסוכים בתוך התא המשפחתי, ואולם, הפתרונות של המנהל חלקיים בלבד, ואינם נותנים מענה אמיתי, ראוי וכולל לסכסוך על "ירושת המשק החקלאי".
 
רקע היסטורי
מדיניות מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") מראשית הקמתו הנה, כי יש לשמר את היחידה החקלאית בשלמותה בכדי למצות את הפוטנציאל המשקי שלה ולמנוע את הפגיעה בכושר קיומה כמשק חקלאי. ברוח מדיניות זו נחתמו הסכמים בין המנהל ובין האגודות השיתופיות במושבים.
על פי הוראות ההסכמים, בעל משק חקלאי המעוניין להעביר את המשק החקלאי לאחד מילדיו, עליו לבחור מביניהם "בן ממשיך", אשר הוא, ורק הוא, זה שיקבל לידיו את המשק החקלאי לאחר מותו ומות רעייתו.
ההוראות קובעות באופן חד משמעי, כי לא ניתן להוריש את המשק החקלאי ליותר מילד אחד, ויתר על כן, אין חובת פיצוי ו/או תשלום של יורש המשק החקלאי ליתר אחיו שלא 'ירשו' זכויות במשק.
עד לראשית שנות ה-90 התקבלה הבחירה ב'בן הממשיך' בברכה על ידי שאר האחים.  ערך המשקים החקלאיים, באותה תקופה, לא היה גבוה, החקלאות במשקים החקלאיים לא היתה כלכלית כלל, והילדים של בעלי המשקים החקלאיים חיפשו מקורות תעסוקה מחוץ למושבים, ובהתאם שינו את מקום מגוריהם.
המהפך החל כאשר תושבי הערים החלו לחפש איכות חיים, ופנו לחפש דיור צמוד קרקע מחוץ לעיר, וערכם של המשקים החקלאיים החל להאמיר והגיע עד למיליוני דולרים.
המשק החקלאי הפך עד מהרה לנכס נדל"ני יקר ערך, ומכאן הדרך לסכסוכי דמים על ה"ירושה" היתה קצרה. 
 
החלטה 979 - פתרון חלקי לסוגית ירושת המשק החקלאי
היקף הבניה במשק חקלאי - החלטה 979 קובעת, כי בעל משק חקלאי יוכל לרכוש זכויות בניה במשק בהיקף מירבי של 375 מ"ר, בתמורה לתשלום דמי חכירה למנהל בשיעור 3.75% מערך הקרקע.
על בעל המשק החקלאי לא תוטל מגבלה בעניין חלוקה פנימית של זכויות הבניה למספר יחידות דיור.
בעל המשק החקלאי יהא רשאי לבנות בחלקת המגורים (חלקה א') במשק החקלאי מבנה אחד בגודל 375 מ"ר או מספר רב של מבנים למגורים, אשר שטחם הכולל לא יעלה על 375 מ"ר, וכל זאת מבלי לשלם למנהל כל תשלום נוסף.
באופן זה מתאפשר לבעל המשק החקלאי לבנות מספר מבנים/יחידות דיור בתחומי המשק החקלאי ולשכן שם מספר מילדיו.
 
ביטול הדרישה לרצף דורי - החלטה 979 ביטלה את ההגבלה לפיה בניית יחידה שלישית במשק חקלאי מותנית בכך שלבעל המשק החקלאי יש נכד נשוי (הדרישה לרצף בין דורי).
בניית יחידות דיור בחלקת המגורים תתאפשר כעת לבעל המשק החקלאי ולקרוביו (בן זוג, הורה, צאצא, צאצא של בן הזוג, ילד מאומץ של אחד מבני הזוג, ידוע בציבור וכיו"ב).
ההגבלה שלפיה אפשר לשכן במשק החקלאי רק ילד אחד (הבן הממשיך) בוטלה, ולבעל המשק החקלאי קיימת אפשרות כעת, לשכן במשק החקלאי מספר מילדיו.
 
פיצול מגרש לבניית יחידת דיור מחלקת המגורים - החלטה 979 מאפשרת לבעל המשק החקלאי לפצל מגרש לבניית יחידת דיור מחלקת המגורים (חלקה א') {להלן גם: "פיצול משק"} בתמורה לתשלום למנהל כ- 33% מערך המגרש המפוצל, ולמוכרו לצד שלישי, כאשר המגרש המפוצל יכלול זכויות בניה שלא יפחתו מ-160 מ"ר ואשר ייגרעו ממכסת זכויות הבניה של המשק החקלאי שייוותר בידי בעל המשק החקלאי.
לבעל המשק החקלאי קיימת אפשרות כעת, להעניק ו/או להוריש מגרש הכולל זכויות בניה, לבן אחר מלבד הבן הממשיך או הבן שיירש את המשק החקלאי.
 
