פורסם ב 2/9/2013 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
בגופים ציבוריים חל איסור על העסקת בן משפחה ללא מכרז, וזאת לצורך מניעת ניגוד עניינים. אולם, כאשר מתרחש אירוע כזה, נשאלת השאלה על מי האחריות להסדיר את סוגיית ניגוד העניינים?
זכות זו מהווה את אחת מהזכויות הסוציאליות לה זכאי כל עובד, יהא אשר יהא אופן העסקתו – עובד על בסיס חודשי, יומי, שעתי, עובד המועסק במשרה מלאה או חלקית, כולם זכאים לחופשה שנתית, כקבוע בחוק. חוק חופשה שנתית הוא אחד מחוקי המגן ועל זכות החופשה המוענקת בו לעובד, אין הוא יכול לוותר ולו אף באופן חלקי.
מעמד של פיטורים הוא אינו מצב פשוט, אם ברמה הנפשית או אם ברמה המעשית. המפוטר, יצטרך לעמוד בסיטואציה, אשר בה עליו לקבל מגוון החלטות להמשך דרכו, כאשר חלק מהחלטות אלה, נוגעות לשימוש הזכויות החוקיות שלו. יש לציין, כי חוק הפיטורין הינו מושג כללי שכולל תחתיו חוקים שנוגעים לפיטורי עובדים כמו: פיצויי פיטורין, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ותקנות נוספות הנוגעות לנושאים אלה.
פיצויי פיטורים, הינה מזכויות היסוד השמורות לעובד המפוטר לאחר שעבד שנה באותו מקום עבודה. אולם, זכות זאת הורחבה והוחלה על מקרים רבים נוספים המקנים גם לעובד שלא פוטר בפועל את הזכות לפיצויים. הדיון בשאלה מי זכאי לפיצויי פיטורים הינו רחב ביותר. במאמר זה נביא סקירה כללית של הזכות לפיצויי פיטורים ואופן חישוב הסכום לפיצויים.