פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
האם ניתן להשתמש בצילומים "מפלילים" כדי להוכיח טענה של בגידה?
הלכה ידועה היא, ואף הציבור הרחב ער לה, כי אישה ש"זנתה", היינו הייתה מעורבת ביחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, מחויבת בגירושין. בעלים רבים, במהלך סכסוך גירושין, אשר נשותיהם נכנסות לקטגוריה זו, עושים את כל המאמצים, בשיתוף פעולה, עם עורכי דינם, כדי להביא הוכחות שהאישה אכן בגדה ובוגדת בבעלה וזאת במטרה להשיג יתרונות משמעותיים במשא ומתן, לרבות קבלת הגט המיוחל.
כך נהגו שנים רבות בתי הדין לקבל קלטות וידאו ותמונות אשר צילם חוקר פרטי בחדר המיטות של מי הצדדים. משום מה, חוק הגנת הפרטיות נשתכח מכולם. רק בשנים האחרונות, עלה קרנו של החוק – גם בסוגיות אלה – והחלו להישמע טענות כי הצילום והצגתו מהווים פגיעה בפרטיות של המצולם ועל כן לא ניתן להשתמש בצילום כראיה.
אי שימוש בטענה שכזו, מביא לתוצאות משפטיות קשות. כך, בפסק דין אשר ניתן לפני מספר חודשים בבית הדין הרבני בת"א, נשמעו עדויות של חוקרים פרטיים אשר עקבו אחר האישה במקומות בילוי שונים. אף הוצג לביה"ד סרט וידאו בו נראית האישה במצבים אינטימיים עם גבר זר. על סמך ראיות אלה, בית הדין הרבני חייב את האישה לקבל גט, נאסר עליה, כמובן להינשא לאותו גבר אחר, היא הפסידה את מזונותיה וגם את כתובתה.
מאידך, כאשר ביה"ד הרבני בנתניה נתן פס"ד דומה לאחר שימוש בראיות פסולות מעין אלה, הוגש בג"צ לבית המשפט העליון אשר קיבל את העתירה, פסל את הראיות והדבר הביא לביטול פסקי הדין. באותו בג"צ, קבע ביהמ"ש העליון כי חוק הגנת הפרטיות חל גם על בתי הדין הרבניים. עוד קבע ביהמ"ש, כי גם ביחסים בין בני זוג חל החוק וכל אחד מהם זכאי לפרטיות כלפי משנהו. לפיכך, צילום האישה על ידי הבעל בתוך בית המגורים שלהם, במצב אינטימי עם אחר, הינו פגיעה בפרטיות. בית המשפט אף הדגיש והרחיב וקבע כי רשות היחיד של אדם היא גם כל המרחב הפיסי שלו, ולא משנה היכן הוא נמצא, כך שאדם זכאי לפרטיות במעשיו, גם במקומות ציבוריים.
הלכה זו, תלויה ועומדת שוב, בימים אלה, לשיקול דעת נוסף של ביהמ"ש.
|
|
סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של
התשובה אינה פשוטה כלל. אמנם, קיימת נטייה לחשוב כי ילדים מתבגרים יודעים היטב מה הם רוצים ובגילם, הם אף עומדים על דעתם ומתעקשים עליה. ואולם, כאשר המדובר בקטינים בכלל ובפרט בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין, פעמים רבות ההורים משתמשים בילדים כדי לפגוע בבן הזוג והילדים עוברים הסתה, אשר משבשת עליהם את דעתם.
האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