הדרך לפתרון סכסוכי הירושה במשקים החקלאיים עוד ארוך
החלטה 979 נותנת מענה, חלקי בלבד, לסכסוכים שבין בני המשפחה במושבים. שווי המשקים החקלאיים מחד, ואופן הורשת המשקים החקלאיים על פי כללי המנהל מאידך, מותירים את הסוגיה ללא פתרון כולל ונכון, והסכסוכים הפנים משפחתיים במושבים יעסיקו אותנו עוד זמן רב.
להלן נפרט נקודות עיקריות, אשר לא קיבלו מענה בהחלטה 979, ואשר יש בהן בכדי למנוע, או לפחות למזער, את הסכסוכים הנובעים מירושת המשק החקלאי.
הורשת משק חקלאי למספר ילדים – רובם ככולם של המשקים החקלאיים בארץ כבר מזמן אינם משמשים לחקלאות. המשקים החקלאיים הפכו לנכס נדל"ני יקר ערך.
במשקים החקלאיים מוקמים עסקים רבים ואף נבנים מחסנים, סככות ומבנים אשר מושכרים לצדדים שלישיים (לעיתים בניגוד לחוק) ואשר מכניסים לבעלי המשקים החקלאיים כספים רבים.
מאחר והמשקים החקלאיים כבר אינם מהווים יחידות חקלאיות כהגדרתן לעיל, לא קיימת יותר המטרה שלשמה נוצרו המשקים החקלאיים ואשר היו נכונים עד לראשית שנות ה-90.
לדידי ראוי, כי מועצת מנהל מקרקעי ישראל תקבל החלטה ולפיה משק יהיה ניתן להורשה למספר ילדים, בדיוק כמו בית/דירה בעיר, ובכך ייפתרו מרבית הסכסוכים אשר קיימים בתוך המשפחות.
 
פיצול משק  - החלטה 979 מאפשרת פיצול משק חקלאי פעם אחת בלבד תוך חיוב המפצל בתשלום שווי 33% מערך המגרש.
חלקה א' במשק החקלאי משתרעת לרוב על שטח של  2.5 דונם, ומאחר ועל פי החלטה 979 בעל המשק החקלאי יירשם כחוכר, רצוי כי מועצת המנהל תקבל החלטה חדשה ולפיה ניתן יהיה לפצל את המשק מספר פעמים בכפוף לתוכנית תקפה, ובכך בעל המשק החקלאי יוכל להוריש ו/או להעניק מגרשים לילדים נוספים.
 
אפשרות רישום יחידת דיור במשק כיחידה עצמאית- החלטה 979 מאפשרת בניה של מספר יחידות דיור בתחומי המשק, ובלבד ושטחם הכולל לא יעלה על 375 מ"ר.
בעל המשק החקלאי יכול, לכאורה, לבנות מספר יחידות דיור במשק ולשכן שם מספר ילדים. אולם, ע"פ הדין הקיים, כל המבנים מהווים חלק מהמשק ועם פטירת בעל המשק החקלאי, יורש המשק (רק אחד כאמור) יכול ל'סלק' את המשתכנים, ולעיתים אף בלי מתן פיצוי הולם.
לדעת כותב המאמר, על מועצת המנהל לקבל החלטה, ולפיה בעל המשק החקלאי יכול להעניק זכויות מגורים במשק לילדיו באופן שייחתם מעין 'הסכם שיתוף' בין המשתכנים השונים, או באופן שיירשם ברשם המקרקעין 'בית משותף', כאשר המנהל הנו הבעלים, בעל המשק החקלאי יהיה החוכר, והמשתכנים יהיו שוכרי משנה בעלי זכויות קנייניות.
באופן זה בעל משק חקלאי יוכל להעניק ו/או לשכן מספר ילדים בתחומי המשק, ובכך מפלס המתיחות בתוך המשפחה ירד באופן ניכר.
 
