שמירת הריון

                                                       שמירת הריון 


לאישה עובדת הנאלצת להישאר בבית בשמירת הריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר - הנובע מן ההריון, מובטחת גמלת הריון.
גמלת שמירת הריון באה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן שהיא בשמירת הריון, והביטוח הלאומי הוא הגוף המשלם לעובדת המצויה בשמירת הריון את הגמלה.
כיום, הגמלה הינה בשווי משכורת מלאה עם זאת, הגמלה לא תעלה בשום מקרה על השכר הממוצע במשק. במקרה ששכרה נמוך מהשכר הממוצע במשק, היא תזכה בגובה שכרה.
ישנם מקומות עבודה, כגון שירות המדינה או עובדי מוסדות ההסתדרות, בהם הסכם העבודה  (כגון התקשי"ר או חוקת העבודה לעובדי ההסתדרות) מתייחסים גם לשמירת הריון כאל מחלה, כלומר המעסיק עצמו הוא זה המשלם לעובדת את מלוא שכרה בקופת שמירת ההריון, ואי לכך היא אינה זכאית גם לגמלת שמירת הריון מטעם המוסד לביטוח לאומי.
אולם ברוב מקומות העבודה, כאשר העובדת זקוקה לגמלת שמירת הריון, עליה לפנות לביטוח הלאומי.

"שמירת הריון" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כהיעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
א. מצב רפואי הנובע מההריון ומסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.
ב. סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

התנאים לקבלת גמלת שמירת הריון מטעם הביטוח הלאומי הינם:
1. העובדת הינה תושבת ישראל.
2. עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי בגין 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת הריון.
3. רופא מומחה למחלות נשים ולידה אישר בטופס מיוחד של הביטוח לאומי, שהאישה הייתה בשמירת הריון 30 יום רצופים לפחות.
4. היא אינה מקבלת תשלום בגין שמירת הריון מגוף אחר.

 גובה הגמלה מחושב לפי שכרה של העובדת בשלושת החודשים שקדמו ליציאה לשמירת הריון, והוא אינו עולה על השכר הממוצע במשק.
מי שאושרה לה גמלה לשמירת הריון ל-30 ימים רצופים לפחות, ובהמשך ההריון נזקקה שוב לשמירת הריון - תהא זכאית לגמלה בעד תקופה נוספת (אחת או יותר), אם הייתה בשמירת הריון 14 ימים רצופים לפחות.

עדכוני חקיקה ופסיקה רלבנטיים:
1. תיקון מספר 39 לחוק עבודת נשים
בשנת 2007, הוכנס תיקון לחוק עבודת, הקובע כי במידה והעובדת אינה זכאית לגמלה מכוח חוק ביטוח לאומי או לתשלום כלשהו מכוח הסכם או חוזה עבודה, ימי ההיעדרות בגין שמירת הריון, יהיו כדין היעדרות מפאת מחלה (לדוגמא, עובדת שנקבעה לה ע"י הרופא תקופה של שמירת הריון הקצרה מ-30 יום תהא זכאית לדמי מחלה מהמעסיק ).
בנוסף תיקון חוק עבודת נשים נוגע גם לעובדת בהיריון הנאלצת להעדר מעבודתה לאו דווקא בשל מצבה הבריאותי אלא מפאת סוג העבודה, אופן ביצוע העבודה או מקום העבודה אשר מסכנים את ההריון.  נקבע כי עובדת יכולה להעדר מעבודתה אם אישר רופא כי בשל אופי העבודה, סוג העבודה או מקום העבודה נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה או אם אופי העבודה, סוג העבודה או מקום העבודה מסכנים את העובדת או את עוברה. זכות היעדרות במקרים אלה תינתן אם המעביד לא מצא לעובדת עבודה חלופית מתאימה אחרת.
מבחינת המעסייק, דינה של ההיעדרות כזאת, כדין חופשה ללא תשלום. עם זאת יישמרו הזכויות התלויות בוותק של העובדת.
מבחינת המוסד לביטוח לאומי, עובדת המצויה במצב כזה, תהיה זכאית לגמלת שמירת הריון ובכך למעשה נמנעת הפגיעה בפרנסתה.
2. בשנת 2006 פסק בית הדין האזורי לעבודה הלכה חשובה בהקשר של גמלה בגין שמירת הריון חלקית.
באותו מקרה, לעובדת היה אישור רפואי להיעדרות מלאה אשר זיכה אותה בגמלת שמירת הריון מלאה.  למרות זאת העובדת הגיעה לעבודתה באופן חלקי ביותר למספר שעות בכל שבוע במהלך תקופת השמירה.
בגין נוכחות העובדת ולו למספר שעות בעבודתה, שלל המוסד לביטוח לאומי את כל גמלת השמירה מהעובדת.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי . אין מקום לשלול באופן מלא את הגמלה מעובדת אשר הפגינה מסירות לעבודתה ולמרות אישור היעדרות נכחה בעבודה באופן חלקי ביותר. השופט איטח בפסק הדין קבע, כי גם היעדרות חלקית מהעבודה היא בבחינת היעדרות המזכה בגמלה וכי מאחר והעובדת עבדה בפועל באופן חלקי, הרי שבגין זמן העבודה אין מקום לפסוק לה שכר אולם בגין אחוזי המשרה שמהם כן נעדרה, נפסקה לה גמלת שמירת הריון (בסך הכל,  בשיעור 80% משכר עבודתה).

האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי פרטני אנא פנו אלינו למשרדנו בטל: 03-5444860.