פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
האם ניתן להשתמש בצילומים "מפלילים" כדי להוכיח טענה של בגידה?
הלכה ידועה היא, ואף הציבור הרחב ער לה, כי אישה ש"זנתה", היינו הייתה מעורבת ביחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, מחויבת בגירושין. בעלים רבים, במהלך סכסוך גירושין, אשר נשותיהם נכנסות לקטגוריה זו, עושים את כל המאמצים, בשיתוף פעולה, עם עורכי דינם, כדי להביא הוכחות שהאישה אכן בגדה ובוגדת בבעלה וזאת במטרה להשיג יתרונות משמעותיים במשא ומתן, לרבות קבלת הגט המיוחל.
כך נהגו שנים רבות בתי הדין לקבל קלטות וידאו ותמונות אשר צילם חוקר פרטי בחדר המיטות של מי הצדדים. משום מה, חוק הגנת הפרטיות נשתכח מכולם. רק בשנים האחרונות, עלה קרנו של החוק – גם בסוגיות אלה – והחלו להישמע טענות כי הצילום והצגתו מהווים פגיעה בפרטיות של המצולם ועל כן לא ניתן להשתמש בצילום כראיה.
אי שימוש בטענה שכזו, מביא לתוצאות משפטיות קשות. כך, בפסק דין אשר ניתן לפני מספר חודשים בבית הדין הרבני בת"א, נשמעו עדויות של חוקרים פרטיים אשר עקבו אחר האישה במקומות בילוי שונים. אף הוצג לביה"ד סרט וידאו בו נראית האישה במצבים אינטימיים עם גבר זר. על סמך ראיות אלה, בית הדין הרבני חייב את האישה לקבל גט, נאסר עליה, כמובן להינשא לאותו גבר אחר, היא הפסידה את מזונותיה וגם את כתובתה.
מאידך, כאשר ביה"ד הרבני בנתניה נתן פס"ד דומה לאחר שימוש בראיות פסולות מעין אלה, הוגש בג"צ לבית המשפט העליון אשר קיבל את העתירה, פסל את הראיות והדבר הביא לביטול פסקי הדין. באותו בג"צ, קבע ביהמ"ש העליון כי חוק הגנת הפרטיות חל גם על בתי הדין הרבניים. עוד קבע ביהמ"ש, כי גם ביחסים בין בני זוג חל החוק וכל אחד מהם זכאי לפרטיות כלפי משנהו. לפיכך, צילום האישה על ידי הבעל בתוך בית המגורים שלהם, במצב אינטימי עם אחר, הינו פגיעה בפרטיות. בית המשפט אף הדגיש והרחיב וקבע כי רשות היחיד של אדם היא גם כל המרחב הפיסי שלו, ולא משנה היכן הוא נמצא, כך שאדם זכאי לפרטיות במעשיו, גם במקומות ציבוריים.
הלכה זו, תלויה ועומדת שוב, בימים אלה, לשיקול דעת נוסף של ביהמ"ש.
בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה? ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.
ככלל, כל הנכסים שנצברו על ידי הצדדים במהלך החיים המשותפים, נחשבים לנכסים משותפים, השייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, וכוללים נכסים מוחשיים, כגון: מקרקעין, רכבים, חשבונות בנק וחסכונות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, זכויות בעסקים ובחברות, ובנוסף כוללים נכסים בלתי מוחשיים, כגון: נכסי קריירה ומוניטין.
קיומו של פסק דין הקובע את חיובו של אב במזונות ילדיו, הוא נחמד. אך לא תמיד הוא מספק. אם האב בוחר שלא לקיים את פסק הדין ולא לשלם את המזונות, או לשלם באופן חלקי, יש צורך לקום ולעשות מעשה ולנקוט בפעולות אשר יביאו לידי גביית הכספים. רבים סבורים כי מערכת ההוצאה לפועל הקיימת בארץ, היא כזו שפועלת מעצמה ודואגת לגביית הכספים.
מסתבר שלבגידה לא בהכרח יש השלכות משפטיות, והדבר תלוי רבות היכן מנהלים את הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בית הדין הרבני מוגבל בהחלטות שלו, בעקבות ביקורת של בג"צ. ראו להלן פסק דין תקדימי אשר קבע כי אף אם במקרים מסויימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק התא המשפחתי, עדיין אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכויותיו הכלכליות והרכושיות.