פיצול המגרש/המשק לא ייגרע מזכויות הבניה במשק החקלאי – החלטה 979 מאפשרת לפצל מגרש מהמשק החקלאי, אולם זכויות הבניה שבמגרש המפוצל (שלא יפחתו מ-160 מ"ר) מופחתים מזכויות הבניה של המשק החקלאי, כך שזכויות הבניה במשק החקלאי יהיו לכל היותר 215 מ"ר.
החלטה זו קובעת, כי בפועל, בעל המשק החקלאי יכול לבנות לכל היותר שני בתים בתוך המשק.
ראוי ורצוי, כי זכויות הבניה במשק החקלאי יוותרו כמו שהם (לפחות 375 מ"ר) גם לאחר פיצול המשק, ובכך בעל המשק החקלאי יוכל להוריש ו/או להעניק יחידת דיור לילד נוסף. 
הגדלת אחוזי הבניה- החלטה 979 מאפשרת בניה במשק החקלאי של בית אחד או יותר, ובלבד ושטחם הכולל לא יעלה על 375 מ"ר.
החלטה זו יוצרת מצב שבעל המשק החקלאי מוגבל ביכולתו לבנות מספר בתים בתחומי המשק החקלאי, ובפועל הוא לא יבנה יותר מ-3 מבנים/בתים (כולל מבנה במגרש המפוצל).
מאחר ושטח המשק החקלאי הנו גדול דיו להכיל מספר רב של בתים/מבנים (2.5 דונם), יש לקוות כי מועצת מנהל מקרקעי ישראל תקבל החלטה על הגדלת אחוזי הבניה במשקים.
 
סיכום
החלטה 979 מנסה ליתן פתרונות מעשיים לסכסוכים הפנים משפחתיים במושבים, ואולם, הפתרונות שהיא מספקת הנם חלקיים בלבד, ואינם נותנים מענה אמיתי וראוי לסכסוך הנובע מירושת המשק החקלאי.
מוטב יהיה, כי מועצת מנהל מקרקעי ישראל תקבל החלטה חדשה ולפיה, בעל משק חקלאי יוכל באמת להוריש את המשק לכל ילדיו, ולכל הפחות, יוכל להעניק או ליתן מגרשים ובתים לילדים נוספים מלבד הבן הממשיך או היורש.
ראוי להדגיש, כי גם במסגרת הקיימת ניתן למנוע סכסוכים בין בני משפחה, וקיימות דרכים נוספות אשר יש בהן בכדי למנוע או להפחית למינימום את הסכסוכים הקיימים בתוך התא המשפחתי, ועל כן רצוי להיוועץ עם עו"ד המתמחה באגודות שיתופיות טרם נקיטת צעדים בעלי השלכות קנייניות, לרבות טרם עריכת צוואות ו/או מינוי בן ממשיך ו/או פיצול המשק.
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
 
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

המדריך להעברה ללא תמורה של זכויות במשק חקלאי בין קרובים

העברת זכויות במשק חקלאי ללא תמורה בין קרובים דומה בצביונה למכירת/רכישת זכויות במשק חקלאי. העברת הזכויות במשק חקלאי ללא תמורה, עשויה להעמיד את נותני המתנה בסיכון לא סביר, במידה ולא יינתן פיתרון מעמיק, יסודי ומקצועי לבעל המשק החקלאי, מעביר הזכויות, עד סוף ימיולפני ביצועה של כל עסקת העברת זכויות במשק, לרבות העברה ללא תמורה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות ובעל ניסיון בייצוג במכירת/רכישת משקים חקלאיים.

זכויות הבניה במשקים חקלאיים - השלכות החלטה 979 של המנהל

החלטה 979 נועדה לעגן, לחזק ולבסס את זכויות החוכרים החקלאיים במושבים, כך שגם אם ישונה ייעוד הקרקע שבה החוכר מתגורר, יוסיף החוכר להחזיק בחלקת המגורים, והוא לא יהיה מחויב להשיבו למנהל.  זכויות הבניה בחלקות המגורים מושפעות מגורמים שונים, ולבעל הזכויות במשק החקלאי עומדות אופציות שונות לעיגון זכויותיו בחלקת המגורים, וכנגזרת מכך, בידי החוכר קיימות כעת אפשרויות שונות לניצול זכויות הבניה במגרש המגורים שבמשק החקלאי.

מאבק בין דורי בקיבוצים - תוצאות החלטת 979 של מנהל מקרקעי ישראל

החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל, שאושרה ע"י בג"צ (יוני 2011) קובעת, בין היתר, לעניין גובה דמי החכירה לחברי הקיבוצים, כי על כל קיבוץ לבחור לפי איזו החלטת המנהל לפעול - החלטה 751 שמיטיבה עם חברי הקיבוץ הוותיקים, או החלטה 979 שמיטיבה עם חברי הקיבוץ החדשים. משמעות החלטת המנהל הנה מאבק בין דורי בין חברי הקיבוץ השונים.

בן ממשיך במשק חקלאי אינו חב בפיצוי האחים

האם הבן הממשיך, שקיבל לידיו את הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים, חייב לפצות את אחיו? בתי המשפט קבעו בשורת פסקי דין, כי בן ממשיך אינו מפצה את אחיו היורשים, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת. ומאחר והסכם המשבצת אינו כולל חובת פיצוי על הבן הממשיך, הרי שהבן הממשיך אינו חב בפיצוי אחיו.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי